בָּעֵת שֶׁהָיְתָה הַשְּׂרֵפָה פֹּה פַּעַם אַחַת בְּשַׁבָּת וּפַעַם אַחַת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, הָיָה רְצוֹנוֹ שֶׁנָּקֵל מְאֹד בְּעִנְיַן הַצָּלַת מָמוֹנוֹ וְלִבְלִי לְהַחְמִיר בָּזֶה כְּלָל (פָּשׁוּט דִּרְצוֹנוֹ לוֹמַר בָּאֹפֶן הַמֻּתָּר עַל־פִּי דִּין בְּלִי חֻמְרוֹת יְתֵרוֹת). וְאַחַר יוֹם־כִּפּוּר דִּבֵּר מִזֶּה וְאָמַר שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה שׁוּ”ת [סִפְרֵי שְׁאֵלוֹת וּתְשׁוּבוֹת] שֶׁמְּקִלִּין וּמַתִּירִין הַרְבֵּה בָּזֶה. וְאָמַר שֶׁאֵין רָאוּי לְהַחְמִיר בְּעִנְיָן כָּזֶה. וְאָמַר זֶה אֲנִי יוֹדֵעַ מִכְּבָר שֶׁיֵּשׁ אֲנָשִׁים שֶׁבִּשְׁבִיל חֻמְרָא אַחַת מְבַטְּלִין הַרְבֵּה מְאֹד מֵעֲבוֹדַת ה’ כִּמְעַט הַכֹּל. כִּי הֲלֹא כַּמָּה הָאָדָם מְיַגֵּעַ עַצְמוֹ בִּשְׁבִיל חֲפָצָיו וּמָמוֹנוֹ, וְנוֹסֵעַ לַדְּרָכִים וּמְבַטֵּל עַצְמוֹ הַרְבֵּה מִתּוֹרָה וּתְפִלָּה וַעֲבוֹדַת ה’ יָמִים הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל לְהַרְוִיחַ מָמוֹן, וְאַחַר־כָּךְ בִּשְׁבִיל חֻמְרָא אַחַת יֹאבַד הַכֹּל חַס וְשָׁלוֹם, וְיִצְטָרֵךְ שֵׁנִית לְבַטֵּל עַצְמוֹ הַרְבֵּה.
וְאָמַר עַל עַצְמוֹ שֶׁכְּשֶׁהוּא מוֹלִיךְ מָמוֹן אֶצְלוֹ בַּדֶּרֶךְ, הוּא מְדַקְדֵּק מְאֹד לְגָנְזוֹ יָפֶה בַּבֶּגֶד שֶׁלּוֹ בְּתוֹךְ בֵּית יָד כְּנֶגֶד לִבּוֹ, וְשֶׁלֹּא יִהְיֶה בּוֹ שׁוּם קֶרַע וְנֶקֶב. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן בְּכָל עֵת שֶׁהוּא בַּדֶּרֶךְ הוּא מְמַשְׁמֵשׁ בְּכִיסוֹ בְּכָל שָׁעָה אִם יֵשׁ אֶצְלוֹ הַמָּמוֹן. וּבְכָל עֵת שֶׁנִּזְדַּמֵּן שֶׁאֶחָד מֵאַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ נֶאֱבַד אֶצְלוֹ אֵיזֶה סַךְ מָמוֹן בַּדֶּרֶךְ, וְהָיוּ בָּאִים בְּקֻבְלָנָא לְפָנָיו, הָיָה מְבַזֶּה וּמוֹכִיחַ אוֹתוֹ מְאֹד עַל־זֶה עַל שֶׁלֹּא נִזְדָּרֵז בִּשְׁמִירָתוֹ יָפֶה:
