בְּיוֹם טוֹב אֲסוּרִין כָּל הַמְּלָאכוֹת חוּץ אֹכֶל נֶפֶשׁ, וְאֵין בֵּין יוֹם טוֹב לְשַׁבָּת רַק אֹכֶל נֶפֶשׁ בִּלְבַד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות יב, טז): “אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם”:
עַל-פִּי הַמַּאֲמָר ‘מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים’ בְּסִימָן לג, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב כָּל הַמַּאֲמָר:
א וְהִנֵּה יֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי יָמִים: יְמֵי טוֹב וִימֵי רַע, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ז, יד): “בְּיוֹם טוֹבָה הֱיֵה בְטוֹב וּבְיוֹם רָעָה רְאֵה” וְכוּ’, הַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב הֵיטֵב בְּתוֹךְ הַיְמֵי רַע וְאָז יִמְצָא שָׁם גַּם כֵּן אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי “מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ” (ישעיה ו, ג), ‘וְלֵית אֲתַר פָּנוּי מִינֵהּ’ (תיקו”ז ע, קכב:). וַאֲפִילּוּ בְּכָל לְשׁוֹנוֹת הַגּוֹיִם וּבְכָל הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת יְכוֹלִין לִמְצֹא אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שָׁם, כִּי כֻּלָּם מְקַבְּלִין חִיּוּת מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (נחמיה ט, ו): “וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם”. רַק שֶׁהַחִיּוּת הוּא בְּצִמְצוּם גָּדוֹל כְּדֵי חִיּוּנוֹ לְבַד, וְהַצַּדִּיק שֶׁכּוֹפֶה אֶת יִצְרוֹ הוּא יָכוֹל לִמְצֹא אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ אֲפִילּוּ בִּלְשׁוֹנוֹת הַגּוֹיִם וְכוּ’, וְעַיֵּן שָׁם הֵיטֵב. וְעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכֶה לְאוֹר אַהֲבָה שֶׁבַּדַּעַת, כִּי יֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי אַהֲבוֹת, אַחַת אַהֲבָה שֶׁהִיא בְּיָמִים, וְיֵשׁ אַהֲבָה שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמִּדּוֹת, הַיְנוּ אַהֲבָה שֶׁבַּדַּעַת שֶׁהוּא הָאַהֲבָה שֶׁהָיָה בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם בְּעֵת שֶׁהָיוּ עֲדַיִן בְּכֹחַ בְּדַעְתּוֹ כִּבְיָכוֹל, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַשִּׂיג אוֹר הָאַהֲבָה שֶׁבַּדַּעַת וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. וְכָל אָדָם יָכוֹל לִטְעֹם אוֹר הָאַהֲבָה הַזֹּאת אֲפִילּוּ עַכְשָׁיו בִּזְמַן וּבְמִדּוֹת כְּשֶׁמְּקַשֵּׁר לִבּוֹ לְדַעְתּוֹ וְכוּ’ [עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב]:
ב וְהִנֵּה בִּימֵי הַחֹל יֵשׁ שְׁלִיטָה לִימֵי הָרַע, וְעַל-כֵּן צְרִיכִין אָז לַעֲשׂוֹת כָּל הַמְּלָאכוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת (בראשית ג, יט): “בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם”. וְכָל הָעֲבוֹדוֹת וְהַמְּלָאכוֹת שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין בִּימֵי הַחֹל שֶׁאָז שׁוֹלְטִין הַיְמֵי רַע, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת תִּקּוּנִים וּבֵרוּרִים כְּדֵי לְלַבֵּן וּלְבָרֵר וּלְהוֹצִיא הַטּוֹב וְהַקְּדֻשָּׁה הַמְלֻבָּשׁ שָׁם, כִּי גַּם בְּתוֹךְ הַיְמֵי רַע מְלֻבָּשׁ טוֹב וּקְדֻשָּׁה כַּנַּ”ל רַק שֶׁהוּא נִסְתָּר שָׁם בְּכַמָּה לְבוּשִׁים כַּנַּ”ל, עַל-כֵּן צְרִיכִין כַּמָּה יְגִיעוֹת וַעֲבוֹדוֹת וּמְלָאכוֹת קֹדֶם שֶׁמּוֹצִיאִין וּמְבָרְרִין וּמְגַלִּין הַטּוֹב שֶׁבָּהֶם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כָּל הַמְּלָאכוֹת שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין בִּימֵי הַחֹל שֶׁבָּהֶם שׁוֹלְטִין הַיְמֵי רַע, כִּי זֶה יָדוּעַ שֶׁכָּל הַמְּלָאכוֹת שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין בִּימֵי הַחֹל כֻּלָּם הֵם בֵּרוּרִים וְתִקּוּנִים לְבָרֵר וּלְהוֹצִיא הַטּוֹב מִן הָרַע וְכַנַּ”ל.
וְעַל-כֵּן בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב שֶׁהֵם בְּחִינַת יְמֵי טוֹב וְאֵין לִימֵי רַע שׁוּם שְׁלִיטָה בָּהֶם, עַל-כֵּן אָז אָסוּר לַעֲשׂוֹת שׁוּם מְלָאכָה, כִּי אָז נִתְגַּלֶּה הַטּוֹב בְּעַצְמוֹ וְאֵין צְרִיכִין לְבָרֵר. וּכְשֶׁעוֹשִׂין מְלָאכָה כְּאִלּוּ נוֹתְנִין שְׁלִיטָה עָלָיו חַס וְשָׁלוֹם לִימֵי רַע שֶׁשָּׁם צְרִיכִין בֵּרוּר, כִּי עַכְשָׁיו נִתְגַּלֶּה הַטּוֹב בְּעַצְמוֹ שֶׁאֵין שָׁם בֵּרוּר כְּלָל, אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן עֲדַיִן יֵשׁ הֶפְרֵשׁ בֵּין שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, כִּי בְּשַׁבָּת אֵין צְרִיכִין שׁוּם עֲשִׂיָּה וַעֲבוֹדָה כְּלָל. עַל-כֵּן כָּל הַמְּלָאכוֹת אֲסוּרִים בְּשַׁבָּת, כִּי שַׁבָּת הִיא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, לְמַעְלָה מֵהַיָּמִים וְהַמִּדּוֹת, בִּבְחִינַת ‘וּבֵרַכְתּוֹ מִכָּל הַיָּמִים וְקִדַּשְׁתּוֹ מִכָּל הַזְּמַנִּים’, שֶׁשַּׁבָּת הוּא מְבֹרָךְ וּמְקֻדָּשׁ וּמְרוֹמָם מִכָּל הַיָּמִים וְהַזְּמַנִּים, כִּי שַׁבָּת הוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא שֶׁהוּא כֻּלּוֹ שַׁבָּת שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן. וַאֲזַי בְּשַׁבָּת נִתְגַּלֶּה אוֹר הָאַהֲבָה שֶׁבַּדַּעַת שֶׁהוּא אוֹרַיְיתָא דְּעַתִּיקָא סְתִימָאָה שֶׁהוּא בְּחִינַת עֹנֶג שַׁבָּת, בְּחִינַת (ישעיה נח, יד) “אָז תִּתְעַנַּג עַל ה'”, ‘עַל ה” דַּיְקָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ נֵרוֹ יָאִיר בְּמָקוֹם אַחֵר (ליקוטי מוהר”ן מט). וְעַל-כֵּן בְּשַׁבָּת אֲסוּרִים כָּל הַמְּלָאכוֹת, כִּי שָׁם הוּא שְׁבִיתָה לְגַמְרֵי מִכֹּל וָכֹל. אֲבָל יוֹם טוֹב הוּא יוֹם טוֹב מַמָּשׁ בְּחִינַת יְמֵי טוֹב הַנַּ”ל, וְעַל-כֵּן אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵין לִימֵי רַע שְׁלִיטָה אָז כִּי הֵם יְמֵי טוֹב, וְעַל-כֵּן אֲסוּרִים הַמְּלָאכוֹת בְּיוֹם טוֹב, כִּי אֵין בֵּרוּר אָז כַּנַּ”ל, אַף-עַל-פִּי-כֵן עֲדַיִן צְרִיכִין אֵיזֶה עֲשִׂיּוֹת וְעֻבְדוֹת בְּיוֹם טוֹב, דְּהַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְקַשֵּׁר הַיָּמִים וְהַמִּדּוֹת לִבְחִינַת אוֹר הָאַהֲבָה שֶׁבַּדַּעַת שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, כִּי בְּיוֹם טוֹב אֵין נִתְגַּלֶּה רַק בְּחִינַת יְמֵי טוֹב, אֲבָל עֲדַיִן צְרִיכִין עֻבְדוֹת וַעֲשִׂיּוֹת כְּדֵי לְקַשֵּׁר הַיָּמִים וְהַמִּדּוֹת לְאוֹר הָאַהֲבָה שֶׁבַּדַּעַת כְּדֵי לִטְעֹם טַעַם אוֹר הָאַהֲבָה שֶׁבַּדַּעַת בְּתוֹךְ הַיָּמִים וְהַמִּדּוֹת כַּנַּ”ל.
וְעַל-כֵּן יֵשׁ מְלָאכוֹת שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת בְּיוֹם טוֹב וְהֵם מְלֶאכֶת אֹכֶל נֶפֶשׁ שֶׁהִתִּירָה תּוֹרָה בְּיוֹם טוֹב, כִּי “צַדִּיק אוֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ” (משלי יג, כה). וַאֲכִילַת הַצַּדִּיק הִיא יְקָרָה מְאֹד מְאֹד וַאֲכִילָתוֹ שֶׁהוּא אוֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ הִיא בִּבְחִינַת (ישעיה נח, יא): “וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ”, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּינוּ נֵרוֹ יָאִיר בְּמָקוֹם אַחֵר (ליקוטי תנינא ה). נִמְצָא, שֶׁהַצַּדִּיק מִתְעַנֵּג בַּאֲכִילָתוֹ מֵאוֹר הָאַהֲבָה שֶׁבַּדַּעַת שֶׁהִיא בְּחִינַת אוֹרוֹת הַצַּחְצָחוֹת שֶׁהֵם לְמַעְלָה מֵהַיָּמִים וְהַמִּדּוֹת כַּיָּדוּעַ, כִּי עַל הַצַּדִּיק נֶאֱמַר (תהלים לז, ד): “וְהִתְעַנַּג עַל ה'”, שֶׁהוּא זוֹכֶה לִבְחִינַת עֹנֶג שַׁבָּת הַנַּ”ל, כִּי הַצַּדִּיק הוּא מְגַלֶּה וּמוֹצֵא אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל הַדְּבָרִים גַּשְׁמִיִּים וַאֲפִילּוּ בִּלְשׁוֹנוֹת הַגּוֹיִים וְכוּ’ כַּנַּ”ל, וְעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכֶה לְאוֹר הָאַהֲבָה שֶׁבַּדַּעַת כַּנַּ”ל, וְכַמְבֹאָר שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל, עַיֵּן שָׁם. וְהִנֵּה טַעַם וְהַתַּעֲנוּג שֶׁל הָאֲכִילָה שָׁרְשׁוֹ מֵהָאַהֲבָה שֶׁבִּקְדֻשָּׁה בִּבְחִינַת (שיר השירים ז, ז) “אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים”, שֶׁבְּכָל הַתַּעֲנוּגִים יֵשׁ שָׁם בְּחִינַת אַהֲבָה שֶׁהִיא שָׁרְשָׁם, וְהַצַּדִּיק הָאוֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ דִּקְדֻשָּׁה, הוּא מְקַשֵּׁר עַצְמוֹ לְשֹׁרֶשׁ הַתַּעֲנוּג שֶׁהוּא אַהֲבָה שֶׁבִּקְדֻשָּׁה. וְלֹא זוֹ אַף זוֹ, כִּי גַּם הוּא עוֹלֶה וּמְקַשֵּׁר לְשֹׁרֶשׁ הָאַהֲבָה, דְּהַיְנוּ לְאוֹר הָאַהֲבָה שֶׁבַּדַּעַת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ’ כַּנַּ”ל.
וְזֶהוּ בְּחִינַת אֲכִילַת שַׁבָּת שֶׁהוּא ‘עֹנֶג שַׁבָּת’, שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר: ‘אָז תִּתְעַנַּג עַל ה”, הַיְנוּ שֶׁעַל-יְדֵי אֲכִילַת שַׁבָּת מִתְעַנְּגִין עַל ה’, כִּבְיָכוֹל, שֶׁעוֹלִין וּמִתְעַנְּגִין מֵאוֹר הָאַהֲבָה שֶׁבַּדַּעַת. וּבְשַׁבָּת נַעֲשֶׂה זֶה מֵחֲמַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת בְּעַצְמוֹ, כִּי שַׁבָּת הוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְכוּ’ כַּנַּ”ל, אֲבָל בְּיוֹם טוֹב שֶׁהוּא בִּזְמַן בְּחִינַת יְמֵי טוֹב, עַל-כֵּן צְרִיכִין אָז לַעֲשׂוֹת עֻבְדוֹת כְּדֵי לְהִתְקַשֵּׁר לְאוֹר הָאַהֲבָה שֶׁבַּדַּעַת לִבְחִינַת ‘עֹנֶג שַׁבָּת’. וְעַל-כֵּן צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת בְּיוֹם טוֹב מְלֶאכֶת אֹכֶל נֶפֶשׁ כְּדֵי לְתַקֵּן הַמַּאֲכָל שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת אֹכֶל נֶפֶשׁ, ‘אֹכֶל נֶפֶשׁ’ דַּיְקָא בְּחִינַת ‘צַדִּיק אֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ’, בְּחִינַת ‘וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ’, הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה הַמַּאֲכָל בִּבְחִינַת ‘עֹנֶג שַׁבָּת’ לִזְכּוֹת עַל יָדוֹ לְאוֹר הָאַהֲבָה שֶׁבַּדַּעַת כְּמוֹ עַל-יְדֵי ‘עֹנֶג שַׁבָּת’ שֶׁהוּא אֲכִילַת שַׁבָּת וּכְמוֹ שֶׁבִּימֵי הַחֹל צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת כָּל הַמְּלָאכוֹת כְּדֵי לְבָרֵר וּלְהוֹצִיא הַטּוֹב מִן הָרַע, כְּמוֹ כֵן בְּיוֹם טוֹב אַף-עַל-פִּי שֶׁנִּתְגַּלֶּה הַטּוֹב וְאֵין צָרִיךְ לְבָרֵר, וְעַל-כֵּן אֲסוּרִין הַמְּלָאכוֹת, אַף-עַל-פִּי-כֵן עֲדַיִן צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת מְלֶאכֶת אֹכֶל נֶפֶשׁ כְּדֵי לְתַקְּנוֹ וּלְקַשְּׁרוֹ לְאוֹר הָאַהֲבָה שֶׁבַּדַּעַת שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘עֹנֶג שַׁבָּת’ שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, לְמַעְלָה מֵהַיָּמִים כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן אֲפִילּוּ בִּמְלֶאכֶת אֹכֶל נֶפֶשׁ אֵין מֻתָּרִים כָּל הַמְּלָאכוֹת, כִּי קְצִירָה וּטְחִינָה וּסְחִיטָה וְכוּ’ אֲסוּרִים אַף-עַל-פִּי שֶׁהֵם מְלֶאכֶת אֹכֶל נֶפֶשׁ.
כִּי בְּוַדַּאי שְׁאָר מְלָאכוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת בֵּרוּרִים בְּמַמָּשׁ, כְּגוֹן קְצִירָה וּטְחִינָה אֲסוּרִים אֲפִילּוּ בְּאֹכֶל נֶפֶשׁ, כִּי בֵּרוּרִים דְּהַיְנוּ לְבָרֵר הַטּוֹב מֵהָרַע, זֶה אָסוּר בְּיוֹם טוֹב כַּנַּ”ל. וְאֵין הֶתֵּר רַק אֲפִיָּה וּבִשּׁוּל וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה שֶׁהֵם בָּאִים רַק לְתַקֵּן הָאֹכֶל וּלְגַלּוֹת טַעֲמוֹ, כִּי כְּבָר נִגְמַר וְנִתְבָּרֵר הַמַּאֲכָל לְגַמְרֵי, רַק שֶׁצְּרִיכִין אֲפִיָּה וּבִשּׁוּל לְתַקְּנוֹ וּלְגַלּוֹת טַעֲמוֹ הַטּוֹב שֶׁאֵינוֹ נִרְגָּשׁ קֹדֶם הַבִּשּׁוּל. וְהַטַּעַם הוּא הַתַּעֲנוּג שֶׁהוּא בָּא מִבְּחִינַת ‘אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים’ כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן עוֹשִׂין זֹאת בְּיוֹם טוֹב שֶׁאוֹפִין וּמְבַשְּׁלִין לְתַקֵּן הַמַּאֲכָל וּלְגַלּוֹת טַעֲמוֹ הַטּוֹב כְּדֵי לְקַשְּׁרוֹ וּלְהַעֲלוֹתוֹ לְשָׁרְשׁוֹ, דְּהַיְנוּ לְשֹׁרֶשׁ הָאַהֲבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹר הָאַהֲבָה שֶׁבַּדַּעַת כַּנַּ”ל. וְזֶה שֶׁקּוֹרְאוֹ הַכָּתוּב ‘אֹכֶל נֶפֶשׁ’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות יב, טז): “אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ”, וְלֹא כָּתַב סְתָם ‘אֲשֶׁר יֵאָכֵל’. וְדִקְדֵּק הַכָּתוּב ‘לְכָל נֶפֶשׁ’ דַּיְקָא, בְּחִינַת אֲכִילַת הַנֶּפֶשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘צַדִּיק אֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ’, בְּחִינַת ‘וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ’, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘עֹנֶג שַׁבָּת’. וְזֶה הֻתַּר בְּיוֹם טוֹב לַעֲשׂוֹת כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה אֹכֶל נֶפֶשׁ לְקַשְּׁרוֹ וּלְהַעֲלוֹתוֹ לִבְחִינַת ‘עֹנֶג שַׁבָּת’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל.
וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל עַל פָּסוּק זֶה: ‘אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם’. וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ביצה כא:): “‘לָכֶם’ וְלֹא לִכְלָבִים, ‘לָכֶם’ וְלֹא לְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים”, הַיְנוּ לְמַעֵט הַהֵפֶךְ מֵאֹכֶל נֶפֶשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת (ישעיה נו, יא) “וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ לֹא יָדְעוּ שָׂבְעָה”, הֵפֶךְ ‘צַדִּיק אֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ’. וְכָל אֲכִילַת עַכּוּ”ם הוּא גַּם כֵּן מַמָּשׁ בִּבְחִינַת ‘וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ’, כִּי אַף הוּא כְּכֶלֶב, כִּי הֵם מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַתַּאֲווֹת וַאֲכִילָתָם בְּטֻמְאָה. וְלֹא הֻתַּר בְּיוֹם טוֹב רַק אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל, כִּי אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל בִּפְרָט בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב הוּא קֹדֶשׁ, כִּי יֵשׁ לָהֶם כַּמָּה קְדֻשּׁוֹת וּמִצְווֹת וּבְרָכוֹת בַּאֲכִילָתָם, כִּי כָּל יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת צַדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם ס, כא): “וְעַמֵּךְ יִשְׂרָאֵל כֻּלָּם צַדִּיקִים”. וַאֲכִילָתָם הוּא בִּקְדֻשָּׁה בְּחִינַת ‘צַדִּיק אֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן לָהֶם לְבַד הֻתַּר מְלֶאכֶת אֹכֶל נֶפֶשׁ בְּיוֹם טוֹב כְּדֵי לְתַקְּנוֹ וּלְקַשְּׁרוֹ לְשָׁרְשׁוֹ לִזְכּוֹת לְאוֹר הָאַהֲבָה שֶׁבַּדַּעַת וְכוּ’ כַּנַּ”ל:
ג וְזֶה בְּחִינַת עֵרוּב תַּבְשִׁילִין, כִּי צָרְכֵי שַׁבָּת נַעֲשִׂים בְּיוֹם טוֹב מִדְּאוֹרַיְיתָא, אַךְ הָעֵרוּב תַּבְשִׁילִין הוּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁכַּח אֶת הַשַּׁבָּת וְיִבְרֹר מָנָה יָפָה לְשַׁבָּת, כִּי צָרְכֵי שַׁבָּת רְאוּיִים שֶׁיִּהְיוּ נַעֲשִׂים בְּיוֹם טוֹב, כִּי כָּל מְלֶאכֶת אֹכֶל נֶפֶשׁ הֻתַּר בְּיוֹם טוֹב כְּדֵי לְהַעֲלוֹתוֹ לִבְחִינַת ‘עֹנֶג שַׁבָּת’ הַנַּ”ל, וְעַל-כֵּן בְּוַדַּאי מֻתָּר צָרְכֵי שַׁבָּת בְּיוֹם טוֹב, כִּי הֵם ‘עֹנֶג שַׁבָּת’ שֶׁמְּלָאכָה כָּזוֹ מֻתָּר בְּיוֹם טוֹב כַּנַּ”ל. אַךְ חֲכָמֵינוּ זַ”ל תִּקְּנוּ עֵרוּב תַּבְשִׁילִין כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁכַּח אֶת הַשַּׁבָּת, כִּי מֵחֲמַת שֶׁטָּרוּד בְּצָרְכֵי יוֹם טוֹב יוּכַל לִשְׁכֹּחַ אֶת הַשַּׁבָּת, הַיְנוּ מֵחֲמַת שֶׁטָּרוּד בִּמְלֶאכֶת אֹכֶל נֶפֶשׁ שֶׁל יוֹם טוֹב שֶׁהוּא כְּדֵי לְהַעֲלוֹתוֹ לִבְחִינַת אַהֲבָה שֶׁבַּדַּעַת, עַל-כֵּן יוּכַל לִשְׁכֹּחַ אֶת הַשַּׁבָּת מֵאַחַר שֶׁזּוֹכֶה גַּם עַתָּה בְּיוֹם טוֹב לְעֹנֶג שַׁבָּת כַּנַּ”ל, עַל-כֵּן תִּקְּנוּ עֵרוּב תַּבְשִׁילִין כְּדֵי שֶׁיִּזְכֹּר וְיִבְרֹר מָנָה יָפָה לְשַׁבָּת, כִּי בֶּאֱמֶת אַף-עַל-פִּי-כֵן שַׁבָּת חָשׁוּב בְּוַדַּאי יוֹתֵר מִיּוֹם טוֹב, כִּי אָז הוּא שְׁבִיתָה לְגַמְרֵי, כִּי אָז נִתְגַּלֶּה מֵעַצְמוֹ אוֹר הָאַהֲבָה שֶׁבַּדַּעַת כַּנַּ”ל:
