דעת

א. עִקַּר הַדַּעַת הוּא בַּלֵּב, כִּי גַּם גּוֹיִם יֵשׁ לָהֶם דַּעַת, אֲבָל הוּא בְּלֹא לֵב; אַךְ עִקַּר הַדַּעַת – כְּשֶׁהוּא בַּלֵּב. וְשָׁם בַּלֵּב מְקוֹם הַיִּרְאָה, הַיְנוּ שֶׁעִקַּר הַדַּעַת שֶׁיֵּדַע אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּלִבּוֹ, וְלֹא בְּמֹחוֹ לְבַד, הַיְנוּ שֶׁיַּמְשִׁיךְ וִיקַשֵּׁר אֶת הַדַּעַת לְתוֹךְ הַלֵּב, עַד שֶׁתִּפֹּל עָלָיו אֵימָה וָפַחַד וְיִרְאָה מִגְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁיִּתְעוֹרֵר לְעָבְדוֹ בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְיִרְאַת הָרוֹמְמוּת, שֶׁיֵּדַע מִמִּי יִתְיָרֵא. וְזֶה זוֹכִין עַל יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת, עַל יְדֵי שֶׁשּׁוֹפְטִין אֶת עַצְמוֹ בְּעַצְמוֹ, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לָאוֹר הַגָּנוּז: (תורה ט”ו אות א’ ב’ ג’ וסימן קנ”ד)

ב. כָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִין וְהַגָּלוּת, וְכָל הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם, הֵן פַּרְנָסָה אוֹ בָּנִים אוֹ בְּרִיאוּת הַגּוּף וְכוּ’, הַכֹּל הוּא רַק לְפִי עֵרֶךְ חֶסְרוֹן הַדָּעַת; וּכְשֶׁנִּשְׁלָם הַדַּעַת – אֲזַי נִשְׁלָם כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת. וְעִקַּר הַחַיִּים הַנִּצְחִיִּים יִהְיֶה לֶעָתִיד מֵחֲמַת הַדַּעַת, שֶׁיִרְבֶּה הַדַּעַת, שֶׁיֵּדְעוּ הַכֹּל אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל יְדֵי זֶה יֻכְלְלוּ בְּאַחְדוּתוֹ, וְאָז יִחְיוּ חַיִּים נִצְחִיִּים כָּמוֹהוּ; כִּי עַל יְדֵי הַיְדִיעָה מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ – נִכְלָלִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה עִקַּר שַׁעֲשׁוּעַ הָעוֹלָם הַבָּא. עַל כֵּן צְרִיכִין לִשְׁמֹר אֶת הַדַּעַת וְהַמַּחֲשָׁבָה מְאֹד שֶׁיִּהְיֶה בִּקְדֻשָּׁה, לִשְׁמֹר מִמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְלַחֲשֹׁב תָּמִיד מַחֲשָׁבוֹת בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה, וּלְהִשְׁתַּדֵּל לְהַגִּיעַ לְדַעַת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁבּוֹ תָּלוּי הַכֹּל כַּנַּ”ל: (תורה כ”א אות י”א)

ג. לְהַגִּיעַ לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת אִי אֶפְשָׁר אֶלָּא שֶׁיְּקַדֵּשׁ אֶת פִּיו, וְחָטְמוֹ, וְעֵינָיו, וְאָזְנָיו. הַיְנוּ: שֶׁיִּשְׁמֹר עַצְמוֹ מִלְּהוֹצִיא שֶׁקֶר מִפִּיו; וְיִהְיֶה לוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם, שֶׁהוּא קְדֻשַּׁת הַחֹטֶם; וְיִהְיֶה לוֹ אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁהוּא קְדֻשַּׁת הָאָזְנַיִם, לְהַאֲמִין בָּהֶם וְלִשְׁמֹעַ דִּבְרֵיהֶם; וְיַעֲצִים עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע. וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְדַעַת שָׁלֵם, שֶׁבּוֹ תָּלוּי הַכֹּל כַּנַּ”ל. וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב דִּקְדֻשָּׁה, כִּי הִתְלַהֲבוּת הַלֵּב נוֹלָד מֵחֲמַת תְּנוּעַת הַשֵּׂכֶל, עַל כֵּן כְּשֶׁאָדָם חוֹשֵׁב בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה, עַל יְדֵי זֶה נִתְלַהֵב לִבּוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכָל מַה שֶּׁמַּגְדִּיל דַּעְתּוֹ וּמִתְנוֹעֵעַ שִׂכְלוֹ בְּיוֹתֵר בִּקְדֻשָּׁה – כֵּן נִתְחַמֵּם וְנִתְלַהֵב לִבּוֹ יוֹתֵר. וְעַל יְדֵי הִתְלַהֲבוּת הַלֵּב דִּקְדֻשָּׁה, מְטַהֵר לִבּוֹ, כִּי כְּנֶגֶד שֶׁנִּתְלַהֵב וְנִבְעַר לַעֲבֵרָה אוֹ לְתַאֲוָה רָעָה חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמִּזֶּה נִטְמָא לִבּוֹ, נֶגֶד זֶה צָרִיךְ שֶׁיִּתְלַהֵב וְיִבְעַר לִבּוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה, וְעַל יְדֵי זֶה יְטַהֵר לִבּוֹ, וְיִזְכֶּה לְלֵב טָהוֹר. וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ בְּדִבּוּרִים חֲדָשִׁים בְּכָל פַּעַם, שֶׁהֵם בְּחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ: (תורה כ”א אות ב’, סימן קנ”ו)

ד. גַּם עַל יְדֵי שֶׁהָאָדָם הוּא עָנָו, שָׁפָל וְסַבְלָן, וְלֹא יֶחֱרֶה אַפּוֹ עַל בִּזְיוֹנוֹ, עַל יְדֵי זֶה מְקַדֵּשׁ הַחֹטֶם בִּשְׁלֵמוּת. וְעַל יְדֵי שֶׁהוּא “נֶאֱמַן רוּחַ מְכַסֶּה דָבָר”, שֶׁכְּשֶׁמְּגַלִּין לוֹ סוֹד הוּא נִזְהָר לְשָׁמְרוֹ לִבְלִי לְגַלּוֹתוֹ לְאַחֵר, עַל יְדֵי זֶה מְקַדֵּשׁ הָאָזְנָיִם. וְעַל יְדֵי כָּל זֶה מַמְשִׁיךְ שֶׁפַע הַדַּעַת כַּנַּ”ל: (תורה כ”א אות ו’)

ה. עַל יְדֵי קְדֻשַּׁת הַפֶּה וְהָעֵינַיִם וְהָאָזְנַיִם וְכוּ’ הַנַּ”ל שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, עַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ שֵׂכֶל נִפְלָא שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁפַע אֱלֹקִי שֶׁהוּא עִקַּר שְׁלֵמוּת הַדַּעַת, שֶׁמַּשִּׂיגִין אוֹתוֹ בְּלִי שׁוּם הַקְדָּמוֹת, אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁפַע אֱלֹקִי שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ: (תורה כ”א, א’ ב’ ג’)

ו. אֵלּוּ הַמְּבוּכוֹת שֶׁאָנוּ נְבוֹכִין בָּהֶם כְּמוֹ הַיְדִיעָה וְהַבְּחִירָה; דַּע, שֶׁאֵין מֹחַ שֶׁל אֱנוֹשִׁי יָכוֹל לְהָבִין אֶת הַיְדִיעָה הַזֹּאת, כִּי הַשֵּׂכֶל הַזֶּה הוּא בְּחִינַת מַקִּיף, שֶׁהַשֵּׂכֶל הַזֶּה הוּא גָּדוֹל עַד לִמְאֹד, עַד שֶׁאֵין הַמֹּחַ יָכוֹל לְסָבְלוֹ, וְאֵין נִכְנָס בַּמֹּחַ כִּי אִם מַקִּיף אוֹתוֹ מִבַּחוּץ; וְאִם הָיָה יוֹדֵעַ זֶה הַשֵּׂכֶל – הָיָה בְּגֶדֶר מַלְאָךְ, וְלֹא בְּגֶדֶר אֱנוֹשִׁי. וְדַע, שֶׁזֶּה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה, מַה שֶּׁאֵין יוֹדֵעַ הַשֵּׂכֶל שֶׁל הַיְדִיעָה וְהַבְּחִירָה. וּלֶעָתִיד, שֶׁיִּתְגַּדֵּל הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי וְיִתְגַּלֶּה לָאֱנוֹשִׁי הַיְדִיעָה וְהַבְּחִירָה – אָז בֶּאֱמֶת יִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה, כִּי אָז, עַל יְדֵי גִּדּוּלוֹ שֶׁל הַשֵּׂכֶל יֵצֵא מִגֶּדֶר הָאֱנוֹשִׁי וְיַעֲלֶה לְגֶדֶר מַלְאָךְ, וְיִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה. וּמִזֶּה תָּבִין, שֶׁאַל יְבַהֲלוּךָ רַעְיוֹנֶיךָ עִנְיַן הַמְּבוּכָה שֶׁל הַיְדִיעָה וְהַבְּחִירָה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, כִּי עַכְשָׁו אִי אֶפְשָׁר בְּשׁוּם אֹפֶן לְהָבִין הַשֵּׂכֶל הַזֶּה שֶׁל הַיְדִיעָה וְהַבְּחִירָה, כִּי הֵם בְּחִינַת מַקִּיף שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִכְנֹס בַּמֹּחַ בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהוּא עוֹלַם הַבְּחִירָה; כִּי זֶה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה, מַה שֶּׁאֵין יוֹדְעִים הַשֵּׂכֶל שֶׁל הַיְדִיעָה וְהַבְּחִירָה: (תורה כ”א אות ד’)

ז. הַפּוֹגֵם בִּכְבוֹד הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, עַל יְדֵי זֶה נִסְגָּר אוֹר הַשֵּׂכֶל וְהַדַּעַת, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַשִּׂיג וּלְחַדֵּשׁ בַּתּוֹרָה; גַּם חָשׁוּב כְּמֵת: (תורה כ”א אות ו’)

ח. לִפְעָמִים נִתְעַלְּמִין הַמֹּחִין וְהַדַּעַת; וְאָז יָפָה צְעָקָה לָאָדָם, בֵּין בִּתְפִלָּה בֵּין בְּתוֹרָה, וְעַל יְדֵי זֶה מוֹלִיד הַמֹּחִין וְהַדַּעַת: (תורה כ”א אות ז’)

ט. עִקַּר הָאָדָם הוּא הַשֵּׂכֶל וְהַדַּעַת, וְעַל כֵּן בְּמָקוֹם שֶׁחוֹשֵׁב הַשֵּׂכֶל – שָׁם כָּל הָאָדָם. עַל כֵּן צָרִיךְ לִבְרֹחַ מְאֹד מִמַּחֲשָׁבָה רָעָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִקְנֶה מְקוֹמוֹ שָׁם חַס וְשָׁלוֹם. וְצָרִיךְ לָכֹף וּלְהַכְרִיחַ אֶת עַצְמוֹ לְמַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לֵידַע וּלְהַשִּׂיג בִּידִיעַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְנִמְצָא שֶׁהוּא שָׁם מַמָּשׁ, וְנִכְלָל בּוֹ יִתְבָּרַךְ; וְכָל מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ יוֹתֵר – הוּא נִכְלָל בּוֹ יוֹתֵר, וְזוֹכֶה לְחַיִּים נִצְחִיִּים, וְזוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת, וְנִצּוֹל מִכָּל הַחֶסְרוֹנוֹת כַּנַּ”ל: (תורה כ”א אות י”א)

י. כָּל הַדִּינִים חַס וְשָׁלוֹם נִמְשָׁכִין מֵחֶסְרוֹן הַדַּעַת, וְעַל יְדֵי זֶה בָּא כַּעַס וְאַכְזָרִיּוּת; וְעַל כֵּן הַחוֹלֶה, שֶׁדִּינִים שׁוֹרִין עָלָיו וּמֹחוֹ בְּקַטְנוּת, עַל כֵּן הוּא כַּעֲסָן. אֲבָל עַל יְדֵי הַגְדָּלַת הַדַּעַת נִמְתָּקִין וְנִתְבַּטְּלִין כָּל הַדִּינִים, וְנִתְבַּטֵּל הַכַּעַס וְהָאַכְזָרִיּוּת, וְזוֹכִין לְרַחֲמָנוּת גָּדוֹל, וְלֵידַע שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו – הַכֹּל לְטוֹבָה, כִּי כֻּלּוֹ טוֹב: (תורה כ”א אות י”א)

יא. כָּל הַגְּדֻלָּה וְהַטּוֹבָה שֶׁיֵּשׁ לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם עַכְשָׁו – הַכֹּל הוּא לְטוֹבָתֵנוּ וְלִגְדֻלָּתֵנוּ; אַף עַל פִּי שֶׁעַכְשָׁו אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין כָּל זֶה, כִּי אֵין לְהַכְחִישׁ הַחוּשׁ, אַף עַל פִּי כֵן לֶעָתִיד יִתְרַבֶּה הַדַּעַת, עַד שֶׁאֲפִלּוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם בְּעַצְמָן יֵדְעוּ וְיָבִינוּ שֶׁכָּל גְּדֻלָּתָם וְטוֹבָתָם – הַכֹּל הָיָה לְטוֹבָתֵנוּ: (תורה כ”א אות י”א)

יב. עִקַּר הַנֶּחָמָה שֶׁל כָּל הַצָּרוֹת, וְעִקַּר הַתִּקְוָה, וְעִקַּר חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא וְתַעֲנוּגָיו – הוּא רַק הַשָּׂגַת הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא לָדַעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת וְכַנַּ”ל, וְהַכֹּל יִזְדַּכְּכוּ וְיִזְכּוּ לָזֶה לֶעָתִיד, אֲפִלּוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָה יא, ט): “כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה’ וְגוֹ’”. אֲבָל יִהְיֶה הֶפְרֵשׁ וְהֶבְדֵּל גָּדוֹל בֵּין יְדִיעָתָם לִידִיעָתֵנוּ, כִּי מַה שֶּׁיִּהְיֶה אָז נֶחֱשָׁב אֶצְלָם לְהַשָּׂגָה גְּדוֹלָה וְנִפְלָאָה – יִהְיֶה אֶצְלֵנוּ שְׂחוֹק וְדָבָר פָּשׁוּט; וְכֵן בֵּין יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָן יִהְיֶה הֶפְרֵשׁ גָּדוֹל בֵּין כָּל צַדִּיק וְצַדִּיק, מִכָּל שֶׁכֵּן בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע, כִּי כָּל אֶחָד יַשִּׂיג לְפִי עֲבוֹדָתוֹ וִיגִיעָתוֹ וְטָרְחוֹ אֲשֶׁר טָרַח וְיָגַע וְסָבַל מְרִירוּת בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁבִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וַאֲפִלּוּ צַדִּיקִים גְּדוֹלִים, כְּשֶׁיָּבוֹאוּ בָּעוֹלָם הַבָּא עַל הַשָּׂגוֹת שֶׁהִשִּׂיג הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל מֵהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה – יִהְיוּ אֶצְלָם דְּבָרִים נוֹרָאִים, וְיִכָּווּ וִיתְלַהֲבוּ מֵהֶם, וְאֵצֶל זֶה הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל מֵהֶם – יִהְיֶה זֶה דָּבָר פָּשׁוּט, כִּי גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה הִשִּׂיג הַשָּׂגוֹת אֵלּוּ, וּמַה שֶּׁיַּשִּׂיג הוּא בָּעוֹלָם הַבָּא – יִגְדַּל מְאֹד מְאֹד; וְכֵן בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ. וְהָבֵן הֵיטֵב, וְשִׂים לִבְּךָ הֵיטֵב לִדְבָרִים אֵלֶּה, שֶׁתִּרְאֶה לְהָכִין לְעַצְמְךָ חַיִּים לָנֶצַח, “וְאִם חָכַמְתָּ – חָכַמְתָּ לָּךְ” וְכוּ’: (תורה כ”א אות י”א)

יג. כְּשֶׁאָדָם חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לֵידַע וּלְהָבִין בְּכָל פַּעַם יוֹתֵר, עַל יְדֵי זֶה נִצּוֹל מִכָּל אוֹרֵב וּמַסְטִין, וּבוֹרְחִים מִמֶּנּוּ כָּל הַמַּשְׁחִיתִים, וְאֵינוֹ יָרֵא מֵהֶם כְּלָל: (תורה כ”א אות י”א)

יד. חֹדֶשׁ אֱלוּל הוּא הַזְּמַן הַמְּסֻגָּל יוֹתֵר לִזְכּוֹת לְדַעַת, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּזְכֶּה לְהַשִּׂיג הַמַּקִּיפִין שֶׁל הַשֵּׂכֶל, וְלַעֲשׂוֹת מֵהַמַּקִּיף פְּנִימִי, עַד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מַקִּיפִין אֲחֵרִים. וְעַל יְדֵי זֶה עוֹשֶׂה לְבוּשִׁין לְנִשְׁמָתוֹ, וְנִצּוֹל מִכָּל אוֹרֵב וּמַסְטִין כַּנַּ”ל: (תורה כ”א אות י”א)

טו. כְּשֶׁאָדָם עוֹשֶׂה אֵיזֶה מִצְוָה, יֵשׁ כֹּחַ בְּהַמִּצְוָה לֵילֵךְ וּלְעוֹרֵר כָּל הָעוֹלָמוֹת לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְעַל יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ בְּרָכָה לְכָל הָעוֹלָמוֹת. וְעִקַּר הַבְּרָכָה שֶׁנִּשְׁפָּע מִלְּמַעְלָה הוּא שֵׂכֶל, וּכְשֶׁבָּא לְמַטָּה – נַעֲשֶׂה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי רְצוֹנוֹ; בְּכֵן מִי שֶׁהוּא בַּעַל נֶפֶשׁ צָרִיךְ לְכַוֵּן רְצוֹנוֹ שֶׁיַּמְשִׁיךְ בִּרְכַּת הַשֵּׂכֶל. וְצָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ אֱמוּנָה לְתוֹךְ בִּרְכַּת הַשֵּׂכֶל, כִּי אֵין לִסְמֹךְ עַל שֵׂכֶל בְּעַצְמוֹ כַּיָּדוּעַ.

גַּם עַל יְדֵי פְּנִימִיּוּת הַבְּרָכוֹת שֶׁנִּמְשָׁכִין עַל יְדֵי הַמִּצְווֹת נִתְבָּרֵךְ הַמְיַשֵּׁב וְהַמְסַדֵּר אֶת הַמֹּחִין וְכוּ’, וְעַל יְדֵי כָּל זֶה זוֹכֶה לְהַשִּׂיג הָאוֹר שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִנֶּפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה וְכוּ’, שֶׁהוּא אוֹר אֵין סוֹף, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ בְּשׁוּם שֵׂכֶל כִּי אִם עַל יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה, וּמַשִּׂיגִין אוֹתוֹ בִּבְחִינַת מָטֵי וְלָא מָטֵי וְכוּ’, עַיֵּן בִּפְנִים (תורה כ”ד).

טז. צָרִיךְ כָּל אָדָם לְהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מֵהַמְדַמֶּה וְלַעֲלוֹת אֶל הַשֵּׂכֶל, שֶׁלֹּא יֵלֵךְ אַחַר תַּאֲווֹת הַמְדֻמִּיּוֹת, תַּאֲווֹת הַבַּהֲמִיּוֹת, רַק שֶׁיֵּלֵךְ אַחַר הַשֵּׂכֶל, כִּי הַשֵּׂכֶל מְרַחֵק כָּל הַתַּאֲווֹת לְגַמְרֵי. וְכָל הַתַּאֲווֹת הֵם הֶפֶךְ הַשֵּׂכֶל, וְהֵם רַק בְּכֹחַ הַמְדַמֶּה שֶׁהוּא כֹּחַ הַבַּהֲמִיּוּת; כִּי גַּם בְּהֵמָה יֵשׁ לָהּ זֶה הַכֹּחַ וְהִיא מִתְאַוֵּית גַּם כֵּן לְתַאֲווֹת אֵלּוּ. וּכְשֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר הַמְדַמֶּה שֶׁבַּלֵּב זֶהוּ בְּחִינַת שְׁרִירוּת לֵב, שֶׁהוּא הוֹלֵךְ אַחַר הַמְדַמֶּה שֶׁבַּלֵּב וְעוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה מַמָּשׁ; וְצָרִיךְ לָצֵאת מִשְּׁרִירוּת הַלֵּב, וּלְשַׁבֵּר לִבּוֹ הָאֶבֶן, וְלֵילֵךְ אַחַר הַשֵּׂכֶל: (תורה כ”ה אות א’)

יז. וַאֲפִלּוּ אִם כְּבָר שָׁבַר הַמְדַמֶּה, וּבָזֶה הֵקִים אֶת תְּכוּנַת שִׂכְלוֹ, עִם כָּל זֶה הַשֵּׂכֶל עֲדַיִן בְּכֹחַ. וְצָרִיךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּשִׂכְלוֹ, הַיְנוּ לַחֲקֹר וְלַחֲשֹׁב בּוֹ בַּעֲבוֹדַת ה’; וְאָז, כְּשֶׁחוֹקֵר בְּשִׂכְלוֹ וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ – אֲזַי הוּא מוֹצִיא הַשֵּׂכֶל מִן הַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל. וְאַחַר כָּךְ, כְּשֶׁמַּשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בְּיַד אֱנוֹשִׁי לְהַשִּׂיג, זֶהוּ הַשְׁאָרוֹתָיו לְאַחַר מִיתָה; וְעִקַּר קִיּוּמוֹ שֶׁל אָדָם לְאַחַר מִיתָתוֹ, אֵינוֹ אֶלָּא זֶה הַשֵּׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה שֶׁקָּנָה וְהִשִּׂיג בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה: (תורה כ”ה אות א’)

יח. כְּשֶׁהַדִּבּוּר בְּלֹא דַּעַת – אֲזַי אֵין בּוֹ טוֹב, וַאֲזַי אֵין הַדִּבּוּר נִשְׁמָע וְנִתְקַבֵּל, וַאֲזַי אֵינוֹ נִקְרָא דִּבּוּר כְּלָל; כִּי דִּבּוּר שֶׁאֵינוֹ נִשְׁמָע וְנִתְקַבֵּל אֵינוֹ נִקְרָא דִּבּוּר: (תורה כ”ט אות א’)

יט. תִּקּוּן הַדִּבּוּר הוּא עַל יְדֵי שֶׁבַח הַצַּדִּיקִים; כִּי עַל יְדֵי שֶׁבַח הַצַּדִּיקִים מְרִימִין אֶת הַדַּעַת, וַאֲזַי מְקַבְּלִין הַדִּבּוּר מֵהַדַּעַת, וְיֵשׁ בּוֹ טוֹב, וַאֲזַי הַדִּבּוּר נִשְׁמָע וְנִתְקַבֵּל. וְהוּא תִּקּוּן הַכְּלָלִי לְהַדִּבּוּר: (תורה כ”ט אות ב’ י’)

כ. צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְלֵית אֲתַר פָּנוּי מִנֵּהּ, וְאִיהוּ מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין וְסוֹבֵב כָּל עָלְמִין. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בַּגּוֹיִם לֹא יָכוֹל לְהִתְנַצֵּל וְלוֹמַר: אִי אֶפְשָׁר לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵחֲמַת עָבְיוּת וְגַשְׁמִיּוּת שֶׁנּוֹפֵל תָּמִיד עָלָיו, מֵחֲמַת הָעֵסֶק שֶׁעוֹסֵק תָּמִיד בֵּינֵיהֶם. כִּי בְּכָל הַדְּבָרִים גַּשְׁמִיִּים וּבְכָל לְשׁוֹנוֹת הַגּוֹיִם – יָכוֹל לִמְצֹא בָּהֶם אֱלֹקוּת, כִּי בְּלֹא אֱלֹקוּתוֹ אֵין לָהֶם שׁוּם חִיּוּת וְקִיּוּם כְּלָל; רַק כָּל מַה שֶּׁהַמַּדְרֵגָה יוֹתֵר תַּחְתּוֹנָה – אֲזַי אֱלֹקוּתוֹ שָׁם בְּצִמְצוּם גָּדוֹל, וּמְלֻבָּשׁ בְּמַלְבּוּשִׁים רַבִּים יוֹתֵר: (תורה ל”ג אות ב’)

כא. גְּלַל כֵּן צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, שֶׁאֲפִלּוּ אִם אַתָּה מְשֻׁקָּע בִּמְדוֹר הַקְּלִפּוֹת, וְאַתָּה בְּמַדְרֵגָה תַּחְתּוֹנָה מְאֹד, עַד שֶׁנִּדְמֶה לְךָ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְךָ עוֹד לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ מֵחֲמַת שֶׁנִּתְרַחַקְתָּ מְאֹד מִמֶּנּוּ, אַף עַל פִּי כֵן תֵּדַע שֶׁאֲפִלּוּ בִּמְקוֹמְךָ – גַּם כֵּן שָׁם תּוּכַל לִמְצֹא אֱלֹקוּתוֹ, וּמִשָּׁם אַתָּה יָכוֹל לְדַבֵּק אֶת עַצְמְךָ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְלָשׁוּב אֵלָיו בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה; כִּי לֹא רְחוֹקָה הִיא מִמְּךָ, אֶלָּא שֶׁבִּמְקוֹמְךָ שָׁם רַבּוּ הַלְּבוּשִׁים: (תורה ל”ג ב’)

כב. זֶה שֶׁמִּתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ וְכוֹפֶה אֶת יִצְרוֹ הָרָע, הוּא דּוֹמֶה לְמַלְאַךְ ה’ צְבָאוֹת מַמָּשׁ; וַאֲפִלּוּ מִדְּבָרִים גַּשְׁמִיִּים הוּא יָכוֹל לְלַקֵּט אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁהוּא מְדַבֵּר עִם הַגּוֹיִם, אוֹ שֶׁרוֹאֶה מִדּוֹתֵיהֶם, הוּא יוֹדֵעַ אֶת הַחִיּוּת אֱלֹקוּת – הַיְנוּ אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה – שֶׁמְּלֻבָּשׁ שָׁם, וְזוֹכֶה שֶׁיִּתְגַּלּוּ לוֹ סִתְרֵי תּוֹרָה, הַיְנוּ ‘אוֹרַיְתָא דְּעַתִּיקָא סְתִימָאָה’, וְזוֹכֶה לִטְעֹם טַעַם אוֹר הָאַהֲבָה שֶׁבַּדַּעַת, שֶׁהָאַהֲבָה הַזֹּאת הִיא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וּלְמַעְלָה מֵהַמִּדּוֹת, וְרוֹאֶה וּמַשִּׂיג אֶת הָאוֹר הַטּוֹב וְהַגָּנוּז, הַיְנוּ הַתּוֹרָה הַגְּנוּזָה וְהַצַּדִּיקִים הַגְּנוּזִים: (תורה ל”ג ג’ ה’)

כג. וְכָל מַה שֶּׁהוּא הוֹלֵךְ מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה – הוּא מִתְקָרֵב יוֹתֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְיָכוֹל לֵידַע אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּהֲבָנָה יְתֵרָה, וְיָכוֹל לֶאֱהֹב אֶת עַצְמוֹ עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּאַהֲבָה יְתֵרָה: (תורה ל”ג אות ב’)

כד. צָרִיךְ כָּל אָדָם לְקַשֵּׁר אֶת לִבּוֹ לְדַעְתּוֹ. כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ אֱלֹקִים בִּכְלָל, וּכְפִי הַדַּעַת הַזֶּה בְּוַדַּאי הָיָה רָאוּי שֶׁיִּתְבַּטְּלוּ כָּל תַּאֲווֹתָיו וּמִדּוֹתָיו הָרָעִים; אֲבָל הָרְשָׁעִים – הֵם בִּרְשׁוּת לִבָּן, וְכָל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת הֵם בַּלֵּב. עַל כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לִרְאוֹת לְקַשֵּׁר לִבּוֹ לְדַעְתּוֹ, שֶׁיִּהְיֶה לִבּוֹ בִּרְשׁוּתוֹ, שֶׁיִּהְיֶה כּוֹפֶה אֶת לִבּוֹ וְתַאֲווֹתָיו אֶל הַדַּעַת הַזֶּה, שֶׁיּוֹדֵעַ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּכְלָל שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, עַד שֶׁיְּשַׁבֵּר וִיבַטֵּל כָּל הַתַּאֲווֹת עַל יְדֵי הַיְדִיעָה הַזֹּאת. וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְאוֹר הָאַהֲבָה שֶׁבַּדַּעַת, שֶׁהוּא אוֹר הַגָּנוּז, שֶׁהוּא הַתּוֹרָה הַגְּנוּזָה וְהַצַּדִּיקִים הַגְּנוּזִים: (תורה ל”ג אות ז’)

כה. חָכְמָה הִיא שֹׁרֶשׁ כָּל הַדְּבָרִים. לָכֵן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לִשְׁמֹר אֶת שִׂכְלוֹ מִשִּׂכְלִיוֹת חִיצוֹנִיּוֹת; כִּי עִקַּר הַחָכְמָה לִקְנוֹת שְׁלֵמוּת – אֵינָם רַק חָכְמוֹת אֱלֹקוּת, וּשְׁאָר הַחָכְמוֹת הֵם רַק חָכְמוֹת בְּטֵלוֹת, וְאֵינָם חָכְמוֹת כְּלָל: (תורה ל”ה אות א’)

כו. בִּשְׁעַת הוֹלָדָה, הַשֵּׂכֶל מְצֻמְצָם אֵצֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד; וּכְשֶׁמַּתְחִילִין לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ בְּהִתְבּוֹנְנוּת בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ – אֲזַי שִׂכְלוֹ הוֹלֵךְ וְגָדוֹל. אֲבָל כְּשֶׁאָדָם מַכְנִיס בְּתוֹךְ שִׂכְלוֹ מַחֲשָׁבוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, הֵם חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, אֲזַי נִתְמַעֵט קְדֻשַּׁת שִׂכְלוֹ כְּפִי הַמָּקוֹם שֶׁל חָכְמָה חִיצוֹנִית; וְעַל זֶה הַשֵּׂכֶל הַחִיצוֹן מִתְלַקְּטִים וּמִתְחַבְּרִים כָּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת וּמְגֻנּוֹת: (תורה ל”ה אות א’)

כז. עַל כֵּן צָרִיךְ כָּל אָדָם לִשְׁמֹר מְאֹד אֶת שִׂכְלוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ, שֶׁלֹּא יִכְנֹס בְּתוֹךְ מַחֲשַׁבְתּוֹ שׁוּם מַחֲשָׁבָה חִיצוֹנָה וְלֹא שׁוּם חָכְמָה חִיצוֹנָה. וְזֶה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה וְהַתִּקּוּן עַל כָּל הָעֲווֹנוֹת, כְּשֶׁמִּתְגַּבֵּר לְגָרֵשׁ כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת חִיצוֹנִיּוֹת מִדַּעְתּוֹ וְשִׂכְלוֹ; כִּי הַשֵּׂכֶל הוּא הַנְּשָׁמָה, וּכְשֶׁמְּקַדֵּשׁ שִׂכְלוֹ, הַיְנוּ נִשְׁמָתוֹ, עַל יְדֵי זֶה מַגְבִּיהַּ וּמֵשִׁיב הַכֹּל לְשָׁרְשׁוֹ, וְזֶה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה: (תורה ל”ה אות א’)

כח. וּכְשֶׁאָדָם שׁוֹמֵר אֶת עַצְמוֹ מִשִּׂכְלִיּוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, לֹא זוֹ אַף זוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לְחַדֵּשׁ הַשֵּׂכֶל בְּכָל עֵת, וּבָזֶה מְחַדֵּשׁ נִשְׁמָתוֹ, כִּי הַשֵּׂכֶל הוּא הַנְּשָׁמָה: (תורה ל”ה אות ב’)

כט. עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁהוּא בְּחִינַת נָחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי, הוּא עַל הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְהַלּוֹמְדִים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם דַּעַת גָּדוֹל בְּיוֹתֵר; כִּי אַחֲרֵיהֶם הוּא כָּרוּךְ תָּמִיד לְהַחֲטִיאָם (סוכה נב.), מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם נְשָׁמָה גְבֹהָה בְּיוֹתֵר, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל. וְהָעִקָּר לִשְׁמֹר אֶת הַמַּחֲשָׁבָה מְאֹד מִמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, כִּי עֲלֵיהֶם הוּא כָּל בִּנְיָנוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע רַחֲמָנָא לִצְלָן: (תורה ל”ה אות א’)

ל. חִדּוּשׁ הַשֵּׂכֶל, דְּהַיְנוּ חִדּוּשׁ הַנְּשָׁמָה – הוּא עַל יְדֵי שֵׁנָה; כִּי כְּשֶׁהַמֹּחִין מִתְיַגְּעִים, אָז עַל יְדֵי הַשֵּׁנָה הֵם מִתְחַדְּשִׁים. וּבִשְׁעַת הַשֵּׁנָה הַמֹּחִין, הַיְנוּ הַנְּשָׁמָה, בָּאָה בְּתוֹךְ אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת: “חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ”: (תורה ל”ה אות ג’)

לא. וְיֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת בְּשֵׁנָה: כִּי יֵשׁ שֵׁנָה בְּגַשְׁמִיּוּת, שֶׁהִיא נַיְחָא לַמֹּחִין; גַּם יֵשׁ בְּחִינַת לִמּוּד שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁנָה לְגַבֵּי דְּבֵקוּת הַבּוֹרֵא, וְהוּא לִמּוּד פְּשָׁטֵי אוֹרַיְתָא, וְאָדָם הַדָּבוּק תָּמִיד בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא וְנִתְיַגְּעִים הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ מֵחֲמַת גֹּדֶל הַדְּבֵקוּת, אֲזַי יִלְמַד פְּשָׁטֵי אוֹרַיְתָא; גַּם יֵשׁ שֵׁנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, וּכְשֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה אֲזַי הַמֹּחִין, הַיְנוּ נִשְׁמָתוֹ, בָּאָה לְתוֹךְ אֱמוּנָה, וְנִתְחַדְּשִׁין שָׁם, וְנִתְחַזְּקִין מֵעֲיֵפוּתָם, וּמַמְשִׁיךְ שֵׂכֶל חָדָשׁ מֵאוֹר הַפָּנִים. וְעִקַּר הַדָּבָר הוּא הָאֱמוּנָה, שֶׁצְּרִיכִין לִשְׁמֹר אֶת הָאֱמוּנָה מְאֹד, וְאָז כְּשֶׁהַמֹּחִין שֶׁלּוֹ מִתְיַגְּעִים – מְחַדֵּשׁ אוֹתָם בְּתוֹךְ הָאֱמוּנָה עַל יְדֵי אֵיזֶה בְּחִינוֹת שֵׁנָה, הֵן עַל יְדֵי שֵׁנָה בְּגַשְׁמִיּוּת בִּפְשִׁיטוּת, שֶׁאָז הַמֹּחִין מִתְחַדְּשִׁין כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ – אֲבָל הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, שֶׁצְּרִיכִין קֹדֶם הַשֵּׁנָה לְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הָאֱמוּנָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה שֶׁקּוֹרִין קֹדֶם הַשֵּׁנָה, וּצְרִיכִין לִקְרוֹתָהּ בְּכַוָּנָה, כְּדֵי לְקַשֵּׁר נִשְׁמָתוֹ וּלְהַכְנִיסָהּ לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה בִּשְׁעַת הַשֵּׁנָה, וַאֲזַי תִּתְחַדֵּשׁ שָׁם נִשְׁמָתוֹ בִּבְחִינַת: “חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ” כַּנַּ”ל, וְיִזְכֶּה עַל יְדֵי הַשֵּׁנָה לְקַבֵּל שֵׂכֶל חָדָשׁ וּנְשָׁמָה חֲדָשָׁה מֵאוֹר הַפָּנִים;

וְכֵן מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּחִינַת דְּבֵקוּת וּמֹחוֹ מִתְיַגֵּעַ עַל יְדֵי זֶה, אֲזַי צָרִיךְ לַעֲסֹק בִּפְשָׁטֵי אוֹרַיְתָא – וְאָז צָרִיךְ גַּם כֵּן לִכְנֹס לְתוֹךְ הָאֱמוּנָה, דְּהַיְנוּ מֵאַחַר שֶׁמֹּחוֹ מַתְחִיל לְהִתְבַּלְבֵּל וְאֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת דָּבוּק עוֹד בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת דַּעַת וּמֹחִין, אֲזַי צָרִיךְ לְסַלֵּק הַדַּעַת וְהַמֹּחִין לְגַמְרֵי, וּלְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ אֶל הָאֱמוּנָה בִּפְשִׁיטוּת, וְלַעֲסֹק בִּפְשָׁטֵי אוֹרַיְתָא בִּתְמִימוּת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה; כִּי בֶּאֱמֶת גַּם בְּעֵת קִיּוּם הַמֹּחִין בִּדְבֵקוּת אוֹ בְּאֵיזֶה דַּרְגָּה שֶׁהוּא, גַּם אָז עִקַּר קִיּוּם הַדַּעַת וְהַמֹּחִין הוּא עַל יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֵין לִסְמֹךְ עַל הַשֵּׂכֶל לְבַד (וְכַמְבֹאָר לְעֵיל בְּאוֹת ט”ו). אֲבָל כְּשֶׁמִּסְתַּלֵּק הַדַּעַת – אָז צְרִיכִין לִכְנֹס אֶל הָאֱמוּנָה לְבַד, עַל יְדֵי אֵיזֶה בְּחִינַת שֵׁנָה כַּנַּ”ל; וְכֵן לִפְעָמִים הַמַּשָּׂא וּמַתָּן הוּא בְּחִינַת שֵׁנָה לְחַדֵּשׁ הַמֹּחַ כַּנַּ”ל, וְשָׁם גַּם כֵּן הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, כְּשֶׁעוֹשֶׂה הַמַּשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה אֲזַי בָּאָה נִשְׁמָתוֹ שֶׁהִיא שִׂכְלוֹ בְּתוֹךְ הָאֱמוּנָה, וְנִתְחַדֵּשׁ שָׁם וְכוּ’ כַּנַּ”ל: (תורה ל”ה אות ד’ ו’)

לב. לִשְׁמֹר אֶת הָאֱמוּנָה, הוּא עַל יְדֵי שֶׁמְּקַיֵּם “וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ” בִּשְׁעַת הַמַּשָּׂא וּמַתָּן וְכוּ’ (עַיֵּן ‘מָמוֹן’ אוֹת כ”א):
(תורה ל”ה אות ז’)

לג. כָּל נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל, קֹדֶם שֶׁיֵּשׁ לָהּ הִתְגַּלּוּת בַּתּוֹרָה וּבָעֲבוֹדָה, אֲזַי מְנַסִּין וּמְצָרְפִין אֶת הַנֶּפֶשׁ בְּגָלוּת שֶׁל שִׁבְעִים אֻמּוֹת, הַיְנוּ בְּתַאֲווֹתֵיהֶם. כִּי כָּל אֻמָּה וְאֻמָּה שֶׁל שִׁבְעִים אֻמּוֹת, יֵשׁ לָהּ מִדָּה רָעָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ מַה שֶּׁאֵין בַּחֲבֶרְתָּהּ, וּמֵחֲמַת הַמִּדּוֹת הָאֵלּוּ הֵם מְרֻחָקִים מֵשִׁבְעִים פָּנִים שֶׁל תּוֹרָה. וְהַקְּלִפָּה קָדְמָה לַפְּרִי, וּמִי שֶׁרוֹצֶה לֶאֱכֹל הַפְּרִי צָרִיךְ לְשַׁבֵּר קֹדֶם הַקְּלִפָּה, לָכֵן קֹדֶם הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת, שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה שֶׁהוּא עִקַּר הַדַּעַת וְהַחָכְמָה הָאֲמִתִּית, מֻכְרָח הַנֶּפֶשׁ לָבוֹא בְּגָלוּת, הַיְנוּ בְּמִדּוֹתֵיהֶם וְתַאֲווֹתֵיהֶם שֶׁל הָאֻמּוֹת, כְּדֵי לְשַׁבְּרָם וְלָבוֹא אַחַר כָּךְ לְהִתְגַּלּוּת בַּתּוֹרָה וַעֲבוֹדָה. וְהָעִקָּר הוּא לְשַׁבֵּר תַּאֲוַת נִאוּף, שֶׁהִיא כְּלָלִיּוּת שֶׁל כָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת, וְהוּא עִקַּר הַנִּסָּיוֹן וְהַצֵּרוּף. וּכְשֶׁנֶּפֶשׁ הָאָדָם בָּא בַּנִּסָּיוֹן הַזֶּה וּבַגָּלוּת הַזֶּה וּבַצֵּרוּף הַזֶּה שֶׁל הִתְגַּבְּרוּת הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת, וְהָעִקָּר הוּא תַּאֲוַת נִאוּף כַּנַּ”ל, אֲזַי הוּא צָרִיךְ לְהָרִים קוֹלוֹ וְלִצְעֹק כַּמָּה וְכַמָּה קָלִין שֶׁהֵם כְּלוּלִים בְּשִׁבְעִים קָלִין לְפָחוֹת, כְּמוֹ הַיּוֹלֶדֶת קֹדֶם הַלֵּדָה מַמָּשׁ שֶׁצּוֹעֶקֶת שִׁבְעִים קָלִין. וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְשַׁבֵּר הַתַּאֲוָה הַזֹּאת עִם כָּל הַתַּאֲווֹת, וְיִזְכֶּה לְהִתְגַּלּוּת גָּדוֹל בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה, וּלְפִי תִקּוּנוֹ – כֵּן יִתְגַּלּוּ לוֹ הַשִּׁבְעִים פָּנִים שֶׁל הַתּוֹרָה: (תורה ל”ו אות א’)

לד. צָרִיךְ הָאָדָם לְהִשְׁתַּדֵּל שֶׁיַּגִּיעַ לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּזְכֶּה לְדַעַת דִּקְדֻשָּׁה כָּל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לָאָדָם לֵידַע וּלְהַשִּׂיג – מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְאָדָם לֵידַע יוֹתֵר. וְאִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לָזֶה כִּי אִם עַל יְדֵי שֶׁעוֹסֵק עִם בְּנֵי אָדָם לְקָרְבָם לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַל יְדֵי זֶה נִשְׁלָם דַּעְתּוֹ כַּנַּ”ל. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְבָנִים, וְיוּכַל לִפְקֹד עֲקָרוֹת: (תורה נ”ג)

לה. וְזֶה הַטַּעַם שֶׁהַצַּדִּיקִים מְיַגְּעִים אֶת עַצְמָם וְרוֹדְפִים אַחַר בְּנֵי אָדָם לְקָרְבָם לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֵין זֶה כְּדֵי לְהַרְבּוֹת כְּבוֹדָם חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא כְּדֵי לְהַשְׁלִים דַּעְתָּם כַּנַּ”ל: (תורה נ”ג)

לו. צָרִיךְ הָאָדָם לְהִסְתַּכֵּל מְאֹד עַל דְּרָכָיו, וּלְהִסְתַּכֵּל וּלְהִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב עַל כָּל הַסִּבּוֹת וְהָעִנְיָנִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַזְמִין לוֹ וּמִתְגַּלְגֵּל עִמּוֹ בְּכָל יוֹם וָיוֹם. כִּי כָּל יוֹם וָיוֹם יֵשׁ בּוֹ מַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה מְשֻׁנִּים מֵחֲבֵרוֹ, וְצָרִיךְ שֶׁתֵּדַע שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְצַמְצֵם אֱלֹקוּתוֹ מֵאֵין סוֹף עַד אֵין תַּכְלִית, עַד נְקֻדַּת הַמֶּרְכָּז שֶׁל עוֹלָם הַגַּשְׁמִי שֶׁהָאָדָם עוֹמֵד עָלָיו, וּמַזְמִין לוֹ לְכָל אָדָם מַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה לְפִי הַיּוֹם וּלְפִי הָאָדָם וּלְפִי הַמָּקוֹם, וּמַלְבִּישׁ לוֹ בָּהֶם רְמָזִים כְּדֵי לְקָרְבוֹ לַעֲבוֹדָתוֹ. בְּכֵן צָרִיךְ הָאָדָם לְהִסְתַּכֵּל עַל כָּל זֶה, לְהַגְדִּיל דַּעְתּוֹ וְשִׂכְלוֹ, לְהִסְתַּכֵּל וּלְהִתְבּוֹנֵן עַל כָּל הַמַּחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַזְמִין לוֹ בְּכָל יוֹם וָיוֹם, לְהָבִין מֵהֶם הָרְמָזִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַמֵּז לוֹ בָּהֶם לְהִתְקָרֵב אֵלָיו בְּכָל פַּעַם מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא. כִּי בְּכָל הָעִנְיָנִים וּבְכָל הַמַּשָּׂא וּמַתָּן וּבְכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַזְמִין לָאָדָם בְּכָל יוֹם וָיוֹם, בְּכֻלָּם יֵשׁ בָּהֶם רְמָזִים פְּרָטִיִּים שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מְרַמֵּז לוֹ לָאָדָם בְּכָל פַּעַם לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, וְצָרִיךְ לְהַגְדִּיל דַּעְתּוֹ וּלְהִסְתַּכֵּל עַל זֶה הֵיטֵב: (תורה נ”ד אות ב’)

לז. אַךְ צָרִיךְ לִזָּהֵר לְצַמְצֵם דַּעְתּוֹ, שֶׁלֹּא יַעֲמִיק מַחֲשַׁבְתּוֹ בָּזֶה יוֹתֵר מִדַּי, שֶׁלֹּא יֵצֵא מִגְּבוּל הַקְּדֻשָּׁה, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יְשׁוֹטֵט מַחֲשַׁבְתּוֹ עַל יְדֵי זֶה לַחֲקִירוֹת וּבִלְבּוּלִים חַס וְשָׁלוֹם, רַק לְפִי שֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי שֶׁלּוֹ – כֵּן יַגְדִּיל מַחֲשַׁבְתּוֹ בָּזֶה; וְכֵן לֹא יִסְתַּכֵּל בָּזֶה לְמַעְלָה מִמַּדְרֵגָתוֹ, כִּי “בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרֹשׁ”: (תורה נ”ד אות ב’)

לח. הַגְּבוֹהֵי קוֹמָה, עַל פִּי רֹב הֵם כְּסִילִים: (תורה נ”ה אות ו’)

לט. צָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מְאֹד מֵרִבּוּי חָכְמוֹת, שֶׁלֹּא יִהְיֶה חָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַּעֲשָׁיו. כִּי עִקַּר חִזּוּק הַלֵּב, שֶׁיִּתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת, לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, הוּא רַק עַל יְדֵי מַעֲשִׂים טוֹבִים; אֲבָל מִי שֶׁשִּׂכְלוֹ יוֹתֵר מִמַּעֲשָׁיו הַטּוֹבִים – אֵין כֹּחַ בְּלִבּוֹ לְהָכִיל אֶת שִׂכְלוֹ בִּקְדֻשָּׁה כָּרָאוּי, וְאָז עַל יְדֵי הַשֵּׂכֶל הוּא מַחֲטִיא בְּיוֹתֵר. עַל כֵּן צָרִיךְ לְהִתְרַחֵק מֵרִבּוּי חָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל, שֶׁהֵם חָכְמוֹת שֶׁל הָעוֹלָם, וּבְיוֹתֵר צָרִיךְ לְהִתְרַחֵק מֵחָכְמַת הַפִלּוֹסוֹפְיָא, רַק לְבַטֵּל אֶת שִׂכְלוֹ נֶגֶד אַנְשֵׁי אֱמֶת שֶׁהוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת כְּפִי מַה שֶּׁקִּבַּלְנוּ מֵרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עַיֵּן ‘חֲקִירוֹת’ אוֹת ו’): (תורה נ”ה אות ו’)

מ. צָרִיךְ לָדַעַת, שֶׁבְּכָל הַהַסְתָּרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם – נֶעְלָם בָּהֶם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי יֵשׁ שְׁתֵּי בְּחִינוֹת הַסְתָּרוֹת, כִּי יֵשׁ הַסְתָּרָה, וְיֵשׁ הַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה; וּכְשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסְתָּר בְּהַסְתָּרָה אַחַת – גַּם כֵּן קָשֶׁה מְאֹד לְמָצְאוֹ, אַךְ אַף עַל פִּי כֵן אֶפְשָׁר לְיַגֵּעַ וְלַחֲתֹר עַד שֶׁיִּמְצָא אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, מֵאַחַר שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסְתָּר מִמֶּנּוּ; אֲבָל כְּשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסְתָּר בְּהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה, דְּהַיְנוּ שֶׁהַהַסְתָּרָה בְּעַצְמָהּ נִסְתֶּרֶת מִמֶּנּוּ עַד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסְתָּר מִמֶּנּוּ – אֲזַי קָשֶׁה מְאֹד לִמְצֹא אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה נִמְשָׁךְ עַל יְדֵי רִבּוּי הָעֲווֹנוֹת רַחֲמָנָא לִצְלַן, כִּי “עָבַר וְשָׁנָה נַעֲשָׂה לּוֹ כְּהֶתֵּר” – זֶה בְּחִינַת הַסְתָּרָה אַחַת, אֲבָל מִי שֶׁעוֹבֵר יוֹתֵר חַס וְשָׁלוֹם – נוֹפֵל לִבְחִינַת הַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה. אֲבָל בֶּאֱמֶת גַּם שָׁם, בְּתוֹךְ הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה, נֶעֱלָם הוּא יִתְבָּרַךְ, כִּי בְּלֹא חִיּוּתוֹ יִתְבָּרַךְ אֵין שׁוּם קִיּוּם לְשׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם; עַל כֵּן בְּכֹחַ עֵסֶק הַתּוֹרָה יְכוֹלִים לַהֲפֹךְ כָּל הַהַסְתָּרוֹת לְדַעַת, לֵידַע שֶׁגַּם שָׁם נֶעְלָם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲפִלּוּ בְּתֹקֶף הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה, עַד שֶׁיִּשְׁמַע קוֹל הַכְּרוּז הַגָּדוֹל שֶׁל הַתּוֹרָה, שֶׁמַּכְרֶזֶת וְצוֹעֶקֶת תָּמִיד: “עַד מָתַי פְּתָיִם תְּאֵהֲבוּ פֶתִי וְכוּ’”, עַד שֶׁיָּשׁוּב אֶל ה’ מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא: (תורה נ”ו אות ג’)

מא. לְפִי הַגְדָּלַת הַדַּעַת – כֵּן הַפַּרְנָסָה בְּנָקֵל; וְכָל מִי שֶׁחַסֵּר דַּעַת בְּיוֹתֵר – הוּא יָגֵעַ וְטוֹרֵחַ אַחַר הַפַּרְנָסָה בְּיוֹתֵר: (תורה נ”ו אות ו’)

מב. לְפִי הַגְדָּלַת הַדַּעַת – כֵּן נִתְרַבֶּה הַשָּׁלוֹם; כִּי מַחֲלֹקֶת וְכַעַס וְאַכְזָרִיּוּת, הוּא מֵחֶסְרוֹן הַדַּעַת, וְכָל מַה שֶּׁמִּתְרַבֶּה הַדַּעַת – מִתְרַבָּה הָרַחֲמָנוּת וְהַחֶסֶד וְהַשָּׁלוֹם. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לִרְפוּאָה: (תורה נ”ו אות ו’)

מג. עַל יְדֵי הַכַּעַס חָכְמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת, וְצֶלֶם אֱלֹקִים סָר מֵעַל פָּנָיו, וְאֵין לוֹ פְּנֵי אָדָם. עַיֵּן ‘כַּעַס’ (אוֹת ה’): (תורה נ”ז אות ו’)

מד. עִקַּר קִיּוּמוֹ שֶׁל הַדַּעַת הוּא עַל יְדֵי שָׁלשׁ בְּחִינוֹת: הַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ לְלַמֵּד חָכְמָתוֹ לַאֲחֵרִים, וּלְקָרְבָם תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה; גַּם צָרִיךְ לְהַקְדִּים יִרְאַת חֶטְאוֹ לְחָכְמָתוֹ; גַּם צָרִיךְ לְדַקְדֵּק אֵיךְ לְהוֹצִיא חָכְמָתוֹ, שֶׁיִּהְיוּ דְּבָרָיו “דִּבְרֵי פִי חָכָם חֵן”, וְלֹא יִהְיוּ נִבְזִים. וַאֲזַי זוֹכֶה עַל יְדֵי הַדַּעַת לְהַמְשִׁיךְ שָׁלֹשׁ הַשְׁפָּעוֹת, שֶׁהֵם אֲכִילָה, שְׁתִיָּה, וּמַלְבּוּשִׁים: (תורה נ”ח אות ה’)

מה. כְּשֶׁהַחָכְמָה בְּקִיּוּמָהּ וּבִשְׁלֵמוּתָהּ, אֲזַי יָכוֹל לְהַכְנִיעַ כָּל הַצָּרִים הָרוֹדְפִים אַחַר חֲלוּשֵׁי כֹּחַ שֶׁבְּיִשְׁרָאֵל, וּלְהַכְנִיס אוֹתָם לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְחַדֵּשׁ חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא בְּשַׁבָּת עַל חַד תְּרֵין: (תורה נ”ח אות ה’)

מו. עִקַּר שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, הוּא לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לִשְׁמוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ, וְלָדַעַת וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁעַל יְדֵי זֶה סְמוּכִין וּקְרוֹבִין אֵלָיו יִתְבָּרַךְ; כִּי כָּל מַה שֶּׁמַּכִּירִין וְיוֹדְעִין אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר – סְמוּכִין אֵלָיו בְּיוֹתֵר. כִּי שְׁאָר כָּל הַדְּבָרִים כֻּלָּם יִתְבַּטְּלוּ לֶעָתִיד, וְלֹא יִשָּׁאֵר לֶעָתִיד רַק זֹאת הַבְּחִינָה, לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וְלָדַעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְזֶה כָּל שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא: (ח”ב תורה ב’ אות א’)

מז. עִקַּר הָאָדָם הוּא הַדַּעַת, וּמִי שֶׁאֵין בּוֹ דַּעַת – אֵינוֹ מִן הַיִּשּׁוּב, וְאֵינוֹ מְכֻנֶּה בְּשֵׁם ‘אָדָם’ כְּלָל, רַק הוּא חַיָּה בִּדְמוּת אָדָם. וְעִקַּר הַדַּעַת הוּא דַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, דַּעַת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, לֵידַע כִּי יֵשׁ אֱלֹקִים שַׁלִּיט וּמַשְׁגִּיחַ בָּאָרֶץ, וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ וּמִצְווֹתָיו יִתְבָּרַךְ. וּכְשֶׁזּוֹכֶה לַדַּעַת הַזֶּה בִּשְׁלֵמוּת – הוּא נִצּוֹל מִכָּל הַחֲטָאִים וְהָעֲווֹנוֹת; כִּי “אֵין אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה אֶלָּא אִם כֵּן נִכְנָס בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת”, אֲבָל כְּשֶׁמַּמְשִׁיךְ עָלָיו הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, לִזְכֹּר בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל עֵת – בְּוַדַּאי יִנָּצֵל מֵחֲטָאִים: (ח”ב תורה ז’ אות ג’ ד’)

מח. מַה שֶּׁהָעוֹלָם רְחוֹקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֵינָם מִתְקָרְבִים אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁאֵין לָהֶם יִשּׁוּב הַדַּעַת, וְאֵינָם מְיַשְּׁבִין עַצְמָן. וְהָעִקָּר הוּא לְהִשְׁתַּדֵּל לְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ הֵיטֵב מָה הַתַּכְלִית מִכָּל הַתַּאֲווֹת וּמִכָּל עִנְיְנֵי עוֹלָם הַזֶּה, הֵן תַּאֲווֹת הַנִּכְנָסוֹת לַגּוּף, הֵן תַּאֲווֹת שֶׁחוּץ לַגּוּף, כְּגוֹן כָּבוֹד וְכַיּוֹצֵא; וְאָז בְּוַדַּאי יָשׁוּב אֶל ה’: (ח”ב תורה י’)

מט. עִקַּר יִשּׁוּב הַדַּעַת הוּא עַל יְדֵי שִׂמְחָה; כִּי עַל יְדֵי הַשִּׂמְחָה הַמֹּחַ מְיֻשָּׁב, וְיָכוֹל לְהַנְהִיג הַמֹּחַ כִּרְצוֹנוֹ, לַחֲשֹׁב עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי, אֲבָל עַל יְדֵי מָרָה שְׁחֹרָה וְעַצְבוּת – הַמֹּחַ וְהַדַּעַת בְּגָלוּת, וְקָשֶׁה לוֹ לְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ. נִמְצָא שֶׁעַצְבוּת הִיא מְנִיעָה גְּדוֹלָה מְאֹד לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: (ח”ב תורה י’)

נ. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת שָׁלֵם, הוּא יוֹדֵעַ שֶׁכָּל הַזְּמַן שֶׁל הָעוֹלָם אֵינוֹ כְּלוּם, כִּי עִקַּר הַזְּמַן הוּא מֵחֶסְרוֹן הַדַּעַת, אֲבָל כָּל מַה שֶּׁהַשֵּׂכֶל נִתְגַּדֵּל יוֹתֵר – הוּא רוֹאֶה וּמֵבִין בִּטּוּל הַזְּמַן בְּיוֹתֵר, (וְעַיֵּן בִּפְנִים שֶׁמַּסְבִּיר זֹאת הֵיטֵב). וְגַם בְּחוּשׁ רוֹאִין פְּרִיחַת הַזְּמַן מְאֹד מְאֹד, כְּצֵל עוֹבֵר מַמָּשׁ וּכְעָנָן כָּלָה וְכוּ’. וְאִם תָּשִׂים לֵב לָזֶה – תִּנָּצֵל מִדַּאֲגוֹת עוֹלָם הַזֶּה הַרְבֵּה, וְתִתְחַזֵּק הַרְבֵּה לַחֲטֹף וְלַחֲטֹף בְּכָל פַּעַם כָּל מַה שֶּׁתּוּכַל שֶׁיַּצְלִיחֲךָ לָנֶצַח, שֶׁשָּׁם הוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן לְגַמְרֵי, כִּי הוּא עוֹלָם הַנִּצְחִי: (ח”ב תורה ס”א)

נא. יֵשׁ כַּמָּה שְׁטוּתִים הַמִּתְדַּבְּקִים וּמִתְחַבְּרִים בְּהַמֹּחַ, וּבִפְרָט בִּלְבּוּלֵי הָאֱמוּנָה, וְעַל יְדֵי הַשֵּׁנָה נִפְרָדִים מֵהַמֹּחַ. וּבְיוֹתֵר מוֹעִיל הַשֵּׁנָה לָאֱמוּנָה: (שיחות הר”ן סימן ק”י)

נב. עַל יְדֵי שֶׁרוֹאִין אֶת עַצְמוֹ עִם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, עַל יְדֵי זֶה מִתְנוֹצֵץ מֹחוֹ וְדַעְתּוֹ, וְעַל יְדֵי זֶה מְקַבֵּל גְּדֻלָּה וּשְׂרָרָה לְפִי הִתְנוֹצְצוּת מֹחוֹ, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְחַדֵּשׁ חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא כָּרָאוּי לוֹ. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְבוּשָׁה, וְלִתְשׁוּבָה, וְלַעֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁהִיא בְּחִינַת חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁל עוֹלָם הַבָּא: (עַיֵּן ‘גַּאֲוָה וַעֲנָוָה’ בְּאוֹת ל’): (ח”ב תורה ע”ב)

נג. עִקַּר הַחָכְמָה: שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה. וְהוּא חָכְמָה וּמְלָאכָה גְּדוֹלָה לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה (וְעַיֵּן ‘תְּמִימוּת’ אוֹת ו’): (ח”ב תורה פ”ג, שיחות הר”ן סימן ט”ו)

נד. צָרִיךְ לָזֶה זְכִיָּה גְּדוֹלָה שֶׁיִּזְכֶּה לְיַשֵּׁב עַצְמוֹ שָׁעָה אַחַת בַּיּוֹם, וְשֶׁיִּהְיֶה לוֹ חֲרָטָה עַל מַה שֶּׁצְּרִיכִין לְהִתְחָרֵט, כִּי לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ. עַל כֵּן צְרִיכִין לְהִתְגַּבֵּר מְאֹד לִרְאוֹת לְיַשֵּׁב עַצְמוֹ הֵיטֵב עַל כָּל מַעֲשָׂיו וְהַנְהָגוֹתָיו, אִם כָּךְ רָאוּי לוֹ, לְבַלּוֹת יָמָיו בְּמַעֲשִׂים כָּאֵלּוּ: (שיחות הר”ן סימן מ”ז)