מַה שֶּׁמִּתְעַטְפִין בַּצִּיצִית כַּעֲטִיפַת הַיִּשְׁמְעֵאלִים, הוּא עַל־פִּי הַמַּאֲמָר ‘רָאִיתִי מְנוֹרַת זָהָב’ (בסימן ח), מְבֹאָר שָׁם שֶׁצִּיצִית הֵם בְּחִינַת הָרוּחַ הַנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי אֲנָחָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘הַהוּא טַיְּעָא’ שֶׁהוּא סוֹחֵר יִשְׁמָעאֵל, בְּחִינַת (בראשית טז) “כִּי שָׁמַע ה’ אֶל עָנְיֵךְ”, שֶׁמִּמֶּנּוּ תּוֹצְאוֹת הָרוּחַ הַחַיִּים, בְּחִינַת אַרְבַּע צִיצִית, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת סוֹחֵר, בְּחִינַת (קהלת א) “סוֹבֵב סוֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ” וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְעַטֵּף בַּצִּיצִית כַּעֲטִיפַת הַיִּשְׁמְעֵאלִים דַּיְקָא, כִּי צִיצִית הֵם בִּבְחִינַת הָרוּחַ חַיִּים, שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹחֵר יִשְׁמָעאֵל כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן נִמְכַּר יוֹסֵף לְיִּשְׁמְעֵאלִים, כִּי יוֹסֵף הוּא בְּחִינַת צִיצִית, כַּמּוּבָא בִּפְרִי עֵץ חַיִּים (שער ציצית פרק ה) עַל פָּסוּק (בראשית מח): “הִנֵּה בִּנְךָ יוֹסֵף בָּא אֵלֶיךָ”, שֶׁהוּא סוֹד צִיצִית, עַיֵּן שָׁם.
וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִפְרוֹד הַחוּטִין, כִּי הַצִּיצִית הֵם בְּחִינַת הָרוּחַ חַיִּים הַנִּמְשָׁךְ מֵאַרְבַּע רוּחוֹת שֶׁמִּשָּׁם הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת שֶׁמֵּהֶם אֲחִיזַת כָּל הַמִּדּוֹת, שֶׁשָּׁם נֶאֱחָזִין כָּל הָרְשָׁעִים בְּהָרַע שֶׁל הַמִּדּוֹת, וְעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת מִצְוַת צִיצִית זוֹכִין לְשֹׁרֶשׁ הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהֵם אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת הֲוָיָה, וּמַפְרִידִין הָרָע מֵהָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַשְׁפִּילִין הָרְשָׁעִים עֲדֵי אָרֶץ, כַּמְבֹאָר שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל.
וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁמַּפְרִידִין הַחוּטִין שֶׁל הַצִּיצִית כְּדֵי שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה “יִתְפָּרְדוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן”, כָּל הָרְשָׁעִים הַנֶּאֱחָזִים בְּהָרַע שֶׁל הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת “עֵשָׂו אִישׁ שָׂעִיר” כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (מנחות מב.): שֶׁ”צָּרִיךְ לְפָרְדָן – כִּי צוּצִיתָא דַּאֲרַמָּאֵי”, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ”י: ‘כִּשְׂעָרוֹת שֶׁל נָכְרִים’ וְכוּ’, כִּי הַצִּיצִית הֵם בְּחִינַת שְֹעָרוֹת וּמַכְנִיעִין “עֵשָׂו אִישׁ שָׂעִיר” שֶׁהוּא “כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר” – ‘כְּטַלִּית’ וְכוּ’ (עיין בראשית כה ברש”י), כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמַּפְרִידִין הַצִּיצִית, כִּי ‘צוּצִיתָא דְּאֲרַמָּאֵי’ מַפְרִידִין אֲחִיזַת “עֵשָֹו אִישׁ שָׂעִיר”, שֶׁאֲחִיזָתוֹ בַּשְֹּעָרוֹת כַּנַּ”ל, שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזַת כָּל הָרְשָׁעִים, כִּי עַל־יְדֵי הַצִּיצִית נִפְרָדִין הָרְשָׁעִים וְנוֹפְלִים בִּבְחִינַת (תהלים צב): “כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ יִתְפָּרְדוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן”, בִּבְחִינַת “מַ’שְׁפִּיל רְ’שָׁעִים עֲ’דֵי אָ’רֶץ” – רָאשֵׁי תֵּבוֹת: אֵ’שׁ ר’וּחַ מַ’יִם עָ’פָר וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל, עַיֵּן שָׁם:
