גְּדֻלַּת נוֹרְאוֹת הַשָּׂגָתוֹ – רעב (לב)

פַּעַם אַחַת יָצָא מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ עַל עַצְמוֹ וְאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן אֲנִי סָבָא דְסָבִין. וְאִם תִּסְתַּכֵּל וְתָבִין בְּהַמַּעֲשֶׂה הַנּוֹרָאָה שֶׁל שִׁבְעָה בֶּעטְלֶערְס בְּהַסִּפּוּר שֶׁל הַבֶּעטְלֶיר הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה עִוֵּר שֶׁאָמַר לוֹ הַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל שֶׁהוּא זָקֵן מְאֹד, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא יַנִּיק וְלֹא הִתְחִיל לִחְיוֹת כְּלָל וְכוּ’ וְהָיָה זָקֵן נֶגֶד כָּל הַזְּקֵנִים הַנִּזְכָּרִים שָׁם, תָּבִין קְצָת עִנְיָן זֶה. וְכֵן מִשְּׁאָר עִנְיָנֵי הַמַּעֲשֶׂה הַנַּ”ל תּוּכַל לְהָבִין קְצָת גְּדֻלַּת רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְלַחֲכִימָא בִּרְמִיזָא:
(הַשְׁמָטָה) אֶפְשָׁר כָּךְ הוּא הַפֵּרוּשׁ: אֵין בֶּן דָּוִד בָּא אֶלָּא בְּהֵיסֶח הַדַּעַת, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יָבוֹא עַל דַּעְתָּם שֶׁכְּבַר הוּא (בָּא) וּבֶאֱמֶת כְּבָר הוּא בָּא וְהִנֵּה הוּא וִכוּ’, וְהוֹדֶה לִדְּבָרַי, וְאָמַר שֶׁכָּךְ כָּתוּב (יִרְמְיָה ל) וְהָיָה אַדִּירוֹ מִמֶּנּוּ, אַחַר־כָּךְ נִתְעוֹרֵר וְאָמַר זֶה אָמַר רַב נַחְמָן בְּמַסֶּכֶת סַנְהֶדְּרִין אִי מִן חַיָּיא הוּא – כְּגוֹן אֲנָא, שֶׁנֶּאֱמַר וְהָיָה אַדִּירוֹ מִמֶּנּוּ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן. (אָמַר הַמַּעֲתִּיק: מַאֲמַר זֶה הַנַּ”ל אָמַר מוֹרֵנוּ מוֹהֲרַנַ”ת זַ”ל אֶל אַדְמוֹ”ר זַ”ל אַחַר שֶׁאָמַר הַמַּאֲמַר הַמּוּבָא בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ”ן תִנְיָנָא סִימָן כח דַּע שֶׁיֵּשׁ חִלּוּקִים בֵּין הַתּוֹרוֹת וְכוּ’ וּמוֹרֵנוּ מוֹהֲרַנַ”ת זַ”ל מֵעֹצֶם הַרְגָשָׁתוֹ בִּזְכוּת לְבָבוֹ אֶת עֹמֶק נוֹרָאוֹת דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים עַד כִּי בָעַרוּ בְקִרְבּוֹ – שַׁלְהֶבֶת מַמָּשׁ לֹא יָכוֹל לְהִתְאַפֵּק וַיִּתֵּן אֶת קוֹלוֹ בִּפְנֵי כָל הַנִּצָּבִים עָלָיו אֶת הַמַּאֲמָר הַנַּ”ל אֶפְשָׁר כָּךְ הוּא הַפֵּרוּשׁ וְכוּ’).