צָרִיךְ לְפָרֵט אֶת הַחֵטְא, כִּי צְרִיכִין דַּוְקָא וִדּוּי דְּבָרִים לְהִתְוַדּוֹת בְּדִבּוּרִים בְּכָל פַּעַם כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה בִּפְרָטִיּוּת, וְיֵשׁ עַל-זֶה מְנִיעוֹת רַבּוֹת, לִפְעָמִים נִשְׁכָּח מֵאִתּוֹ הַחֵטְא, וְיֵשׁ שֶׁזּוֹכֵר אֶת הַחֵטְא וְקָשֶׁה לוֹ לְהוֹצִיא הַדִּבּוּר לְהִתְוַדּוֹת. וְעַל-יְדֵי שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה כְּגוֹן חֲתֻנָּה שֶׁל מִצְוָה, אוֹ כְּשֶׁמִּתְגַּבֵּר לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה בְּעֵת שֶׁעוֹשֶׂה מִצְוָה, עַד שֶׁמְּרַקֵּד הַרְבֵּה מֵחֲמַת שִׂמְחָה, עַל-יְדֵי-זֶה יוּכַל לְהִתְוַדּוֹת וִדּוּי דְּבָרִים וְעַל-יְדֵי-זֶה מְתַקֵּן פְּגַם חֲטָאָיו: