עַל-פִּי הַתּוֹרָה 'תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק' (בְּסִימָן יט) הַנַּ"ל בְּהִלְכוֹת שְׁחִיטָה (הֲלָכָה ב):
הַיַּיִן צָרִיךְ לְשָׁמְרוֹ בְּיוֹתֵר מְאֹד אֲפִילּוּ מִנְּגִיעַת שִׁבְעִים עֲמָמִין. וְתֵכֶף כְּשֶׁנּוֹגְעִין בּוֹ אֶחָד מִשִּׁבְעִים עֲמָמִין נֶאֱסָר לְגַמְרֵי, כִּי הַיַּיִן הוּא בִּבְחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, כַּנַּ"ל בְּהִלְכוֹת בָּשָׂר שֶׁנִּתְעַלֵּם מִן הָעַיִן הֲלָכָה א. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בְּרֵאשִׁית רַבָּה יט, ה): 'סָחֲטָה עֲנָבִים וְנָתְנָה לוֹ'. וְהוּא מְמֻצָּע בֵּין הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ וּבֵין לְשׁוֹנוֹת שִׁבְעִים עֲמָמִין, כִּי הַיַּיִן יֵשׁ בּוֹ שְׁתֵּי בְּחִינוֹת טוֹב וָרָע, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (יוֹמָא עו:): 'זָכָה נַעֲשֶׂה רֹאשׁ' וְכוּ', שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת, שֶׁלִּפְעָמִים נִכְלָל בַּטּוֹב וְלִפְעָמִים לְהֵפֶךְ כְּפִי קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁמְּקַדְּשִׁין עַצְמָן וְנִשְׁמָרִין מֵרַע שֶׁל שִׁבְעִים אֻמּוֹת וּמַכְנִיעִין אוֹתוֹ, אֲזַי בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת נִכְלָל בְּטוֹב וְכֵן לְהֵפֶךְ חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל-כֵּן צָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת הַיַּיִן מְאֹד אֲפִילּוּ מִנְּגִיעָתָן, כִּי שָׁם הֵם כְּרוּכִים יוֹתֵר וְתֵכֶף כְּשֶׁנּוֹגְעִין בּוֹ נִתְהַפֵּךְ אֲלֵיהֶם וְנִכְלָל בָּהֶם וְנַעֲשֶׂה יֵין נֶסֶךְ, כִּי עִקַּר הַיַּיִן הוּא בְּחִינַת יַיִן אָדֹם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: 'כָּל דְּמַאֲדִים טְפֵי מַעֲלֵי שֶׁנֶּאֱמַר (מִשְׁלֵי כג, לג): "אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם"'.
וְעַל-כֵּן הוּא מְמֻצָּע בֵּין מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, כִּי 'מַלְכוּת פֶּה', וּבֵין מַלְכוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהֵם לְשׁוֹנוֹת שֶׁל שִׁבְעִים עֲמָמִין. כִּי מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דָּוִד שֶׁהוּא בְּחִינַת "אַדְמוֹנִי עִם יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי" (שְׁמוּאֵל-א טז, יב), הֵפֶךְ פְּגַם הַבְּרִית שֶׁהוּא פְּגַם הָעֵינַיִם, שֶׁהוּא בְּחִינַת רַע עַיִן, בְּחִינַת בִּלְעָם כַּנַּ"ל, [בְּהִלְכוֹת בָּשָׂר שֶׁנִּתְעַלֵּם מִן הָעַיִן], הֵפֶךְ 'טוֹב רֹאִי' שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה. וְזֶה לְעֻמַּת זֶה, שֶׁכְּנֶגֶד מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה יֵשׁ מַלְכוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהוּא מַלְכוּת עֲמָלֵק שֶׁיָּצָא מֵעֵשָׂו שֶׁנִּקְרָא 'אַדְמוֹנִי', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית כה, כה): "וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי", שֶׁהוּא בְּחִינַת דָּמִים הַטְּמֵאִים, בְּחִינַת פְּגַם הַבְּרִית. וְעַל-כֵּן הַיַּיִן שֶׁהוּא אָדֹם כַּנַּ"ל, הוּא מְמֻצָע בֵּין שְׁתֵּי בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת שֶׁהֵם בִּבְחִינַת 'אַדְמוֹנִי' כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן צָרִיךְ לְשָׁמְרוֹ מְאֹד מִנְּגִיעָתָן, כִּי הַיַּיִן שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת, שֶׁהוּא בֵּין שְׁתֵּי הַמַּלְכֻיּוֹת שֶׁשָּׁם בְּחִינַת הַמַּתְקְלָא, כִּי הַמַּלְכוּת הוּא מַדְרֵגָה אַחֲרוֹנָה שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה וּמִשָּׁם וּלְמַטָּה מַתְחִיל הַפֵּרוּד, שֶׁהֵם הַשִּׁבְעִים אֻמּוֹת.
וְזֶה שֶׁמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ נֵרוֹ יָאִיר שָׁם, שֶׁבְּחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ הוּא בְּחִינַת מַתְקְלָא בִּבְחִינַת (אִיּוֹב כח, כה) "לַעֲשׂוֹת לָרוּחַ מִשְׁקָל", כִּי הַדִּבּוּר שֶׁל לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּנַּ"ל, שָׁם הַמַּתְקְלָא שֶׁהוּא בְּחִינַת הַבְּחִירָה. וְעִקַּר הַמַּתְקְלָא הוּא בִּבְחִינַת עֵץ הַדַּעַת, כַּמְבֹאָר שָׁם, שֶׁהוּא נוֹטֶה לְכָאן וּלְכָאן. וְעַל-כֵּן הַיַּיִן שֶׁהוּא בִּבְחִינַת עֵץ הַדַּעַת, צָרִיךְ לְשָׁמְרוֹ מְאֹד אֲפִילּוּ מִנְּגִיעָתָן, כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁנּוֹגְעִין בּוֹ נִכְרָע אֲלֵיהֶם וַאֲזַי נִפְסָל, כִּי כְּשֶׁזֶּה קָם זֶה נוֹפֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית כה, כג): "וּלְאֹם מִלְּאֹם יֶאֱמָץ". וַאֲזַי הַיַּיִן שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּעַת, כִּי 'זָכָה – נַעֲשֶׂה רֹאשׁ', כְּשֶׁנוֹגְעִין בּוֹ הֵם הוּא בִּבְחִינַת "סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת" (עָמוֹס ט, יא), בְּחִינַת חֹלִי נוֹפֵל רַחֲמָנָא לִצְלָן, שֶׁזֶּה נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי הַתָּזַת דָּמִים כְּשֶׁמַּתִּיזִין וְנוֹגְעִים בְּהַמֹּחַ, שֶׁאֲזַי הוּא בְּחִינַת 'סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת' חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בַּמַּאֲמָר 'הַאי מָאן' כַּנַּ"ל. וְזֶה הוּא בְּחִינַת נְגִיעַת הַשִּׁבְעִים אֻמּוֹת שֶׁהֵן בְּחִינַת הַדָּמִים רָעִים, בְּחִינַת פְּגַם הַבְּרִית. וּכְשֶׁמִּתְגַּבְּרִים חַס וְשָׁלוֹם וְנוֹגְעִין בְּהַיַּיִן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֹּחַ וְהַדַּעַת אֲזַי נִפְגָּם וְנוֹפֵל בִּבְחִינַת 'סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת'.
וְכֵן מַשְׁמָע מִדִּבְרֵי רַבֵּינוּ שָׁם, שֶׁפְּגַם הַיַּיִן הוּא בִּבְחִינַת 'סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת' כַּנַּ"ל, בְּחִינַת מַלְכוּת דָּוִד, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַדְמוֹנִי, בְּחִינַת יַיִן אָדֹם כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קטז, יג): "כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא" וְכוּ'. וְעַל-כֵּן אָמַר (שְׁמוּאֵל-א כ, ג) "כְּפֶשַׂע בֵּינִי" וְכוּ'. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים צד, יז) "כִּמְעַט שָׁכְנָה דּוּמָה נַפְשִׁי", כִּי שָׁם הוּא הַמַּתְקְלָא, שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁמֹר עַצְמוֹ בִּכְחוּט הַשַּׂעֲרָה מִמַּגַּע הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁהֵן הַשִּׁבְעִים אֻמּוֹת, כְּדֵי לְהַכְרִיעַ הַמִּשְׁקָל אֶל הַקְּדֻשָּׁה:
וְעַל-כֵּן נִקְרָא 'יֵין נֶסֶךְ' בְּחִינַת מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי ח, כג): "מֵעוֹלָם נִסַּכְתִּי", וּכְשֶׁהוּא נִפְגָּם עַל-יְדֵי נְגִיעָתָן, אֲזַי הוּא יֵין נֶסֶךְ בְּחִינַת מַלְכוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא וְכֵן לְהֵפֶךְ בַּקְּדֻשָּׁה הוּא בְּחִינַת (בַּמִּדְבָּר כח, ז) "הַסֵּךְ נֶסֶךְ שֵׁכָר לַה'":