רבינובוק

כל ספרי רבי נחמן מברסלב

ליקוטי הלכות אבן העזר – הִלְכוֹת כְּתֻבּוֹת הֲלָכָה א

אָסוּר לָדוּר עִם אִשְׁתּוֹ בְּלֹא כְּתֻבָּה (אבן העזר סו, ג). בְּתוּלָה כְּתֻבָּתָהּ מָאתַיִם וְאַלְמָנָה מָנֶה (שם סז):

עַל-פִּי מַה שֶּׁכָּתַב רַבֵּנוּ זַ"ל בְּהַתּוֹרָה 'אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ' (סימן ד) עַל דִּבְרֵי רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: 'וּמָלְּאוּ מֵחַד גַּלְגַּלָּא דְּעֵינָא תְּלַת מֵאָה גַּרְבֵי דְּמִשְׁחָא'[1], שֶׁיֵּשׁ בְּחִינַת בִּטּוּל לָאֵין סוֹף בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה לִפְעָמִים, וְשָׁם כֻּלּוֹ אֶחָד, כֻּלּוֹ טוֹב, ה' הוּא הָאֱלֹקִים. וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁחוֹזֵר אֶל הַיֵּשׁוּת, כִּי אִי אֶפְשָׁר לִשָּׁאֵר כָּךְ, כִּי יִתְבַּטֵּל הַמְצִיאוּת. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה שֶׁיִּחְיֶה הַצַּדִּיק בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּגוּפוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: 'וְאָבִיתָ תְּהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר וּמִקְּרוּצֵי חֹמֶר' וְכוּ'. עַל-כֵּן צָרִיךְ לִהְיוֹת בִּבְחִינַת (יחזקאל א, יד): "וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב", וּכְשֶׁחוֹזֵר אֶל הַיֵּשׁוּת אֲזַי צָרִיךְ שֶׁיָּאִיר לוֹ הָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל בְּדַעְתּוֹ, שֶׁיֵּדַע בְּדַעְתּוֹ "כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים" בִּבְחִינַת (דברים ד, לה): "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים", עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב. כִּי מִתְּחִלָּה בִּשְׁעַת הַבִּטּוּל אֶל הָאֵין סוֹף – לֹא יָדַע כְּלָל אֲפִלּוּ הוּא עַצְמוֹ לֹא יָדַע וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. וְזֹאת הַהֶאָרָה שֶׁמַּמְשִׁיכִין וּמְאִירִין מִבְּחִינַת הַבִּטּוּל אֶל הָאֵין סוֹף, אֶל הַיֵּשׁוּת, הוּא בִּבְחִינַת (מנחות מג:): 'אַל תִּקְרֵי "מַה" אֶלָּא 'מֵאָה", שֶׁמַּמְשִׁיכִין מִמַּה לְמֵאָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת 'תְּלַת מֵאָה גַּרְבֵי דְּמִשְׁחָא', עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב הֵיטֵב:

וְזֶה בְּחִינַת כְּתֻבָּה מָנֶה וּמָאתַיִם, כִּי הַהוֹלָדָה הִיא בִּבְחִינַת 'אַל תִּקְרֵי מַה אֶלָּא מֵאָה' שֶׁנִּמְשֶׁכֶת מֵאַיִן לְיֵשׁוּת מִתְּחִלַּת קְדִימַת רֵאשִׁית הַמַּחֲשָׁבָה עַד לְמַטָּה בַּמַּלְכוּת שֶׁשָּׁם כָּל הַיֵּשׁוּת, וְשָׁם נַעֲשֶׂה מִמַּה מֵאָה יֵשׁ מֵאַיִן, וְעַל-כֵּן בִּשְׁבִיל זֶה נוֹתֵן לָהּ הַהַשְׁפָּעָה שֶׁל הַכְּתֻבָּה מֵאָה זְקוּקִים כֶּסֶף צָרוּף, אַךְ בִּבְתוּלָה יֵשׁ שְׁתֵּי בְּחִינוֹת הוֹלָדוֹת, כִּי 'אֵין אִשָּׁה מִתְעַבֶּרֶת מִבִּיאָה רִאשׁוֹנָה (יבמות לד:) וּבֶאֱמֶת גַּם הַבִּיאָה רִאשׁוֹנָה הוּא בְּחִינַת הוֹלָדָה 'דְּשָׁבִיק בָּהּ הַאי רוּחָא' (זוהר משפטים צט-קב) שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשִׂיַּת הַכְּלִי שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִין כָּל הַהוֹלָדוֹת אַחַר כָּךְ בִּבְחִינַת בִּנְיָמִין הַצַּדִּיק[2]. נִמְצָא, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שְׁתֵּי בְּחִינַת הוֹלָדוֹת, עַל-כֵּן כְּתֻבָּתָהּ מָאתַיִם שְׁתֵּי פְּעָמִים מֵאָה, שְׁתֵּי בְּחִינוֹת הַשְׁפָּעוֹת שֶׁל הוֹלָדָה, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת 'אַל תִּקְרֵי מַה אֶלָּא מֵאָה' כַּנַּ"ל:

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (יבמות פט.) שֶׁצָּרִיךְ לִתֵּן לָהּ כְּתֻבָּה כְּדֵי שֶׁלֹּא תְּהֵא קַלָּה בְּעֵינָיו לְהוֹצִיאָהּ, כִּי זִוּוּג דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הוּא גָּבֹהַּ מְאֹד מְאֹד וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בַּבְּחִינָה הַנַּ"ל, בִּבְחִינַת "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים", כִּי מִתְּחִלָּה צָרִיךְ לַעֲלוֹת לְמַעְלָה לְמַעְלָה בִּבְחִינַת בִּטּוּל אֶל הָאֵין סוֹף, וְשָׁם מִתְחַבְּרִין שְׁנֵיהֶם אִישׁ וְאִשָּׁה בְּתַכְלִית הַיִּחוּד, כִּי שָׁם כֻּלּוֹ טוֹב כֻּלּוֹ אֶחָד כַּנַּ"ל, אַךְ אִי אֶפְשָׁר לִשָּׁאֵר כָּךְ, כִּי אֲזַי יִתְבַּטֵּל בַּמְצִיאוּת וְלֹא יִהְיֶה הַהוֹלָדָה שֶׁל הַבָּנִים, כִּי שָׁם 'אָב וּבֵן כַּחֲדָא', וְעִקַּר הַכַּוָּנָה בִּשְׁבִיל הוֹלָדָה שֶׁהִיא קִיּוּם הָעוֹלָם, עַל-כֵּן צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת "וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב" שֶׁאַחַר כָּךְ חוֹזֵר מֵאַיִן לְיֵשׁ, וַאֲזַי נִמְשֶׁכֶת הַהוֹלָדָה בִּבְחִינַת הַיֵּשׁוּת. וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הַקְּדֻשָּׁה הוּא שֶׁגַּם אַחַר כָּךְ כְּשֶׁחוֹזֵר אֶל הַיֵּשׁוּת וַאֲזַי נִפְסָק הַחִבּוּר, אַף-עַל-פִּי-כֵן לֹא יִהְיֶה פֵּרוּד גָּמוּר, חַס וְשָׁלוֹם, רַק שֶׁגַּם אַחַר כָּךְ יָאִיר מֵהָרְשִׁימוּ שֶׁל הַבִּטּוּל, שֶׁהוּא תַּכְלִית הַיִּחוּד לָדַעַת "כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים", שֶׁגַּם אַחַר כָּךְ בִּבְחִינַת הַיֵּשׁוּת יִהְיֶה גַּם כֵּן כֻּלּוֹ אֶחָד כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ שְׁלֵמוּת הַקְּדֻשָּׁה, כִּי זֶהוּ הַחִלּוּק שֶׁבֵּין הַקְּדֻשָּׁה וּבֵין הַסִּטְרָא אָחֳרָא, כִּי בִּתְחִלַּת שָׁרְשָׁם – גַּם הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְעֹמֶק הַקְּלִפָּה יֵשׁ לָהֶם אֵיזֶה שֹׁרֶשׁ בְּדַקּוּת וּבְהֶעְלֵם גָּדוֹל בְּתוֹךְ הַקְּדֻשָּׁה, רַק שֶׁהַקְּדֻשָּׁה גַּם לְמַטָּה בְּסוֹף גְּבוּל הַקְּדֻשָּׁה הוּא כֻּלּוֹ חַד כְּמוֹ בַּתְּחִלָּה וְאֵין פֵּרוּד, חַס וְשָׁלוֹם, אֲבָל הַסִּטְרָא אָחֳרָא לְמַטָּה מִתְפָּרֶדֶת וְנִכְרֶתֶת מִן הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת (זוהר משפטים צה.) 'שָׁארֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא'[3], שֶׁתְּחִלַּת הַתְחָלָתָם מִמְּקוֹם הַחִבּוּר וְהָאַחְדוּת, כִּי בְּוַדַּאי יֵשׁ לָהֶם שֹׁרֶשׁ דַּק שָׁם, אַךְ לְמַטָּה מִתְפָּרְדִין כַּנַּ"ל, וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּתַב רַבֵּנוּ נֵרוֹ יָאִיר בַּמַּאֲמָר 'אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא' (סימן נא), שֶׁעַל-יְדֵי הַשְׁגָּחָתוֹ עָלֵינוּ, עַל-יְדֵי-זֶה אַחַר הַיֵּשׁוּת כֻּלּוֹ חַד אָב וּבֵן כַּחֲדָא כְּמוֹ קֹדֶם הַבְּרִיאָה. וְזֶה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל שֶׁעֲלֵיהֶם הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, אֲבָל הֵם, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת (ישעיה נז, ד): "יִלְדֵי שָׁקֶר" וְהַשְׁגָּחָתָם מֵאֲחוֹרֵי כַּתְפָא[4], עַל-כֵּן הֵם בִּבְחִינַת פֵּרוּד, שֶׁאֵינָם מְחֻבָּרִים וּמְקֻשָּׁרִין אַחַר הַיֵּשׁוּת כְּמוֹ קֹדֶם הַיֵּשׁוּת, וְעַל-כֵּן קְדֻשַּׁת הַזִּוּוּג וְהַהוֹלָדָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת הַקְּדֻשָּׁה הַנַּ"ל, שֶׁגַּם אַחַר שֶׁנִּתְרַחֵק הַיֵּשׁוּת יִהְיוּ גַּם כֵּן מְחֻבָּרִין כְּמוֹ בַּתְּחִלָּה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת הַכְּתֻבָּה שֶׁצָּרִיךְ לִתֵּן לָהּ כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּהְיֶה קַלָּה בְּעֵינָיו לְהוֹצִיאָהּ, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה תָּמִיד מְקֻשֶּׁרֶת בּוֹ עַל-יְדֵי בְּחִינַת הַהַשְׁפָּעָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה שֶׁל הַכְּתֻבָּה שֶׁיּוֹנֶקֶת וּמְקַבֶּלֶת מִמֶּנּוּ בְּחִינַת הַהַשְׁפָּעָה שֶׁל הַכְּתֻבָּה תָּמִיד כָּל זְמַן שֶׁהִיא עִמּוֹ, כְּדֵי שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה תִּהְיֶה מְקֻשֶּׁרֶת עִמּוֹ וְלֹא תְּהֵא קַלָּה בְּעֵינָיו לְהוֹצִיאָהּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה, חַס וְשָׁלוֹם, פֵּרוּד בֵּינֵיהֶם, רַק שֶׁגַּם אַחַר הַחִבּוּר יִהְיוּ מְקֻשָּׁרִין בִּבְחִינַת אַחְדוּת כְּמוֹ בַּתְּחִלָּה כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן אָסוּר לָדוּר עִמָּהּ בְּלֹא כְּתֻבָּה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה, חַס וְשָׁלוֹם, בַּבְּחִינָה שֶׁל הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'שָׁארֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא' כַּנַּ"ל, שֶׁאַחַר כָּךְ נִתְפָּרְדִין וְאֵין לָהֶם שׁוּם הִתְקַשְּׁרוּת. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּאַמְנוֹן: "כִּי גְּדוֹלָה הַשִּׂנְאָה אֲשֶׁר שְׂנֵאָהּ מֵאַהֲבָה אֲשֶׁר אֲהֵבָהּ" (שמואל-ב יג, טו). כִּי שָׁם הָיָה זִוּוּג שֶׁל זְנוּת וְסִטְרָא אָחֳרָא, שֶׁתְּחִלָּתוֹ אַהֲבָה וְחִבּוּר וְסוֹפוֹ שִׂנְאָה וּפֵרוּד כַּנַּ"ל, אֲבָל קְדֻשַּׁת הַזִּוּוּג צָרִיךְ שֶׁגַּם אַחַר כָּךְ יִהְיוּ מְקֻשָּׁרִין כְּמוֹ בַּתְּחִלָּה כַּנַּ"ל:

וְזֶה בְּחִינַת שֶׁנִּקְרֵאת 'כְּתֻבָּה', דְּהַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ לִתֵּן לָהּ בִּכְתָב, כִּי בְּחִינָה זוֹ הִיא בְּחִינַת כְּתָב, כִּי אִיתָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל בַּמַּאֲמָר 'קַרְטָלִיתָא' (סימן יח) שֶׁהַכְּתָב הוּא בְּחִינַת הַתַּכְלִית, בְּחִינַת הִתְחַבְּרוּת שָׁחוֹר וְלָבָן, עַיֵּן שָׁם, וְהַתַּכְלִית הוּא בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא, בְּחִינַת כֻּלּוֹ טוֹב כֻּלּוֹ אֶחָד, הַיְנוּ כִּי בִּכְתָב רוֹאִין בְּחִינָה הַנַּ"ל בְּפֵרוּשׁ, כִּי בִּשְׁעַת הַכְּתָב מִתְחַבֵּר הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁבַּמֹּחַ עִם סוֹף הַמַּעֲשֶׂה שֶׁהֵם אוֹתִיּוֹת הַכְּתָב הַנִּכְתָּבִין בְּמַעֲשֵׂה הַיָּדַיִם בְּתַכְלִית הַחִבּוּר, וְאֵין שׁוּם פֵּרוּד בֵּינֵיהֶם, וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁנִּתְרַחֲקִין וְנִפְרָד הַכּוֹתֵב מִן הַדָּבָר הַנִּכְתָּב, אַף-עַל-פִּי-כֵן עֲדַיִן הֵם מְחֻבָּרִים כְּמוֹ בַּתְּחִלָּה, כִּי נִשְׁאָר הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁבַּמֹּחַ בְּתוֹךְ אוֹתִיּוֹת הַכְּתָב, כִּי בְּתוֹךְ אוֹתִיּוֹת הַכְּתָב רוֹאִין וְיוֹדְעִין מֹחוֹ וְדַעְתּוֹ, כִּי הוּא מְבָאֵר דַּעְתּוֹ וְחָכְמָתוֹ בְּתוֹךְ הַכְּתָב, וְעַל-כֵּן הַכְּתָב הוּא בִּבְחִינַת תַּכְלִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֻּלּוֹ חַד סוֹף הַמַּעֲשֶׂה וּתְחִלַּת הַמַּחֲשָׁבָה, כִּי בְּתוֹךְ הַכְּתָב נִשְׁאָרִין מְקֻשָּׁרִין לְעוֹלָם כַּנַּ"ל, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ, נֵרוֹ יָאִיר (סימן קצב), שֶׁבְּתוֹךְ הַכְּתָב וְהַסֵּפֶר שֶׁל אָדָם רוֹאִין שָׁם פָּנָיו שֶׁל הַמְחַבֵּר, עַיֵּן שָׁם. נִמְצָא, שֶׁבְּתוֹךְ הַכְּתָב נִשְׁאָר פְּנֵי הַכּוֹתֵב, דְּהַיְנוּ חָכְמָתוֹ שֶׁמְבִינִין וְלוֹמְדִין מִתּוֹךְ הַכְּתָב, וְשָׁם הֵם מְקֻשָּׁרִין לְעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת הֶאָרַת הַכְּתֻבָּה שֶׁנּוֹתֵן לָהּ בִּכְתָב, כִּי הֶאָרַת בְּחִינַת הַכְּתֻבָּה הוּא כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ מְקֻשָּׁרִין תָּמִיד כַּנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת כְּתָב כַּנַּ"ל:
גַּם בְּהִלְכוֹת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה הֲלָכָה א אוֹת ב מְבֹאָר הִלְכוֹת כְּתֻבּוֹת:

[1] ומלאו מגלגל עין אחת שלש מאות כדי שמן.
[2] עץ-חיים שער לט דרוש ט.
[3] מתחיל בחיבור ומסיים בפירוד.
[4] הכתף.

שתפו וזכו את הרבים:
« ליקוטי הלכות אבן העזר – הִלְכוֹת קִדּוּשִׁין הֲלָכָה ג
ליקוטי הלכות אבן העזר – הִלְכוֹת כּתוּבוֹת הֲלָכָה ב »
  • תיקון הכללי
  • תיקון הכללי השלם
  • ספר המידות
  • ליקוטי מוהר״ן
  • ליקוטי מוהר״ן תנינא
  • קיצור ליקוטי מוהר״ן
  • קיצור ליקוטי מוהר״ן תנינא
  • ליקוטי תפילות א
  • ליקוטי תפילות ב
  • שבחי הר״ן
  • חיי מוהר״ן
  • שיחות הר״ן
  • ליקוטי עצות
  • סיפורי מעשיות
  • משלים וסיפורים קצרים של רבי נחמן
  • משיבת נפש
  • משיבת נפש מהדורא בתרא
  • ימי מוהרנ״ת חלק ראשון
  • ימי מוהרנ״ת חלק שני
  • שמות הצדיקים
  • ליקוטי הלכות אורח חיים א
  • ליקוטי הלכות אורח חיים ב
  • ליקוטי הלכות אורח חיים ג
  • ליקוטי הלכות אבן העזר
  • ליקוטי הלכות יורה דעה א
  • ליקוטי הלכות יורה דעה ב
  • ליקוטי הלכות חושן משפט א
  • ליקוטי הלכות חושן משפט ב
מצווה להפיץ 5783 תשפ"ג | ליצירת קשר בכל עניין: webmaster@rabenubook.com
  • תיקון הכללי
  • תיקון הכללי השלם
  • ספר המידות
  • ליקוטי מוהר״ן
  • ליקוטי מוהר״ן תנינא
  • קיצור ליקוטי מוהר״ן
  • קיצור ליקוטי מוהר״ן תנינא
  • ליקוטי תפילות א
  • ליקוטי תפילות ב
  • שבחי הר״ן
  • חיי מוהר״ן
  • שיחות הר״ן
  • ליקוטי עצות
  • סיפורי מעשיות
  • משלים וסיפורים קצרים של רבי נחמן
  • משיבת נפש
  • משיבת נפש מהדורא בתרא
  • ימי מוהרנ״ת חלק ראשון
  • ימי מוהרנ״ת חלק שני
  • שמות הצדיקים
  • ליקוטי הלכות אורח חיים א
  • ליקוטי הלכות אורח חיים ב
  • ליקוטי הלכות אורח חיים ג
  • ליקוטי הלכות אבן העזר
  • ליקוטי הלכות יורה דעה א
  • ליקוטי הלכות יורה דעה ב
  • ליקוטי הלכות חושן משפט א
  • ליקוטי הלכות חושן משפט ב