קְבִיעוּת מְזוּזָה בְּבַיִת:
עַל-פִּי מַה שֶּׁכָּתַב רַבֵּינוּ (בְּסִימָן רסו) שֶׁצָּרִיךְ לִבְנוֹת הַבַּיִת בְּחָכְמָה בִּבְחִינַת "בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת", אֲבָל כְּשֶׁבּוֹנֶה בְּלֹא חָכְמָה מִתְמַסְכֵּן בְּחִינַת פְּגַם הַחָכְמָה, בְּחִינַת (קֹהֶלֶת ט, טז): "חָכְמַת הַמִּסְכֵּן בְּזוּיָה". וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי מִצְוַת סֻכָּה יְכוֹלִין לִבְנוֹת וְלֹא יִזֹּק, כִּי סֻכָּה הוּא בְּחִינַת בִּינָה שֶׁעַל יָדָהּ יְכוֹלִין לִבְנוֹת, עַיֵּן שָׁם:
וְזֶה בְּחִינַת מְזוּזָה, כִּי אִיתָא בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ (בְּסִימָן כג) שֶׁהַמְזוּזָה הוּא בְּחִינַת עֲשִׁירוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהָיָה שַׁדַּ"י בְּצָרֶיךָ וְכֶסֶף תּוֹעָפוֹת לָךְ", עַיֵּן שָׁם:
וְעַל-כֵּן קוֹבְעִין הַמְּזוּזָה כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ עֲשִׁירוּת אֶל הַבַּיִת כְּדֵי לְתַקֵּן פְּגַם הַחָכְמָה שֶׁהוּא בְּחִינַת "חָכְמַת הַמִּסְכֵּן בְּזוּיָה". וְעַל-יְדֵי הַמְּזוּזָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשִׁירוּת, נִתְתַּקֵּן, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִתְתַּקֵּן הַבַּיִת שֶׁקִּיּוּמוֹ תָּלוּי בְּתִקּוּן הַחָכְמָה כַּנַּ"ל. וְכֵן אִיתָא בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ שֶׁהַחָכְמָה תְּלוּיָה בַּעֲשִׁירוּת בְּחִינַת (משלי י, טו): "הוֹן עָשִׁיר קִרְיַת עֻזּוֹ" (בְּסִימָן ס), עַיֵּן שָׁם. וְכֵן בְּמָקוֹם אַחֵר וְעַל-יְדֵי הָעֲשִׁירוּת שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל-יְדֵי הַמְּזוּזָה נִשְׁמָר הַבַּיִת. כִּי עֲשִׁירוּת הוּא שְׁלֵמוּת הַנֶּפֶשׁ וּשְׁמִירָתָהּ כִּדְאִיתָא בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ (בְּסִימָן סט) וְזֶה בְּחִינַת (במדבר ו, כד): 'יְבָרֶכְךָ ה' – בְּמָמוֹן. וְיִשְׁמְרֶךָ – מִן הַמַּזִּיקִין' (במדבר רַבָּה יא, ה), הַיְנוּ שֶׁעַל-יְדֵי הַמָּמוֹן נִשְׁמָר מִן הַמַּזִּיקִין, כִּי הַמָּמוֹן הוּא שְׁמִירַת הַנֶּפֶשׁ:
וְעַל-כֵּן סֻכַּת הֶחָג פָּטוּר מִן הַמְּזוּזָה (יורה דעה רפו, יא), כִּי כָּל כֹּחַ הַמְּזוּזָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַחָכְמָה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת סֻכָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן הַסֻּכָּה בְּעַצְמָהּ בְּוַדַּאי פְּטוּרָה מִן הַמְּזוּזָה, כִּי מִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל תִּקּוּן הַבַּיִת, דְּהַיְנוּ הַשֵּׂכֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ בְּחִינַת "וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת", עַיֵּן שָׁם. וְעַל-כֵּן כָּל דִּינֵי מְזוּזָה כְּדִין הַסֵּפֶר תּוֹרָה בְּכָל דִּינֶיהָ וְגַם הִיא כְּלוּלָה מִכָּל הַתּוֹרָה, כִּי שְׁמַע-וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ הוּא כְּלָלִיּוּת כָּל הַתּוֹרָה, כִּי בְּחִינַת מְזוּזָה הוּא בְּחִינַת הַתּוֹרָה שֶׁיּוֹצֵאת מִבְּחִינַת סֻכָּה שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מְתַקְּנִין הַבַּיִת בְּחִינַת "בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת", שֶׁזֶּה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת סֻכָּה כַּנַּ"ל, שֶׁמִּשָּׁם הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי א, ח): "וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ". בְּחִינַת "אֵם לַבִּינָה", עַיֵּן כָּל זֶה בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ עַל פָּסוּק "וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה", עַיֵּן שָׁם: