עִנְיַן קְדֻשָּׁה דְּסִידְרָא, שֶׁהוּא קְדֻשַּׁת ‘וּבָא לְצִיּוֹן’ שֶׁאוֹמְרִים בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ וּבִלְשׁוֹן תַּרְגּוּם, וְאָז מַמְשִׁיכִין הַשֶּׁפַע לְמַטָּה, כַּמּוּבָא בַּכַּוָּנוֹת[1].
עַל־פִּי מַה שֶּׁכָּתַב רַבֵּינוּ זַ”ל בְּמַאֲמַר ‘כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה’ בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא (סימן פב), עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב כָּל הַמַּאֲמָר.
כִּי יֵשׁ בְּחִינַת כַּסֵּדֶר וְשֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, בְּחִינַת אָלֶף־בֵּית וְתַשְׁרַ”ק, בְּחִינַת ‘אָחוֹר וָקֶדֶם’ וְכוּ’. וְזֶה אָדָם וְחַוָּה, כַּסֵּדֶר וְשֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, הֲוָיָה בְּמִלּוּי אַלְפִין גִּימַטְרִיָּא מַ”ה – אָדָם, וְחַוָּה – בְּחִינַת מַלְכוּת פֶּה וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה וְכוּ’ (תיקו”ז הקדמה דף יז.), וְחַוָּה לְשׁוֹן ‘דִּבּוּר’ וְכוּ’. וְהַכְּלָל, כְּשֶׁהוֹלֵךְ לוֹ לְאָדָם שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר זֶה מֵחֲמַת שֶׁהוּא מְחַלֵּק בְּחִינַת מַלְכוּת לְעַצְמוֹ, הַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּדְלוּת בְּחִינַת ‘אֲנָא אֶמְלֹךְ’, וַאֲזַי הוֹלֵךְ לוֹ שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, כִּי הוּא בְּתוֹךְ בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, הַיְנוּ מַלְכוּת-חַוָּה-תַּשְׁרַ”ק. וּכְשֶׁזֹּאת הַבְּחִינַת חַוָּה הִיא מְקֻשֶּׁרֶת לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הַיְנוּ לִבְחִינַת ‘אָדָם’, אֲזַי הוֹלֵךְ לוֹ כַּסֵּדֶר, כִּי בַּאֲתַר דְּאִית דְּכַר וְכוּ’ (זוהר חקת דף קפג:). וּבְחִינַת כַּסֵּדֶר נִקְרָא ‘יוּד’ וְכוּ’. וּכְשֶׁמְּחַלֵּק הָאַרְבַּע בְּחִינוֹת מַלְכוּת לְעַצְמוֹ אֲזַי נַעֲשֶׂה שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר – ‘דַּוָּי’ וְכוּ’, בְּחִינַת (ישעיה א, ה): “וְכָל לֵבָב דַּוָּי”. כִּי כְּשֶׁהוֹלֵךְ לוֹ לְאָדָם שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר זֶה לוֹ מַחֲלַת לֵב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי יג, יב): “תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה” וְכוּ’. וּכְשֶׁרוֹאֶה אָדָם שֶׁהוֹלֵךְ לוֹ שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר יֵדַע שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּדְלוּת וְכוּ’, יַעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה וְיַשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ וְיִהְיֶה לוֹ בִּבְחִינַת מַ”ה וְכוּ’, וְאָז נֶחֱזָר חַוָּה לִבְחִינַת אָדָם, לִבְחִינַת מַ”ה וְנַעֲשָׂה כַּסֵּדֶר וְכוּ’.
כִּי עִקַּר חִיּוּת הַמַּלְכוּת הוּא בְּחִינַת מַ”ה, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה – כֹּחַ־מַה, שֶׁהוּא הַחִיּוּת שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים, בְּחִינַת: ‘מַה כֹּחֵנוּ מֶה חַיֵּינוּ’ וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ז, יב): “הַחָכְמָה תְּחַיֶּה”. וְזֶהוּ (תהלים כד, א): “לַה’ הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ”, כְּשֶׁהָאָרֶץ בְּחִינַת חַוָּה–מַלְכוּת, מְקֻשֶּׁרֶת לַה’, אֲזַי הִיא בִּמְלֹאָהּ וּבִשְׁלֵמוּת וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב.
וְעִקַּר הַתְּשׁוּבָה בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל, כִּי אָז פָּתַח מֹשֶׁה דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה לֵילֵךְ בָּהּ, כִּי מֹשֶׁה קָשַׁר עַצְמוֹ אֲפִילּוּ לְהַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים וּמָסַר נַפְשׁוֹ עֲלֵיהֶם וְכוּ’, גַּם בְּכָל עֲלִיָּה וַעֲלִיָּה מָצָא שָׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְכוּ’, בְּחִינַת (שם קלט, ח): “אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה” וְכוּ’. וְזֶה סוֹד כַּוָּנוֹת אֱלוּל וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב:
וְזֶה בְּחִינַת ‘קְדֻשָּׁה דְּסִידְרָא’ שֶׁאוֹמְרִים אַחַר הַתְּפִלָּה. כִּי זֶה יָדוּעַ שֶׁהַתְּפִלָּה הִיא בְּחִינַת מַלְכוּת פֶּה, בְּחִינַת “אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח” וְכוּ’ (שם נא, יז), וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה שֶׁמְּקַשְּׁרִין וּמְיַחֲדִין הַתְּפִלָּה לַה’ יִתְבָּרַךְ בְּאַחְדוּת גָּמוּר, כִּי מִי שֶׁזּוֹכֶה לִתְפִלָּה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אֲזַי הַתְּפִלָּה הִיא אַחְדוּת פָּשׁוּט עִם ה’ יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת (דברים י, כא): “הוּא תְהִלָּתֶךָ וְהוּא אֱלֹהֶיךָ”, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל בְּמָקוֹם אַחֵר (בליקו”ת יט), וּתְפִלָּה כָּזוֹ נִתְקַבֶּלֶת בְּוַדַּאי, בִּבְחִינַת (ישעיה סה, כד): “וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה” וְכוּ’, וְנִתְמַלֵּא בַּקָּשָׁתוֹ מִיָּד בְּוַדַּאי. כִּי כְּשֶׁהַתְּפִלָּה נִכְלֶלֶת בּוֹ יִתְבָּרַךְ, זֶה בְּחִינַת אֲשֶׁר שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר בְּחִינַת חַוָּה מַלְכוּת בְּחִינַת תְּפִלָּה, נִכְלָל בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר שֶׁהוּא בְּחִינַת אָדָם דְּהַיְנוּ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וַאֲזַי נַעֲשֶׂה הַכֹּל כַּסֵּדֶר, כַּנַּ”ל בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל, וַאֲזַי הוֹלֵךְ לְהָאָדָם כַּסֵּדֶר דְּהַיְנוּ שֶׁנִּתְמַלֵּא בַּקָּשָׁתוֹ, הֵפֶךְ בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר חַס וְשָׁלוֹם שֶׁהִיא בְּחִינַת “תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה מַחֲלַת לֵב”, שֶׁאֵין נִתְמַלֵּא רְצוֹנוֹ וּבַקָּשָׁתוֹ חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה הוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר. אֲבָל כְּשֶׁנִּכְלֶלֶת הַתְּפִלָּה בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְנִכְלָל בְּחִינַת תְּפִלָּה מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר כַּנַּ”ל, אֲזַי נַעֲשֶׂה הַכֹּל כַּסֵּדֶר, וְנִתְבַּטֵּל בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר בְּחִינַת ‘מַחֲלַת לֵב’, רַק נִתְמַלֵּא כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבּוֹ לְטוֹבָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁהוֹלֵךְ לוֹ כַּסֵּדֶר כִּרְצוֹנוֹ וְנִתְמַלֵּא כָּל מִשְׁאֲלוֹתָיו, בְּחִינַת (תהלים כ, ו): “יְמַלֵּא ה’ כָּל מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ” וְכוּ’.
אֲבָל מִי שֶׁאֵין זוֹכֶה שֶׁתִּהְיֶה הַתְּפִלָּה נִכְלֶלֶת בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְזֶה מֵחֲמַת הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁבַּתְּפִלָּה, דְּהַיְנוּ פְּנִיּוֹת וְגַדְלוּת שֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּתְפִלָּתוֹ חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת ‘אֲנָא אֶמְלֹךְ’, שֶׁאָז מְחַלֵּק חַס וְשָׁלוֹם בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר – לְעַצְמוֹ, וַאֲזַי הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, וַאֲזַי אֵין נִתְקַבֵּל תְּפִלָּתוֹ וְלֹא נִתְמַלֵּא מִשְׁאַלְתּוֹ, כִּי נַעֲשֶׂה לוֹ שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵין נִתְמַלֵּא תְּפִלָּתוֹ וְתוֹחַלְתּוֹ, מֵחֲמַת שֶׁהוּא בְּתוֹךְ בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, עַל־יְדֵי שֶׁחִלֵּק בְּחִינַת מַלְכוּת לְעַצְמוֹ עַל־יְדֵי הַפְּנִיּוֹת וְהַגַּדְלוּת שֶׁהָיָה לוֹ בִּתְפִלָּתוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘אֲנָא אֶמְלֹךְ’ כַּנַּ”ל. עַל־כֵּן צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה וְיַשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ, וַאֲזַי חוֹזֵר לִבְחִינַת מַ”ה, וַאֲזַי חוֹזֵר שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר וְנִכְלָל בְּכַסֵּדֶר, וַאֲזַי נִתְמַלֵּא בַּקָּשָׁתוֹ וְהוֹלֵךְ לוֹ כַּסֵּדֶר כַּנַּ”ל.
וְזֶהוּ בְּחִינַת ‘קְדֻשָּׁה דְּסִידְרָא’ שֶׁאוֹמְרִים אַחַר הַתְּפִלָּה לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע. כִּי כְּשֶׁרוֹצִים לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע שֶׁבָּאָה עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּתְמַלֵּא בַּקָּשָׁתוֹ וְחֶפְצוֹ שֶׁהִתְפַּלֵּל עָלָיו, אֲזַי צְרִיכִים שֶׁיִּתְבַּטֵּל בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, דְּהַיְנוּ שֶׁבְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר יִהְיֶה נֶחֱזָר וְנִכְלָל בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר כַּנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַלְּאִין כָּל הַבַּקָּשׁוֹת וְכוּ’ כַּנַּ”ל. עַל־כֵּן אוֹמְרִים אָז ‘קְדֻשָּׁה דְּסִידְרָא’, וַאֲזַי נִכְלָל שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר. כִּי קָדוֹשׁ הוּא בְּחִינַת ‘חָכְמָה’ כַּמּוּבָא (עיין זוהר משפטים דף קכא.), וְחָכְמָה הוּא בְּחִינַת מַ”ה כַּנַּ”ל, וְזֶה בְּחִינַת (ירמיה ב, ג): “קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה’ רֵאשִׁית” וְכוּ’, וּכְתִיב (תהלים קיא, י): “רֵאשִׁית חָכְמָה”, נִמְצָא, שֶׁקֹּדֶשׁ הוּא בְּחִינַת חָכְמָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַה–אָדָם, בְּחִינַת (יבמות סא.): “אַתֶּם קְרוּיִין אָדָם”, הַיְנוּ יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ קְרוּיִים אָדָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַ”ה בְּחִינַת חָכְמָה כַּנַּ”ל, בְּחִינַת: ‘יִשְׂרָאֵל עָלָה בַּמַּחֲשָׁבָה תְּחִלָּה’[2], שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה, כִּי הַמַּחֲשָׁבָה הוּא בְּחִינַת חָכְמָה כַּמּוּבָא. נִמְצָא, שֶׁ’קְּדֻשָּׁה’ הוּא בְּחִינַת חָכְמָה מַה–אָדָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כַּסֵּדֶר.
וְזֶה בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי קְדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (כלים פרק א משנה ו): וְזֶה בְּחִינַת ‘אֵין קְדֻשָּׁה בְּפָחוֹת מֵעֲשָׂרָה’ (או”ח נה, א). כִּי קְדֻשָּׁה זֶה בְּחִינַת כַּסֵּדֶר שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘יוּד’, כַּנַּ”ל בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל. וְאָנוּ אוֹמְרִים הַקְּדֻשָּׁה אָז בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ וּבִלְשׁוֹן תַּרְגּוּם, לְשׁוֹן תַּרְגּוּם הוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, בְּחִינַת חַוָּה שֶׁעִקַּר בִּנְיָנָהּ עַל־יְדֵי תַּרְדֵּמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ב, כא): “וַיַּפֵּל ה’ אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה” וְכוּ’, ‘תַּרְדֵּמָה’ הוּא בְּמִסְפַּר ‘תַּרְגּוּם’ כַּמּוּבָא (עץ חיים שער לד פ’ ב). כִּי לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ וּלְשׁוֹן תַּרְגּוּם שֶׁמִּמֶּנּוּ יוֹנְקִים הַע’ לְשׁוֹנוֹת, הֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר וְשֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, כִּי עִקַּר סִדּוּר הַלָּשׁוֹן הוּא לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, שֶׁ’בּוֹ נִבְרָא הָעוֹלָם’ (ב”ר יח, ד), וְזֶהוּ הַצִירוּף הָאֲמִתִּי מְסֻדָּר כָּרָאוּי בְּחִינַת כַּסֵּדֶר, אֲבָל הַצִירוּפִים שֶׁל שְׁאָר לְשׁוֹנוֹת הֵם בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, כִּי הֵם נִקְרָאִים “לְשׁוֹן עִלְּגִים” (ישעיה לב, ד), וְאֵין לָהֶם שְׁלֵימוּת, וְהֵם בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, כִּי צִירוּפֵיהֶם אֵינָם מְסֻדָּרִים כַּסֵּדֶר הָרָאוּי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית בְּעֵת בְּרִיאַת הָעוֹלָם, כִּי סֵדֶר הַבְּרִיאָה הָיָה רַק עַל־יְדֵי לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ.
וְעַל־כֵּן אָנוּ אוֹמְרִים ‘קְדֻשָּׁה דְּסִידְרָא’ בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ וּבִלְשׁוֹן תַּרְגּוּם, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל בְּחִינַת תַּרְגּוּם בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, בְּתוֹךְ בְּחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַקְּדֻשָּׁה בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כַּסֵּדֶר בְּחִינַת ‘חָכְמָה’ וְכוּ’, בְּחִינַת ‘קָדוֹשׁ’, וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָא ‘לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ’ עַל שֶׁזֶּה הַלָּשׁוֹן נִכְלָל בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘קָדוֹשׁ’ כַּנַּ”ל, וְעַכְשָׁו אָנוּ כּוֹלְלִים גַּם לְשׁוֹן תַּרְגּוּם שֶׁמִּשָּׁם יְנִיקַת הַע’ לְשׁוֹנוֹת, שֶׁהוּא עִקַּר בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר בְּחִינַת תַּרְדֵּמָה כַּנַּ”ל, וְנִכְלָל הַכֹּל בִּבְחִינַת ‘קֹדֶשׁ’ בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, עַל־יְדֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁאוֹמְרִים בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ וּבִלְשׁוֹן תַּרְגּוּם כַּנַּ”ל.
וְעַל־כֵּן אָז נִמְשָׁךְ הַשֶּׁפַע וְנִתְמַלֵּא כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה, עַל־יְדֵי שֶׁנִּכְלָל שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר בְּתוֹךְ בְּחִינַת כַּסֵּדֶר כַּנַּ”ל. וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָא ‘קְדֻשָּׁה דְּסִידְרָא’, ‘דְּסִידְרָא’ דַּיְקָא, כִּי עִקַּר קְדֻשָּׁה זוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה הַכֹּל כַּסֵּדֶר כַּנַּ”ל, כְּדֵי שֶׁיִּתְמַלֵּא אֲזַי מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת יְרִידַת הַשֶּׁפַע בְּעֵת שֶׁאוֹמְרִים ‘קְדֻשָּׁה דְּסִידְרָא’ כַּנַּ”ל:
וְזֶה בְּחִינַת שָׁלֹשׁ קְדֻשּׁוֹת, כְּנֶגֶד בְּחִינַת שְׁלֹשָׁה אַלְפִין שֶׁיֵּשׁ בְּשֵׁם מַ”ה[3], שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘אָדָם’. וְזֶה בְּחִינַת: ‘קַדִּישׁ בִּשְׁמֵי מְרוֹמָא עִלָּאָה בֵּית שְׁכִינְתֵּהּ, קַדִּישׁ עַל אַרְעָא’ וְכוּ’, זֶה בְּחִינַת הַתְּשׁוּבָה הַנַּ”ל בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת ‘אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ’ כַּנַּ”ל בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת ‘קַדִּישׁ בִּשְׁמֵי מְרוֹמָא עִלָּאָה, קַדִּישׁ עַל אַרְעָא’ וְכוּ’. וְזֶה ‘מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ’, בְּחִינַת ‘לַה’ הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ’, שֶׁמַּמְשִׁיכִין הַקְּדֻשָּׁה עָלֵינוּ עַל בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ, וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא בִּמְלֹאָהּ וּבִשְׁלֵמוּת כַּנַּ”ל, כִּי מַלְכוּת בְּחִינַת אֶרֶץ, נִכְלָל בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר בְּחִינַת אָדָם, בְּחִינַת ‘קָדוֹשׁ’ כַּנַּ”ל:
וְזֶה בְּחִינַת ‘אַשְׁרֵי’ שֶׁאוֹמְרִים מִקֹּדֶם, דְּהַיְנוּ ‘תְּהִלָּה לְדָוִד’ שֶׁנִּתְיַסֵּד עַל־פִּי אָלֶף־בֵּית שֶׁכְּלוּלִים בּוֹ הָכ”ב אַתְוָן[4], כִּי ‘תְּהִלָּה לְדָוִד’ זֶה בְּחִינַת מַלְכוּת פֶּה, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה נִכְלֶלֶת בִּבְחִינַת אָלֶף־בֵּית כַּסֵּדֶר, עַל־יְדֵי ‘קְדֻשָּׁה דְּסִידְרָא’ כַּנַּ”ל:
וְזֶה בְּחִינַת ‘וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע’ וְכוּ’. כִּי בְּצִיּוֹן שֶׁשָּׁם הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְקֹדֶשׁ קֳדָשִׁים, שָׁם כְּלוּלִים כָּל הָיוּד מִינֵי קְדֻשּׁוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם עוֹלִין כָּל הַתְּפִלּוֹת. כִּי הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ נֶגֶד ה’ יִתְבָּרַךְ, הוּא בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר בְּחִינַת תַּשְׁרַ”ק, בִּבְחִינַת ‘בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם’ (ראש השנה י:), תִּשְׁרֵי הוּא בְּחִינַת תַּשְׁרַ”ק כַּמּוּבָא (עיין זוהר תרומה דף קפו.). כִּי כַּסֵּדֶר זֶה בְּחִינַת מַ”ה, וְהָעוֹלָם הוּא בְּחִינַת ‘יֵשׁ’, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, כִּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר. וְעִקַּר חִיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם, עַל־יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם נִכְלָל בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים שֶׁמְּקַדְּשִׁין עַצְמָן, וּמְקַדְּשִׁין אֶת הָעוֹלָם, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאָז נִכְלָל הָעוֹלָם בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘קֹדֶשׁ’, וְזֶה עִקַּר הַחִיּוּת כַּנַּ”ל, כִּי עִקַּר הַחִיּוּת הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת כַּסֵּדֶר כַּנַּ”ל בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל.
וְעִקַּר קִיּוּם וְחִיּוּת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם כָּל הָיוּד מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, כִּי יֵשׁ קְדֻשָּׁה לְמַעְלָה מִקְּדוּשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (כלים פרק א משנה ט): הַהֵיכָל מְקוּדָּשׁ מִמֶּנּוּ וְכוּ’, עַד לִפְנַי וְלִפְנִים שֶׁהוּא קֹדֶשׁ קֳדָשִׁים שֶׁהוּא הָאֶבֶן שְׁתִיָּה, שֶׁהוּא הַקְּדֻשָּׁה הָעֲשִׂירִית הָעֶלְיוֹנָה מִכֻּלָּם, וְשָׁם כְּלוּלִים כָּל הָיוּד מִינֵי קְדֻשּׁוֹת. וְהָאֶבֶן שְׁתִיָּה הִיא נְּקֻדָּה שֶׁמִּמֶּנָּה הֻשְׁתַּת הָעוֹלָם (יומא נד:) וְהַנְּקֻדָּה אֵין בָּהּ תְּפִיסָה וְהִיא בִּבְחִינַת מַ”ה, כִּי זֹאת הַנְּקֻדָּה שֶׁכְּלוּלָה מֵיוּד מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, נִכְלֶלֶת בִּבְחִינַת מַ”ה שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה–קֹדֶשׁ. וְעַל־כֵּן עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלּוֹת הֵם דֶּרֶךְ הָאֶבֶן שְׁתִיָּה, כִּי דֶּרֶךְ שָׁם נִכְלָלִין הַתְּפִלּוֹת בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, בִּבְחִינַת מַ”ה כַּסֵּדֶר כַּנַּ”ל.
וְזֶה שֶּׁמַּזְכִּירִין בִּקְדֻשָּׁא דְּסִידְרָא קְדֻשַּׁת ‘צִיּוֹן’, בְּחִינַת ‘וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל’, כִּי עִקַּר כְּלָלִיּוּת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘קְדֻשָּׁה דְּסִידְרָא’, הוּא דֶּרֶךְ צִיּוֹן שֶׁשָּׁם הָאֶבֶן שְׁתִיָּה, שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם עוֹלִין כָּל הַתְּפִלּוֹת עַל־יְדֵי הַנְּקֻדָּה שֶׁל הָאֶבֶן שְׁתִיָּה, שֶׁנִּכְלֶלֶת בִּבְחִינַת מַ”ה בִּבְחִינַת ‘קָדוֹשׁ’, כִּי שָׁם כְּלוּלִין כָּל הָיוּד מִינֵי קְדֻשּׁוֹת כַּנַּ”ל.
וְזֶהוּ: ‘וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל’, כִּי עִקַּר בְּחִינַת כַּסֵּדֶר יִהְיֶה בְּעֵת בִּיאַת הַגּוֹאֵל צֶדֶק בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, כִּי עַכְשָׁו מִתְנַהֵג הַכֹּל שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, כִּי יִשְׂרָאֵל לְמַטָּה בְּשִׁפְלוּת וְהָאֻמּוֹת הֵם בִּגְדֻלָּה, שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר הָרָאוּי, אֲבָל כְּשֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ יִהְיֶה הַכֹּל כַּסֵּדֶר, שֶׁיִּשְׂרָאֵל יִהְיוּ לְמַעְלָה, וְכֵן בֵּין יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָן, כָּל מִי שֶׁמְּקֹרָב יוֹתֵר אֶל ה’ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, יִהְיֶה לְמַעְלָה בִּגְדֻלָּה וְטוֹבָה, לֹא כְּמוֹ שֶׁמִּתְנַהֵג עַכְשָׁו שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, נִמְצָא, שֶׁעִקַּר בְּחִינַת כַּסֵּדֶר יִהְיֶה בְּעֵת שֶׁיָּבוֹא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן מַזְכִּירִין ‘וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל’ בִּקְדֻשָּׁה דְּסִידְרָא, כְּדֵי לְעוֹרֵר הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ גַּם עַכְשָׁו בְּחִינַת כַּסֵּדֶר, הַיְנוּ שֶׁפַע בְּרָכָה וְטוֹבָה כַּנַּ”ל:
וּשְׁאָרֵי הֲלָכוֹת הַמְדַבְּרִים מֵעִנְיְנֵי ‘קְדֻשָּׁה דְּסִידְרָא’, נִכְלָל כָּל אַחַת וְאַחַת בְּהִלְכוֹת נְפִילַת אַפַּיִם:
[1] שַׁעַר הַכַּוָּנוֹת דְּרוּשֵׁי חֲזָרַת הָעֲמִידָה דְּרוּשׁ ד וּבִפְרִי עֵץ חַיִּים שַׁעַר חֲזָרַת הָעֲמִידָה פֶּרֶק ג.
[2] עיין בְּרֵאשִׁית רַבָּה פָּרָשָׁה א, ד וּבְזוֹהַר מִשְׁפָּטִים דַּף כד.
[3] שם מ”ה הוא שם הויה שכותבים אותו במלוי אלפין כזה: יוד הא ואו הא, ויש בו בסך הכל שלושה אלפין.
[4] העשרים ושתים אותיות של הא”ב.
