עוֹד שָׁמַעְתִּי שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל 'פְּסָל לְךָ הַפְּסֹלֶת יִהְיֶה שֶׁלְּךָ' (נְדָרִים לח.) הַיְנוּ שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁתִּרְאֶה אֵיזֶה פְּסֹלֶת יִהְיֶה הַפְּסֹלֶת שֶׁלְּךָ שֶׁתִּתְלֶה הַפְּסֹלֶת בְּךָ. 'מִשָּׁם נִתְעַשֵּׁר מֹשֶׁה' (וַיִּקְרָא רַבָּה א) הַיְנוּ עַל־יְדֵי־זֶה זָכָה לְחָכְמָה כוּ' (אוּלַי רְצוֹנוֹ לוֹמַר עַל דֶּרֶךְ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דַּעַת קָנִיתָ מֶה חָסַרְתָּ) כִּי הַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא (אִיּוֹב כח), וּמֵחֲמַת שֶׁהָיָה לוֹ מִדַּת הָעֲנָוָה כָּל־כָּךְ שֶׁכָּל הַפְּסֹלֶת הָיָה רַק שֶׁלּוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה זָכָה לְחָכְמָה: