מַעֲשֶׂה אֶחָד הָלַךְ מֵאָבִיו, וְהָיָה בִּמְדִינוֹת אֲחֵרוֹת יָמִים רַבִּים אֵצֶל אֲחֵרִים וְלִזְמַן בָּא לְאָבִיו, וְהִתְפָּאֵר בְּעַצְמוֹ שֶׁלָּמַד שָׁם אָמָּנוּת גָּדוֹל: לַעֲשׂוֹת מְנוֹרָה הַתְּלוּיָה (שֶׁקּוֹרִין הֶענְג לַייכְטֶער) וְצִוָּה לְהִתְאַסֵּף כָּל בַּעֲלֵי אָמָּנֻיּוֹת הַזֶּה, וְהוּא יַרְאֶה לָהֶם חָכְמָתוֹ בְּזֶה הָאָמָּנוּת וְכֵן עָשָׂה אָבִיו וְקִבֵּץ כָּל הַבַּעֲלֵי אָמָּנֻיּוֹת הַזֹּאת לִרְאוֹת גְּדֻלַּת הַבֵּן, מַה שֶּׁפָּעַל בְּכָל הַיָּמִים הָאֵלּוּ שֶׁהָיָה בְּיַד אֲחֵרִים
וְהַבֵּן הוֹצִיא מְנוֹרָה אַחַת שֶׁעָשָׂה, וְהָיְתָה מְגֻנָּה מְאֹד בְּעֵינֵי כֻּלָּם וְאָבִיו הָלַךְ אֶצְלָם, וּבִקֵּשׁ מֵאִתָּם שֶׁיְּגַלּוּ לוֹ הָאֱמֶת וְהֻכְרְחוּ לְהוֹדִיעַ לוֹ הָאֱמֶת שֶׁהִיא מְגֻנָּה מְאֹד. וְהַבֵּן הִתְפָּאֵר: הֲלֹא רְאִיתֶם חָכְמַת אָמָּנוּתִי, וְהוֹדִיעַ לוֹ אָבִיו שֶׁלֹּא נִרְאָה יָפֶה בְּעֵינֵי כֻּלָּם. הֵשִׁיב לוֹ הַבֵּן: אַדְּרַבָּא! בָּזֶה הֶרְאֵיתִי גְּדֻלָּתִי כִּי הֶרְאֵיתִי לְכֻלָּם חֶסְרוֹנָם, כִּי בְּזֹאת הַמְּנוֹרָה נִמְצָאִים הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁל כָּל אֶחָד מֵהַבַּעֲלֵי אָמָּנוּת הַנִּמְצָאִים כָּאן. הֲלֹא תִּרְאֶה שֶׁאֵצֶל זֶה, מְגֻנָּה חֲתִיכָה זוֹ, אֲבָל חֲתִיכָה אַחֶרֶת יָפָה אֶצְלוֹ מְאֹד וְאֵצֶל אַחֵר לְהֵפֶךְ, אַדְּרַבָּא, זֹאת הַחֲתִיכָה שֶׁהִיא מְגֻנָּה אֵצֶל חֲבֵרוֹ הִיא יָפָה וְנִפְלָאָה בְּעֵינָיו, רַק זֹאת הַחֲתִיכָה מְגֻנָּה. וְכֵן אֵצֶל כֻּלָּם: מַה שֶּׁרַע בְּעֵינֵי זֶה – הוּא יָפֶה בְּעֵינֵי חֲבֵרוֹ, וְכֵן לְהֵפֶךְ. וְעָשִׂיתִי מְנוֹרָה זֹאת מֵחֶסְרוֹנוֹת לְבַדָּם, לְהַרְאוֹת לְכֻלָּם שֶׁאֵין לָהֶם שְׁלֵמוּת, וְיֵשׁ לְכָל אֶחָד חִסָּרוֹן. כִּי מַה שֶּׁיָּפֶה בְּעֵינָיו – הוּא חִסָּרוֹן בְּעֵינֵי חֲבֵרוֹ, אֲבָל בֶּאֱמֶת אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כְּתִקּוּנוֹ. אִם הָיוּ יוֹדְעִים כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת וְהַנִּמְנָעִים שֶׁל הַדָּבָר, הָיוּ יוֹדְעִים מַהוּת הַדָּבָר, אַף שֶׁלֹּא רָאוּ אוֹתוֹ מֵעוֹלָם.
גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי הַשֵּׁם אֵין אָדָם דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ, וְכָל הַצּוּרוֹת הָיוּ בְּאָדָם הָרִאשׁוֹן. הַיְנוּ, בְּתֵבַת (בָּמִילָה) אָדָם לְבַד, הָיוּ נִכְלָלִין כָּל הַצּוּרוֹת הַלָּלוּ וְכֵן בִּשְׁאָר דְּבָרִים: כָּל הַמְּאוֹרוֹת הָיוּ נִכְלָלִין בְּתֵבַת "אוֹר" לְבַד, וְכֵן כֻּלָּם, הַיְנוּ כָּל מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית. וַאֲפִלּוּ הֶעָלִין שֶׁל הָאִילָן-אֵין אֶחָד דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ וְכוּ': וְהֶאֱרִיךְ בְּעִנְיָן זֶה הַרְבֵּה מְאֹד, וְאָמַר אָז, שֶׁיֵּשׁ חָכְמוֹת בְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁיְּכוֹלִים לִחְיוֹת עִם הַחָכְמוֹת לְבַד, בְּלִי שׁוּם אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה.
(שיחות שאחרי ספורי מעשיות)