חלק ראשון
א . כָּל הַמּוֹצִיא מַעַשְׂרוֹתָיו כָּרָאוּי, אֵינוֹ מַפְסִיד כְּלוּם.
ב . תִּתְחַבֵּר לְמַצְלִיחַ וְתַצְלִיחַ.
ג . אֵין הַבְּרָכָה מְצוּיָה אֶלָּא בְּדָבָר הַסָּמוּי מִן הָעַיִן.
ד . הַצְלָחָה-סִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא הִיא.
ה . מִי שֶׁנִּפְסְקָה לוֹ הַהַצְלָחָה וְאֵינוֹ מַצְלִיחַ, לא בִּמְהֵרָה יַצְלִיחַ.
ו . תֵּכֶף לְתַלְמִידֵי-חֲכָמִים בְּרָכָה בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם.
ז . עֵסֶק הַתּוֹרָה הִיא סְגֻלָּה לְהַצְלָחָה.
ח . מִי שֶׁאֵינוֹ מְשַׁיֵּר פַּת עַל שֻׁלְחָנוֹ, אֵינוֹ רוֹאֶה סִימַן בְּרָכָה לְעוֹלָם.
ט . כֵּיוָן שֶׁלּא הִזְכִּיר אֶלָּא צַד אֶחָד הַטּוֹב וְלא הַהֵפֶךְ, אֵין זֶה נִחוּשׁ.
י . בַּיִת, תִּינוֹק וְאִשָּׁה הֵם סִימָן לְהַצְלָחָה.
יא . מִי שֶׁמְּגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ, אֵינוֹ מַצְלִיחַ.
יב . מִי שֶׁהַשָּׁעָה מַצְלַחַת לוֹ, לִבּוֹ רָם עָלָיו גַּם אֵימָתוֹ מֻטֶּלֶת עַל הַבְּרִיּוֹת.
יג . מִי שֶׁאֵינוֹ מְדַבֵּר דְּבָרִים בְּטֵלִים, מַצְלִיחַ בְּכָל מַעֲשָׂיו.
יד . מִי שֶׁאוֹמֵר תָּמִיד אֱמֶת, הוּא מַצְלִיחַ.
טו . עַל-יְדֵי וִדּוּי תַּצְלִיחַ.
טז . הַצְלָחָה בָּא, לְמִי שֶׁמַּאֲכִיל תַּלְמִיד-חָכָם עַל שֻׁלְחָנוֹ.
יז . כְּשֶׁאֵין לְךָ אֱמֶת, אֲזַי נִטָּל מִמְּךָ הַהַצְלָחָה וְנִתָּן לָאֻמּוֹת.
יח . לְהַצְלָחָה תִּשְׁמַע כְּשֶׁהַצַּדִּיק אוֹמֵר יִחוּד הַשֵּׁם, הַיְנוּ שְׁמַע יִשְׂרָאֵל.
יט . עַל-יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בָּא הַצְלָחָה.
חלק שני
א . מִי שֶׁהוּא שָׂמֵחַ תָּמִיד, עַל-יְדֵי זֶה הוּא מַצְלִיחַ.
ב . צָרִיךְ לְכַבֵּד לָזֶה שֶׁהַשָּׁעָה מְשַׂחֶקֶת לוֹ.
ג . מִי שֶׁהוּא מֻצְלָח, הַזְּמַן בְּיָדוֹ.