א) עַל-פִּי מַה שֶּׁכָּתַב רַבֵּינוּ זַ"ל בַּמַּאֲמָר 'אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם' וְכוּ' (סימן ד), שֶׁעַל-יְדֵי וִדּוּי דְּבָרִים לִפְנֵי הַתַּלְמִיד-חָכָם מַעֲלִין אֶת הַמַּלְכוּת לְשָׁרְשָׁהּ וְכוּ', כִּי עַל-יְדֵי הָעֲבֵרָה מְקַלְקֵל הַצֵּרוּף הַטּוֹב שֶׁל אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה וּמַכְנִיס אוֹתָם בְּתוֹךְ הַסִּטְרָא אָחֳרָא, חַס וְשָׁלוֹם, בְּתוֹךְ מַלְכוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא, כִּי הַדִּבּוּר הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת וְכוּ', וְעַל-יְדֵי וִדּוּי דְּבָרִים מְתַקֵּן הַצֵּרוּפִים וּמַחֲזִיר הַמַּלְכוּת לַה' יִתְבָּרַךְ וְכוּ', וְעַל-יְדֵי-זֶה אַתָּה נִכְלָל בְּאֵין סוֹף, וְזֶה בְּחִינַת 'זַרְקָא דְּאִזְדְּרִיקַת לַאֲתַר דְּאִתְנְטִילַת מִתַּמָּן'[1], שֶׁמַּחֲזִיר אֶת הַמַּלְכוּת לְאֵין סוֹף בְּחִינַת רַעֲוָא דְּרַעֲוִין. כִּי הַמַּלְכוּת הוּא בְּחִינַת רְצוֹנוֹת בְּחִינַת תְּמוּנַת אוֹתִיּוֹת, וְכָל הַדְּבָרִים וְהַיֵּשׁוּת שֶׁבָּעוֹלָם הֵם מֵהָאוֹתִיּוֹת, הַיְנוּ מִמַּלְכוּת, שֶׁרָצָה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שֶׁיִּתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ בָּעוֹלָם, וְעַל-יְדֵי-זֶה בָּרָא אֶת הָעוֹלָם מֵאַיִן לְיֵשׁ, וְעַל-יְדֵי שֶׁמְּבַטְּלִין אֶת הַיֵּשׁוּת בִּבְחִינַת הִתְפַּשְּׁטוּת הַגַּשְׁמִיּוּת, עַל-יְדֵי-זֶה נִכְלָלִין כָּל הָרְצוֹנוֹת בְּתוֹךְ רָצוֹן שֶׁבָּרְצוֹנוֹת וְכוּ', וְשָׁם כֻּלּוֹ טוֹב וְכֻלּוֹ אֶחָד. וְאַחַר-כָּךְ כְּשֶׁחוֹזְרִין אֶל הַיֵּשׁוּת בִּבְחִינַת 'וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב', אֲזַי מֵהָרְשִׁימוּ הַנִּשְׁאַר יוֹדְעִין כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים בְּחִינַת כֻּלּוֹ טוֹב וְכוּ', וְכוּ', עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה וְהָבֵן, כִּי הֵם דְּבָרִים אֲרֻכִּים וַעֲמֻקִּים מְאֹד, עַיֵּן שָׁם. וְזֶה בְּחִינַת "וַעֲנָוִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", 'אָרֶץ' הוּא דִּינָא דְּמַלְכוּתָא בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁעוֹלָה לְשָׁרְשָׁהּ לִבְחִינַת 'אַיִן', שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְכַּפְּרִין כָּל הָעֲווֹנוֹת וְכוּ', עַיֵּן שָׁם:
ב) וּכְשֶׁבְּחִינַת 'מַלְכוּת' שֶׁהוּא בְּחִינַת 'אָרֶץ' כַּנַּ"ל, עוֹלָה לְשָׁרְשָׁהּ בִּבְחִינַת "וַעֲנָוִים יִירְשׁוּ אָרֶץ", זֶה בְּחִינַת 'נַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים' (שבת קיח.), כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַמַּלְכוּת הוּא עַל-יְדֵי הַיֵּשׁוּת, עַל-יְדֵי שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ הוֹצִיא אֶת עוֹלָמוֹ מֵאַיִן לְיֵשׁ כַּנַּ"ל, וְעִקַּר הַיֵּשׁוּת הוּא הָאָרֶץ שֶׁהוּא עִקַּר הַגַּשְׁמִיּוּת וְהַיֵּשׁוּת, וְכָל הַדְּבָרִים יוֹצְאִין מִמֶּנָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר קֹהֶלֶת (פרק ג): "הַכֹּל הָיָה מִן הֶעָפָר" וְכוּ'. וְעִקַּר הִתְגַּלּוּת הַמַּלְכוּת הוּא עַל-יְדֵי תְּמוּנַת אוֹתִיּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים וּגְבוּלִים, כִּי כָּל אוֹת וָאוֹת יֵשׁ לוֹ צִמְצוּם וּגְבוּל, וְכָל הַיֵּשׁוּת הַנִּמְשָׁכִים מֵהֶם כֻּלָּם הֵם בַּעֲלֵי גְּבוּל וְצִמְצוּם, וְזֶה בְּחִינַת מְצָרִים שֶׁהֵם צִמְצוּמִים וּגְבוּלִים, אֲבָל עַל-יְדֵי הִתְפַּשְּׁטוּת הַגַּשְׁמִיּוּת, שֶׁנִּכְלָלִין כָּל הָרְצוֹנוֹת וְהַתְּמוּנוֹת בְּרָצוֹן אֵין סוֹף שֶׁאֵין בּוֹ תְּמוּנָה, וְשָׁם הוּא בְּחִינַת בִּלְתִּי גְּבוּל בְּחִינַת 'אֵין סוֹף', עַל-יְדֵי-זֶה נִכְלֶלֶת כָּל הָאָרֶץ שֶׁהִיא בְּחִינַת 'מַלְכוּת', בִּבְחִינַת 'נַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים' בִּבְחִינַת "וַעֲנָוִים יִירְשׁוּ אָרֶץ" כַּנַּ"ל.
וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שבת קיח.): 'כָּל הַמְעַנֵּג אֶת הַשַּׁבָּת נוֹתְנִין לוֹ נַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים', כִּי בְּשַׁבָּת נִתְגַּלֶּה רַעֲוָא דְּרַעֲוִין, כַּיָּדוּעַ[2], שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת מֹשֶׁה בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה בְּרַעֲוָא דְּרַעֲוִין. וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי שַׁבָּת בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת רַעֲוָא דְּרַעֲוִין, עַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לִבְחִינַת נַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים כַּנַּ"ל, כִּי שַׁבָּת הוּא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת וִדּוּי דְּבָרִים הַנַּ"ל, שֶׁעוֹלִין כָּל הַדִּבּוּרִים בִּבְחִינַת מַלְכוּת לְשָׁרְשָׁם, כִּי בְּשַׁבָּת עוֹלִין כָּל הָעוֹלָמוֹת לְשָׁרְשָׁם, כִּי שַׁבָּת הוּא בְּחִינַת הִתְפַּשְּׁטוּת הַגַּשְׁמִיּוּת, כִּי אָז נִתְבַּטְּלִין כָּל הַיֵּשׁוּת עַל-יְדֵי הַשְּׁבִיתָה מִמְּלָאכָה וְעֻבְדִין דְּחֹל שֶׁהוּא בְּחִינַת 'יֵשׁוּת', כִּי שׁוֹבְתִין וּבְטֵלִין מִמְּלָאכָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בִּטּוּל אֶל הָאֵין סוֹף, וַאֲזַי נִכְלָל הַכֹּל בָּאֵין סוֹף בְּרַעֲוָא דְּרַעֲוִין, וַאֲזַי זוֹכִין לִבְחִינַת נַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים, כִּי שָׁם אֵין שׁוּם מֵצַר וּגְבוּל כַּנַּ"ל, כִּי שָׁם הוּא כֻּלּוֹ טוֹב כֻּלּוֹ אֶחָד, כִּי עַל-יְדֵי הַמְצָרִים וְהַגְּבוּלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'צִמְצוּמִים' מִשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַדִּינִים כַּיָּדוּעַ, וּמִזֶּה מִשְׁתַּלְשֵׁל אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא מַלְכוּת הָרְשָׁעָה.
וְעַל-כֵּן זֶה עִקַּר וְתַכְלִית הָעֲבוֹדָה שֶׁל כָּל הַמִּצְווֹת, לִזְכּוֹת לִבְחִינַת הִתְפַּשְּׁטוּת הַגַּשְׁמִיּוּת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל הוּא עִם כָּל הָעוֹלָם בְּשָׁרְשָׁם בִּבְחִינַת רָצוֹן שֶׁבָּרְצוֹנוֹת, שֶׁשָּׁם אֵין גְּבוּל וְצִמְצוּם כְּלַל, וְשָׁם כֻּלּוֹ טוֹב, וְנִתְבַּטֵּל כָּל אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁאֲחִיזָתָם לְמַטָּה דַּיְקָא בִּבְחִינַת צִמְצוּם וּגְבוּל כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן עִקַּר הַמֵּצַר הוּא בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֵיזֶה אֲחִיזָה עֲדַיִן, וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שבת קיח:) שֶׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, זָכָה לְנַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים, כִּי בְּאַבְרָהָם נֶאֱמַר (בראשית יג): "כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ" וְכוּ'. וְכֵן בְּיִצְחָק וְכוּ', כִּי אַבְרָהָם וְיִצְחָק לֹא זָכוּ עֲדַיִן לִבְחִינַת נַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים, כִּי מֵאַבְרָהָם יָצָא יִשְׁמָעֵאל, וּמִיִּצְחָק עֵשָׂו, נִמְצָא שֶׁעֲדַיִן לֹא נִזְדַּכֵּךְ אֶצְלָם זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ לְגַמְרֵי, וּמֵחֲמַת זֶה, מֵחֲמַת שֶׁהָיָה בָּהֶם אֲחִיזָה עֲדַיִן לְהַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁהֵם עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, עַל-כֵּן עֲדַיִן יֵשׁ מְצָרִים וּגְבוּל לְנַחֲלָתָם כַּנַּ"ל, אֲבָל יַעֲקֹב שֶׁהָיְתָה מִטָּתוֹ שְׁלֵמָה, וְלֹא הָיָה בּוֹ שׁוּם פְּסוּל וְלֹא הָיָה לְהַסִּטְרָא אָחֳרָא שׁוּם אֲחִיזָה בּוֹ, עַל-כֵּן זָכָה לְנַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים כַּנַּ"ל, כִּי כְּפִי מַה שֶּׁמִּזְדַּכְּכִין מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁהֵם כְּלָל כָּל הַחֲטָאִים, כְּפִי הַזִּכּוּךְ שֶׁל כָּל אֶחָד, כְּמוֹ כֵן זוֹכֶה לְהִכָּלֵל בְּאֵין סוֹף. וְזֶהוּ בְּחִינַת וִדּוּי דְּבָרִים הַנַּ"ל שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִכְלָלִין בְּאֵין סוֹף:
ג) וְזֶהוּ בְּחִינַת 'דִּינָא דְּבַר מַצְרָא' שֶׁתִּקְּנוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל כְּדֵי לְהַרְחִיב הַמֵּצַר וְהַגְּבוּל שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, כִּי כָּל מַה שֶּׁנִּתְרַחֵב גְּבוּלוֹ נִכְלָל יוֹתֵר בִּבְחִינַת נַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים, עַל-יְדֵי שֶׁנִּתְרַחֵב הַמֵּצַר וְנִתְבַּטֵּל בְּיוֹתֵר אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁאֲחִיזָתָהּ בִּבְחִינַת 'מְצָרִים', וְכָל מַה שֶּׁנִּתְרַחֵב וְנִתְרַחֵק הַמֵּצַר שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר, עַל-יְדֵי-זֶה נִתְבַּטֵּל בְּיוֹתֵר אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא כַּנַּ"ל, וְנִכְלָל בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת נַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים שֶׁהוּא בְּחִינַת כֻּלּוֹ טוֹב כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן סָמְכוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל דִּין זֶה עַל פָּסוּק: "וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ", כִּי זֶהוּ בְּחִינַת "יָשָׁר וָטוֹב", כִּי עַל-יְדֵי דִּינָא דְּבַר מַצְרָא שֶׁנִּתְרַחֵב גְּבוּל יִשְׂרָאֵל, נִכְלָל בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת כֻּלּוֹ טוֹב, שֶׁהוּא בְּחִינַת נַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים כַּנַּ"ל.
וְזֶהוּ בְּחִינַת "וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ", בְּחִינַת "ה' הוּא הָאֱלֹהִים", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כֻּלּוֹ טוֹב, כַּמְבֹאָר שָׁם. וְזֶהוּ בְּחִינַת "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם" וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם, כִּי מִצְרַיִם הוּא בְּחִינַת 'מְצָרִים' מַמָּשׁ, כִּי מִצְרַיִם הוּא תֹּקֶף הַסִּטְרָא אָחֳרָא מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, כִּי כָּל הַגָּלֻיּוֹת מְכֻנִּים בְּשֵׁם מִצְרַיִם כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם, וְעַל-כֵּן הֵם עִקַּר הַמְצָרִים וְהַגְּבוּל שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, וְעַל-יְדֵי דִּינָא דְּבַר מִצְרָא שֶׁנִּכְלָלִין בִּבְחִינַת נַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת "עֲשִׂיַּת הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב", בְּחִינַת כֻּלּוֹ טוֹב כַּנַּ"ל, זֶהוּ בְּחִינַת "וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ", בְּחִינַת "ה' הוּא הָאֱלֹהִים", בְּחִינַת "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם" וְכוּ', כַּנַּ"ל:
ד) וְעַל-כֵּן כְּשֶׁקּוֹנֶה מֵהַנָּכְרִי אֵין בּוֹ דִּינָא דְּבַר מַצְרָא (ב"מ קח:), כִּי עִקַּר מַה שֶּׁצְּרִיכִין לְהַרְחִיב הַמֵּצַר הוּא רַק בִּשְׁבִיל לְבַטֵּל אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁאֲחִיזָתָם מִבְּחִינַת הַמְצָרִים וְהַגְּבוּלִים כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת (איכה א) "כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְצָרִים", 'בֵּין הַמְצָרִים' דַּיְקָא, כִּי מִשָּׁם עִקַּר אֲחִיזָתָם כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן כְּשֶׁקּוֹנֶה מֵהַנָּכְרִי וּמַרְחִיק הַנָּכְרִי מֵעַל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עִקַּר הַמֵּצַר שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, בְּחִינַת 'עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל' שֶׁהֵם עִקַּר הַמְצָרִים שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, עַל-כֵּן זֶה שֶׁמְּסַלֵּק אֶת הַנָּכְרִי וְקוֹנֶה מִמֶּנּוּ הַשָּׂדֶה, אֵין בּוֹ דִּינָא דְּבַר מַצְרָא, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ שָׁם הַטַּעַם: 'לָא נִיחָא לָךְ דְסְלִיקִית מִנָּךְ אַרְיָא', כִּי זֶה עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל דִּינָא דְּבַר מַצְרָא כְּדֵי לְהַרְחִיב הַמֵּצַר, כְּדֵי לְסַלֵּק אֲחִיזַת הַנָּכְרִי וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא כַּנַּ"ל, וְעַל-כֵּן מֵאַחַר שֶׁמְּסַלֵּק הַנָּכְרִי מִגְּבוּלוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, נִמְצָא שֶׁנַּעֲשֶׂה תִּקּוּן זֶה עַל יָדוֹ, עַל-כֵּן אֵין בּוֹ דִּינָא דְּבַר מַצְרָא:
[1] זַרְקָא הוא אחד טעמי המקרא הדומה לנחש, שהוא חוזר למקום שיצא משם, כלומר שמסתובב וחוזר לנקודת התחלה שלו. כזה:֮
[2] אדרא רבא נשא קכט. אדרא זוטא האזינו רפח: