וּבְיוֹם מָחָר בָּא (הסרסור) וְאָמַר: שֶׁבָּא סְפִינָה מֵחוּץ־לָאָרֶץ עִם יְהוּדִים וְיֵשׁ לָהֶם גַּם־כֵּן שׁוֹחֵט מֻבְהָק. וְשָׁם בְּאוֹתָהּ סְפִינָה הָיָה הָרַב הֶחָסִיד הַמְפֻרְסָם מוֹרֵנוּ הָרַב זְאֵב וָלְף נ”י (מִטְּשָׁרְנִי אוֹסְטְרְהָא. תלמידו של המגיד ממעזריטש. חיבר את הספרים: “לבושי שרד”, “ערבי הנחל”) וּשְׁאָר אֲנָשִׁים חֲשׁוּבִים.
וְשָׁאֲלוּ עַל רַבֵּנוּ ז”ל, וְגִלָּה לָהֶם הָאִישׁ שֶׁהָיָה עִם רַבֵּנוּ ז”ל הָאֱמֶת. וְתֵכֶף שָׁלַח ר’ זְאֵב הַנַּ”ל אַחֲרֵי רַבֵּנוּ ז”ל, שֶׁיָּבוֹא אֵלָיו לָאַכְסַנְיָא שֶׁלּוֹ וְיִקַבְּלוֹ בְּאַהֲבָה לְהִתְאָרֵחַ עִמּוֹ יַחַד.
וְלֹא רָצָה רַבֵּנוּ ז”ל לָלֶכֶת אֶצְלוֹ, כִּי אָמַר: “כָּאן טוֹב לְפָנַי”, כִּי הָיָה עוֹשֶׂה בִּסְטַנְבּוּל כָּל מִינֵי קַטְנוּת, וְהָיָה הוֹלֵךְ יָחֵף וּבְלִי חֲגוֹרָה וּבְלִי כּוֹבַע עֶלְיוֹן, וְהָיָה מְלֻבָּשׁ רַק בְּהָ”אִנְטֶער־שְׁלַאק” (ביטנה) שֶׁהָיָה לוֹ מֵאֵיזֶה מַלְבּוּשׁ, וְהָיָה הוֹלֵךְ בַּשּׁוּק כְּדֶרֶךְ בְּנֵי הַנְּעוּרִים הָרָצִים בַּשּׁוּק וּמְצַחֲקִים, וְהָיָה עוֹשֶׂה מִלְחָמוֹת בְּדֶרֶךְ צְחוֹק כְּדֶרֶךְ בְּנֵי הַנְּעוּרִים. וְהָיוּ מְכַנִּים אֶחָד בְּשֵׁם הַצָּרְפַת, וְאֶחָד בְּשֵׁם אַחֵר, וְעָשׂוּ מִלְחָמָה וְהָיָה כְּעֵין תַּכְסִיסֵי מִלְחָמָה מַמָּשׁ. וְהָיָה עוֹשֶׂה עִנְיְנֵי קַטְנוּת הַרְבֵּה מְאֹד שָׁם בִּסְטַאנְבּוּל.
אַחַר־כָּךְ נָפַל הַדֶּבֶר רַחֲמָנָא לִצְלָן בְּחַאן (חָצֵר) זֶה, וְהָיָה מֻכְרָח לִבְרֹחַ מִשָּׁם. וְהֻכְרַח לִכָּנֵס בָּאַכְסַנְיָא שֶׁל רַבִּי זְאֵב הַנַּ”ל. וְעָשָׂה עֲבוּרוֹ סְעֻדָּה גְּדוֹלָה. וְהָיָה הָרַב ר’ זְאֵב הַנַּ”ל נוֹהֵג בּוֹ כָּבוֹד גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד בְּלִי עֵרֶךְ.
*
וְרַבֵּנוּ ז”ל, עָשָׂה כַּמָּה דְּבָרִים אָז שֶׁהָיָה כְּנֶגֶד רְצוֹן ר’ זְאֵב הַנַּ”ל, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן אַהֲבָה מְקַלְקֶלֶת הַשּׁוּרָה, וּמֵעֹצֶם הָאַהֲבָה לֹא הִסְתַּכֵּל עַל זֶה כְּלָל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהָיָה בְּעֵינָיו פְּלִיאוֹת גְּדוֹלוֹת.
כִּי בְּכָל-עֵת שֶׁהָיָה ר’ זְאֵב מִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הָעַמּוּד בְּשַׁבָּת כְּדֶרֶךְ הַמְפֻרְסָמִים, וְרַבֵּנוּ ז”ל הָיָה אוֹכֵל בְּאוֹתוֹ הָעֵת. כִּי הָיָה מִתְפַּלֵּל מִקֹּדֶם עַד שֶׁבְּעֵת תְּפִלָּתוֹ שֶׁל ר’ זְאֵב הָיָה הוּא ז”ל אוֹכֵל סְעֻדָּתוֹ. וְכֵן הָיָה בְּלֵיל שַׁבָּת, וּבְשַׁבָּת בְּשַׁחֲרִית, וּבִסְעֻדָּה שְׁלִישִׁית.
וּבְעֵת שֶׁיָּשַׁב ר’ זְאֵב לַסְּעֻדָּה הַשְּׁלִישִׁית, כְּבָר בֵּרַךְ רַבֵּנוּ בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן. וְצִוָּה לְהָאִישׁ שֶׁהָיָה עִמּוֹ שֶׁיִּסְתַּכֵּל אִם יֵשׁ כּוֹכָבִים, וְהִתְפַּלֵל תֵּכֶף עַרְבִית, וְהִבְדִּיל, וְלָקַח הַלּוּלְקֶע (מקטרת) וְנִכְנַס לְבֵית ר’ זְאֵב וְהוּא הִתְחִיל בְּסָמוּךְ הַסְּעֻדָּה הַשְּׁלִישִׁית כְּדֶרֶךְ הַמְפֻרְסָמִים, וְתֵכֶף כְּשֶׁנִּכְנַס רַבֵּנוּ לְשָׁם בְּלִי כּוֹבַע עֶלְיוֹן וּבְלִי חֲגוֹרָה וְהַלּוּלְקֶע בְּיָדוֹ, תֵּכֶף קִבְּלוֹ בְּכָבוֹד גָּדוֹל ר’ זְאֵב הַנַּ”ל, וְבֵרַךְ בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן מִיָּד, וְהִתְפַּלֵּל עַרְבִית, וְהִבְדִּיל, וְדִבֵּר עִם רַבֵּנוּ ז”ל כִּמְעַט כָּל הַלַּיְלָה. וְהָיָה אַהֲבָה גְּדוֹלָה בֵּינֵיהֶם.
וְרַבֵּנוּ ז”ל עָשָׂה שָׁם כָּל מִינֵי קַטְנוּת כַּנַּ”ל.
וְהָיָה שָׁם עַל קֶבֶר שֶׁל ר’ נַפְתָּלִי ז”ל (ר’ נפתלי ב”ר יצחק כץ מפוזן. נפטר באיסטנבול, בדרכו לארץ הקודש. כל העולים לארץ ישראל נהגו להשתטח על קברו).
וְכָל מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו בִּסְטַנְבּוּל בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת תִּקְצַר הֲמוֹן יְרִיעוֹת לְסַפֵּר. וּכְפִי הַמּוּבָן מִדְּבָרָיו, שֶׁהָיָה שָׁם, בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה וְהָיָה סָבוּר שֶׁבְּוַדַּאי יִהְיֶה נִשְׁאָר שָׁם דְּהַיְנוּ שֶׁיִּסְתַּלֵּק שָׁם אַךְ ה’ יִתְבָּרַךְ עָשָׂה עִמּוֹ נִסִּים הַרְבֵּה וְעָבַר עַל הַכֹּל. וְהַקַּטְנוּת הַנַּ”ל הוֹעִיל לוֹ מְאֹד.
גַּם כְּשֶׁבָּא מֵהַקֶּבֶר שֶׁל ר’ נַפְתָּלִי, נָפַל פִּתְאֹם עַל הָאָרֶץ וְשָׁכַב כָּךְ כַּמָּה שָׁעוֹת. וְאַחַר־כָּךְ הִנִּיחוּ אוֹתוֹ עַל הַמִטָּה וְשָׁכַב שָׁם כָּל הַלַּיְלָה עַד לְמָחֳרָת חֲצִי הַיּוֹם. וְהָיָה שׁוֹכֵב כְּמוֹ שֶׁנִּגְוַע עַד שֶׁעֲזָרוֹ ה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁקָּם מִמִּטָּתוֹ וְחָזַר לְאֵיתָנוֹ. וְהָיָה לוֹ סַכָּנוֹת גְּדוֹלוֹת רַבּוֹת וַעֲצוּמוֹת, וּמְנִיעוֹת אֵין מִסְפָּר בְּכָל-עֵת וּבְכָל רֶגַע שָׁם. וְאָמַר: שֶׁהַבִּזְיוֹנוֹת וְהַקַּטְנוּת הַנַּ”ל הוֹעִיל לוֹ מְאֹד כַּנַּ”ל.
