תורה מח

(לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה)

עַל אֲשֶׁר מְעַלְתֶּם בִּי וְכוּ' בְּמֵי מְרִיבַת קָדֵשׁ מִדְבַּר צִין וְכוּ': (דברים לב)

צֵירֵי זֶה בְּחִינַת: וַיִּיצֶר – יְצִירָה לְטָב יְצִירָה לְבִישׁ; יְצִירָה לְשָׂכָר יְצִירָה לְעֹנֶשׁ (זוהר בראשית דף כז. ובברכות סא), בְּחִינַת דִּין וְרַחֲמִים. וְזֶה בְּחִינַת בִּינָה, שֶׁשָּׁם נוֹצָר הַוָּלָד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ב): כִּי אִם לַבִּינָה תִּקְרָא. וְשָׁם שְׁנֵי בְּחִינוֹת: חֶסֶד וְדִין, כִּי מִשָּׁם דִּינִין מִתְעָרִין. וְהִיא בְּחִינַת סֻכָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קלט): תְּסֻכֵּנִי בְּבֶטֶן אִמִּי. וְהִיא בְּחִינַת כֹּחַ הַתְּפִלָּה, מַה שֶּׁמִּתְפַּלְּלִין בְּכֹחַ, כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה וְכוּ' (תהלים לה). וְהוּא בְּחִינַת סֻכָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב י): בְּגִידִים וַעֲצָמוֹת תְּסוֹכְכֵנִי. כִּי כֹּחַ שֶׁאָדָם מַכְנִיס בַּתֵּבוֹת הֵם כ"ח אַתְוָן דְּעֻבְדָּא דִּבְרֵאשִׁית, שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם. וַעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם (אבות פ"ה), מְקַבְּלִין כֹּחַ מֵכ"ח אַתְוָן אֵלּוּ. וְהַדִּבּוּרִים שֶׁאָדָם מְדַבֵּר בְּכֹחַ, הֵם עַצְמָן הַדִּבּוּרִים שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. וְזֶה בְּחִינַת (ישעיה נא): וָאָשִׂים דְּבָרַי בְּפִיךָ; כִּי הֵם עַצְמָם דְּבַר ה', וְהֵם כֹּחַ מַעֲשָׂיו (תהלים קיא). וְהַמַּאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם, הֵם בְּחִינַת חֶסֶד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים פט): כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה; וְהַחֶסֶד הוּא בְּחִינַת סֻכָּה, בְּחִינַת חִבּוּק. וְזֶה: וָאָשִׂים דְּבָרַי בְּפִיךָ – אֲזַי: וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ, שֶׁהִיא בְּחִינַת סֻכָּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת צֵל יָד, חִבּוּק יַד יָמִין (זוהר פנחס ריד:): אֲבָל הַדִּבּוּרִים שֶׁאֵינָם דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים, אֲזַי גּוֹרֵם שֶׁנִּתְעוֹרֵר סֻכַּת נוֹצְרִים, סֻכַּת עַכּוּ"ם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קמד): אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר, שֶׁהוּא חִבּוּק דְּסִטְרָא אָחֳרָא. וְזֶה פֵּרוּשׁ (שם לא): תִּצְפְּנֵם בְּסֻכָּה מֵרִיב לְשׁוֹנוֹת – כִּי כְּשֶׁלְּשׁוֹנוֹת שֶׁל עַכּוּ"ם גּוֹבְרִים, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי הַשְּׁכִינָה הִיא רִיב עִם קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתִּקּוּנִים (תיקון כא דף מד:): שִׁמְעוּ הָרִים רִיב, דְּאִיהִי רִיב עַל בְּנָהָא בְּגָלוּתָא. כִּי בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אִיהִי רַבִּי (שם דף מה:), שֶׁנִּתְהַפֵּךְ אַתְוָן "רִיב" וְנַעֲשֶׂה "רַבִּי". וְעִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל – עַל־יְדֵי כֹּחַ מַעֲשָׂיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קיא): כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם. אֲבָל כְּשֶׁכֹּחַ הַזֶּה, הַיְנוּ בְּחִינַת סֻכָּה, נִפְגָּם, אֲזַי גּוֹבְרִים אֻמּוֹת הָעוֹלָם, גּוֹבֵר יְמִין שֶׁקֶר, וְנַעֲשֶׂה מֵ"רַבִּי" "רִיב", אֲזַי אִיהִי רִיב עַל בְּנָהָא, שֶׁגָּלוּ מִשֻּׁלְחַן אֲבִיהֶם וּמֵאַרְצָם יָצָאוּ: וּבִשְׁבִיל זֶה, סֻכָּה, הַיְנוּ תְּפִלָּה בְּכֹחַ, הִיא סְגֻלָּה לְבָנִים. וּבִשְׁבִיל זֶה תֵּכֶף אַחַר סֻכּוֹת – שְׁמִינִי עֲצֶרֶת, שֶׁהַנּוּקְבָא עוֹצֶרֶת וְקוֹלֶטֶת הַטִּפָּה, שֶׁלֹּא תַּפִּיל (כמבואר בפע"ח בסופו בכוונות שמיני עצרת). וְזֶה בְּחִינַת: תְּסֻכֵּנִי בְּבֶטֶן אִמִּי; הַיְנוּ בְּחִינַת סֻכָּה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת עִבּוּר. וּבִשְׁבִיל זֶה: וַתִּתְפַּלֵּל חַנָּה עַל ה' (שמואל־א א) – עַל דַּיְקָא, שֶׁהִיא בְּחִינַת סֻכָּה. גַּם אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל סְגֻלָּה לְבָנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ר"ה טז:): לֶךְ לְךָ מֵאַרְצֶךָ, וְשָׁם תִּזְכֶּה לְבָנִים. כִּי נַחֲלַת ה' בָּנִים (תהלים קכז), וְזֶה מֵחֲמַת: שָׂכָר פְּרִי הַבָּטֶן, שְׂכַר סֻכָּה, בְּחִינַת תְּסֻכֵּנִי בְּבֶטֶן אִמִּי. כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל יְדֵי כֹּחַ מַעֲשָׂיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: כֹּחַ מַעֲשָׂיו וְכוּ' לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת וְכוּ'. וְכֹחַ הַזֶּה הוּא בְּחִינַת סֻכָּה, כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה, בְּחִינַת: בְּגִידִים וַעֲצָמוֹת תְּסוֹכְכֵנִי, בְּחִינַת: וָאָשִׂים דְּבָרַי בְּפִיךָ וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ: וְזֶה בְּחִינַת (מיכה ו): הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט – זֶה הַדִּין (כשדרז"ל מכות כד), בְּחִינַת: שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי (שה"ש ב). וְאַהֲבַת חֶסֶד – זֶה בְּחִינוֹת חֲסָדִים הַפְּנִימִיִּים. וְהַצְנֵעַ לֶכֶת – זֶה בְּחִינוֹת מַקִּיפִים, בְּחִינַת סֻכָּה. כִּי דָּפְנוֹת הַסֻּכָּה הֵם שְׁתַּיִם כְּהִלְכָתָן, שֶׁהֵם נֶצַח וָהוֹד, וּשְׁלִישִׁית אֲפִלּוּ טֶפַח (סוכה ו:), שֶׁהוּא בְּחִינוֹת יְסוֹד. וְזֶה בְּחִינוֹת: וְהַצְנֵעַ לֶכֶת, וְהַצְנֵעַ – זֶה בְּחִינוֹת יְסוֹד, מְגַלֶּה טֶפַח וּמְכַסֶּה טֶפַח (נדרים כ:); וְלֶכֶת – זֶה בְּחִינוֹת נֶצַח וָהוֹד. עִם ה' אֱלֹקֶיךָ – זֶה בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַי (כתובות קי:), כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה מִכֹּחַ מַעֲשָׂיו כַּנַּ"ל: וְלֶעָתִיד לָבוֹא שֶׁיִּתְנַסּוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם עַל־יְדֵי מִצְוַת סֻכָּה, אָז נִתְקַיֵּם (צפניה ג): אָז אֶהְפֹּךְ אֶל כָּל הָעַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה. שָׂפָה – רָאשֵׁי תֵּבוֹת שֶׁל שָׂכָר פְּרִי הַבָּטֶן, הַיְנוּ בְּחִינַת סֻכָּה כַּנַּ"ל. גַּם אָז נִתְהַפֵּךְ רִיב לְשׁוֹנוֹת, וְלֹא יִהְיֶה בְּחִינַת רִיב כַּנַּ"ל, וְיִהְיֶה שָׂפָה אֶחָת לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד. וְאָז יִתְגַּבֵּר אֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי יב): שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד; הַיְנוּ, אֲפִלּוּ עַכּוּ"ם יַחַזְרוּ לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד. וְזֶה (בראשית ד): אִם תֵיטִיב – שְׂאֵת, רָאשֵׁי־תֵּבוֹת שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן. וְאִם לֹא תֵיטִיב – לַפֶּתַח חַטָּאת רוֹבֵץ, רָאשֵׁי־תֵּבוֹת רָחֵל לְמַפְרֵעַ בַּחֲזָרַת אַנְפִּין, בְּחִינַת רִיב, שֶׁהִיא רִיב בְּגָלוּתָא, דְּמִתְגַּבְּרִין אֻמִּין דְּעָלְמָא, רִיב לְשׁוֹנוֹת, אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וְכוּ': וְזֶה פֵּרוּשׁ: בְּמֵי מְרִיבַת – זֶה בְּחִינַת מֵי הַחֲסָדִים, בְּחִינַת סֻכָּה, שֶׁמַּצֶּלֶת מֵרִיב לְשׁוֹנוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: תִּצְפְּנֵם בְּסֻכָּה מֵרִיב לְשׁוֹנוֹת כַּנַּ"ל. קָדֵשׁ תַּרְגּוּמוֹ רֶקֶם, לְשׁוֹן רִקֵּם וְצִיֵּר, בְּחִינַת צֵירֵי כַּנַּ"ל, שֶׁמִּמֶּנּוּ יְצִירַת הַוָּלָד. מִדְבַּר צִין – לְשׁוֹן צִינֵי הַר הַבַּרְזֶל, לְשׁוֹן תְּמָרִים (סוכה לב:), לְשׁוֹן תְּמוּרָה וְחִלּוּף. פֵּרוּשׁ, כִּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא צִוָּה לָהֶם שֶׁיְּדַבְּרוּ אֶל הַסֶּלַע, כְּדֵי שֶׁיִּלְמְדוּ יִשְׂרָאֵל קַל־וָחֹמֶר עַל שָׂכָר וָעֹנֶשׁ, כְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י, וְהֵם [פָּגְמוּ] בְּהַדִּבּוּר, וְגָרְמוּ, חַס וְשָׁלוֹם, הִתְגַּבְּרוּת שֶׁל הָרִיב לְשׁוֹנוֹת, וְגָרְמוּ הִתְגַּבְּרוּת יְמִין שֶׁקֶר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וְכוּ'. וְזֶה פֵּרוּשׁ: צִין, לְשׁוֹן תְּמוּרָה, תְּמוּרַת קֹדֶשׁ, תְּמוּרַת צֵירֵי, תְּמוּרַת סֻכָּה דִּקְדֻשָּׁה, נַעֲשֶׂה סֻכָּה בִּקְלִפָּה, חַס וְשָׁלוֹם. וּבִשְׁבִיל זֶה עָנְשָׁם: כִּי מִנֶּגֶד תִּרְאֶה וְשָׁמָּה לֹא תָבוֹא, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא מִכֹּחַ מַעֲשָׂיו כַּנַּ"ל: