בִּשְׁנַת תקס”ה הַנַּ”ל סָמוּךְ לְראשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן נוֹלַד בְּנוֹ כוּ’ שְׁלמה אֶפְרַיִם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כִּבֵּד אוֹתִי בְּמִצְוַת פְּרִיעָה אֶצְלוֹ, וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּעַצְמוֹ הָיָה סַנְדָּק וְחִתּוּךְ, וּמַה שֶּׁהָיָה נַעֲשֶׂה אִם הָיָה הַתִּינוֹק הַזֶּה נִשְׁאָר בַּחַיִּים אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר וּמְעַט קְצָת כָּתוּב אֶצְלֵנוּ בְּרֶמֶז בְּעָלְמָא וַאֲנַחְנוּ בָּאנוּ אֵלָיו תֵּכֶף לְמָחֳרָתוֹ אַחַר יוֹם שֶׁנּוֹלַד הַיֶּלֶד הַקָּדוֹשׁ הַנַּ”ל וְהָיִינוּ שָׁם בְּשַׁבָּת וְכָל הַשָּׁבוּעַ עַד שֶׁנִּמּוֹל, וְגַם אַחַר כָּךְ עַד יוֹם שְׁלִישִׁי לַמִּילָה וּבְאוֹתוֹ הָעֵת שָׁמַעְנוּ מִמֶּנּוּ תּוֹרָה הַרְבֵּה וְשִׂיחוֹת נִפְלָאוֹת וְנוֹרָאוֹת מֵעִנְיַן הַיֵּצֶר הָרַע שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת בַּיֵּצֶר הָרַע וְכוּ’ וְכַמָּה וְכַמָּה צְרִיכִין בְּכָל פַּעַם לְהִתְחַזֵּק מֵחָדָשׁ נֶגְדּוֹ לְהַכְנִיעוֹ וְכוּ’ וּקְצָת מֵהֶם נִכְתְּבוּ וְנִדְפְּסוּ וְאָז בְּאוֹתוֹ הַשַּׁבָּת כְּשֶׁעָמַדְנוּ לְפָנָיו אָמַר לִי דִּבְרֵי צַחוּת עַל הַמִּנְעָל שֶׁלִּי שֶׁנֶּעֱקַם לְפָנָיו מְאד, וְאָמַר הַמִּנְעָל שֶׁלְּךָ דּוֹמֶה כְּמוֹ מִי שֶׁטּוֹפְחִין לוֹ עַל פָּנָיו וְאַחַר כָּךְ עָנָה וְאָמַר שִׂיחוֹת חֻלִּין שֶׁלָּנוּ (כְּמַפְלִיג בְּשֶׁבַח שִׂיחוֹת חֻלִּין שֶׁלּוֹ) אֵיזֶה מֵהַצַּדִּיקִים יוּכַל לוֹמַר לִי אֵיךְ בְּדִבְרֵי צַחוּת הָאֵלּוּ שֶׁקּוֹרִין וֶוערְטִיל יֵשׁ בּוֹ כָּל כַּוָּנוֹת הַמִּילָה וּלְמַעְלָה מֵהַכַּוָּנוֹת, וְאַחַר כָּךְ הִתְחִיל לִזְרק דִּבּוּרִים מִתּוֹךְ פִּיו הַקָּדוֹשׁ, וְעָנָה וְאָמַר הֲלא יֵשׁ וְטָפְחוּ לוֹ עַל פָּנָיו וְטָפַח לוֹ בְּסַנְדָּלוֹ, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה סַנְדָּל מִמַּאי הֲוָה וְכוּ’ מָשָׁל וְכוּ’ וְאַחַר כָּךְ הִתְחִיל לוֹמַר הַתּוֹרָה הַנִּדְפֶּסֶת בְּסִימָן ס”ג בְּרִית נִקְרָא בִּלְשׁוֹן תַּרְגּוּם אַמָּה וְכוּ וּמִי שֶׁלּא הָיָה אָז אֵיךְ נִתְגַּלֶּה הַתּוֹרָה הַזּאת מִדִּבּוּר הַנַּ”ל אִי אֶפְשָׁר לְצַיֵּר לוֹ הָעִנְיָן וּמִי שֶׁהָיָה אָז רָאָה בְּעֵינָיו גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּגְדֻלַּת הַתּוֹרָה וּגְדֻלַּת הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אֵיךְ כָּל שִׂיחָתָם וּתְנוּעוֹתָם תּוֹרָה גָּבוֹהַּ שֶׁרָאִינוּ בְּעֵינֵינוּ שֶׁבְּדִבּוּר בְּעָלְמָא שֶׁקּוֹרִין וֶוערְטִיל שֶׁאָמַר עַל הַמִּנְעָל שֶׁלִּי הָיָה כָּלוּל בּוֹ תּוֹרָה גָּבוֹהַּ וְנִסְתָּרָה כָּזאת שֶׁכָּלוּל בָּהּ כָּל סוֹד כַּוָּנוֹת הַמִּילָה וְיוֹתֵר מִזֶּה, כַּאֲשֶׁר אָמַר בְּעַצְמוֹ וּבֶאֱמֶת גַּם הַתּוֹרָה הַנּוֹרָאָה שֶׁגִּלָּה אַחַר כָּךְ עַל זֶה, גַּם כֵּן אֵין מִי שֶׁיַּשִּׂיג אוֹתָהּ הֵיטֵב כִּי הִיא גָּבוֹהַּ מְאד כְּדַרְכּוֹ בִּפְרָט שֶׁזּאת הַתּוֹרָה לא בֵּאֲרָהּ הֵיטֵב רַק בְּרֶמֶז בְּעָלְמָא כַּמְבאָר לַמְעַיֵּן שָׁם וְכָל יְמֵי חַיָּיו הַקְּדוֹשִׁים הָיִינוּ רְגִילִים תָּמִיד לוֹמַר, אַשְׁרֵי עֲבָדֶיךָ וְאַשְׁרֵי אֲנָשֶׁיךָ הָעוֹמְדִים לְפָנֶיךָ הַשּׁוֹמְעִים אֶת חָכְמָתְךָ, אַשְׁרֵינוּ שֶׁזָּכִינוּ לָזֶה, זֶה חֶלְקֵנוּ מִכָּל עֲמָלֵנוּ
