מָכְרוּ תֵּבָה יִקְנוּ מִטְפַּחַת, עַיֵּן שָׁם (או”ח קנג, ב). אֲבָל לְהֵפֶךְ לֹא – מַעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ וְלֹא מוֹרִידִין. תַּשְׁמִישֵׁי קְדֻשָּׁה נִגְנָזִין (שם סִימָן קנד סְעִיף ג), תַּשְׁמִישֵׁי מִצְוָה נִזְרָקִין (שם סִימָן כא סְעִיף א).
כִּי הַיְרִידָה הִיא תַּכְלִית הָעֲלִיָּה כַּמּוּבָא, וְכַמְבֹאָר הֵיטֵב בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ נֵרוֹ יָאִיר (בליקו”ת סִימָן יב) עַל פָּסוּק (בראשית כב, ז): “וְאַיֵּה הַשֶּׂה לָעוֹלָה”. שֶׁכְּשֶׁיּוֹרֵד וְנוֹפֵל חַס וְשָׁלוֹם לַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנִים מְאֹד רַחֲמָנָא לִצְלָן לִבְחִינַת מְקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים, וּמַתְחִיל לְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ ‘אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ’, מֵחֲמַת שֶׁשָּׁם נִסְתָּר וְנֶעְלָם מְאֹד הוּא יִתְבָּרַךְ, וּבָזֶה בְּעַצְמוֹ הוּא חוֹזֵר וּמְדַבֵּק עַצְמוֹ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי מְקוֹמוֹת אֵלּוּ מְקַבְּלִין חִיּוּת מִבְּחִינַת ‘אַיֵּה’, שֶׁהוּא הַכָּבוֹד הָעֶלְיוֹן, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב הֵיטֵב, כִּי הוּא עִנְיָן דַּק וְעָמֹק:
וְהִנֵּה הַיְרִידָה לְצֹרֶךְ הָעֲלִיָּה הוּא רַק בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהוּא עוֹלָם הָעֲשִׂיָּה שֶׁהוּא מָלֵא קְלִפּוֹת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲלוֹת כִּי אִם עַל־יְדֵי יְרִידוֹת, כִּי בְּלֹא זֶה יִהְיֶה עָלָיו קִטְרוּגִים רַבִּים וּמְנִיעוֹת רַבּוֹת, עַל־כֵּן צָרִיךְ דַּיְקָא לֵירֵד לִמְדוֹר הַקְּלִפּוֹת, לְהַכְנִיעָם בִּמְקוֹמָם וְלִמְצֹא שָׁם דַּיְקָא אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת יְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה כַּנַּ”ל, וְאָז עוֹלֶה לָבֶטַח בְּלִי מוֹנֵעַ. אֲבָל לֶעָתִיד לָבֹא שֶׁיִּהְיֶה כֻּלּוֹ קֹדֶשׁ, וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה יַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ וְיִתְבַּטְּלוּ כָּל הַקְּלִפּוֹת, אָז יַעֲלוּ מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא מֵחַיִל אֶל חָיִל בְּלִי יְרִידָה, וְכַמּוּבָן בַּמַּאֲמָר ‘רַבִּי יוֹחָנָן מִשְׁתָּעֵי: חֲזֵינָא כַּוְרָא דְּאַפִּיק רֵישֵׁיהּ מִמַּיָּא וְדַמְיָא עֵינָיו כִּתְרֵי סִיהֲרֵי’ וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב (בסימן טז), וְהַכְּלָל הַיּוֹצֵא מִשָּׁם, שֶׁמַּה שֶּׁצָּרִיךְ הַצַּדִּיק לְבַטֵּל מִדְּבֵקוּתוֹ הוּא רַק בָּעוֹלָם הַזֶּה, מֵחֲמַת ‘עֲנָנִין דִּמְכַסְּיָן עַל עֵינִין’[1], כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגַּבְּרוּ חַס וְשָׁלוֹם וְיִתְבַּטֵּל מִכֹּל וָכֹל. אֲבָל לֶעָתִיד לָבֹא שֶׁיִּתְבַּטְּלוּ הָעֲנָנִין וְכוּ’, אָז לֹא יִצְטָרֵךְ לְבַטֵּל מִדְּבֵקוּתוֹ וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. וְכָל זֶה הוּא בְּעַצְמוֹ עִנְיַן יְרִידָה לְצֹרֶךְ הָעֲלִיָּה, כִּי כְּשֶׁהַצַּדִּיק מְבַטֵּל מִדְּבֵקוּתוֹ וַאֲזַי הוּא בִּבְחִינַת סִהֲרָא כַּמְבֹאָר שָׁם, זֶהוּ יְרִידָה אֶצְלוֹ, אֲבָל הוּא לְצֹרֶךְ הָעֲלִיָּה, כִּי אַחַר־כָּךְ נִתְחַדֵּשׁ שִׂכְלוֹ וּמַשִּׂיג יוֹתֵר מִבַּתְּחִלָּה. וְכָל זֶה אֵינוֹ נוֹהֵג רַק בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֲבָל לֶעָתִיד לָבֹא יִתְבַּטְּלוּ הָעֲנָנִין, וְלֹא יִצְטָרֵךְ לִירִידָה כַּנַּ”ל.
וְזֶה בְּחִינַת ‘מַעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ וְלֹא מוֹרִידִין’. כִּי תַּשְׁמִישֵׁי קְדֻשָּׁה הֵם רֶמֶז עַל בְּחִינַת עָלְמָא דְּאָתֵי שֶׁיִּהְיֶה כֻּלּוֹ קֹדֶשׁ כֻּלּוֹ טוֹב, וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בָּהֶם ‘מַעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ וְלֹא מוֹרִידִין’, כִּי שָׁם הוּא הָעֲלִיּוֹת בְּלִי יְרִידוֹת כַּנַּ”ל.
וְזֶהוּ בְּחִינַת תַּשְׁמִישֵׁי מִצְוָה נִזְרָקִין, תַּשְׁמִישֵׁי קְדֻשָּׁה נִגְנָזִין. כִּי תַּשְׁמִישֵׁי מִצְוָה הֵם בְּחִינַת מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קיט, קעב): “כָּל מִצְוֹתֶיךָ צֶדֶק”, וְ”צֶדֶק” – ‘מַלְכוּתָא קַדִּישָׁא’ (תיקו”ז הקדמה דף יז.), וּבִבְחִינָה זוֹ יֵשׁ עֲלִיּוֹת וִירִידוֹת, כִּי לִפְעָמִים נִקְטָן וְנִתְצַמְצֵם בְּחִינַת הַמַּלְכוּת וְיוֹרֵד לַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנִים וַאֲפִילּוּ בִּמְדוֹר הַקְּלִפּוֹת, בְּסוֹד “וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה” (תהלים קג, יט), וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת ‘אַיֵּה’ שֶׁמְּחַיֶּה מְקוֹמוֹת אֵלּוּ, בְּסוֹד “אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן” (ישעיה מד, ו).
כִּי מַלְכוּת בָּרֹאשׁ וּמַלְכוּת בַּסּוֹף[2], הַיְנוּ שֶׁבְּחִינַת מַלְכוּת שָׁרְשָׁהּ בַּכֶּתֶר שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘אַיֵּה’[3], כִּי ‘סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה’[4]. וּכְשֶׁהַמַּלְכוּת בְּהַסְתָּרָה וְקַטְנוּת גָּמוּר עַד שֶׁמְּלֻבָּשׁ בִּמְקוֹמוֹת כָּאֵלּוּ לְהַחֲיוֹתָם, אֲזַי דַּיְקָא הוּא בִּבְחִינַת ‘אַיֵּה’, כִּי אֲזַי נִסְתַּלְּקִין הַמֹּחִין שֶׁבָּאִין אֵלָיו בְּתוֹסֶפֶת, וְאֵין לָהּ רַק עֶצֶם חִיּוּתָהּ שֶׁיֵּשׁ לָהּ בְּסוֹד נְקֻדָּה, וְשֹׁרֶשׁ חִיּוּת הַנְּקֻדָּה הוּא מִבְּחִינַת ‘אַיֵּה’, כִּי שָׁם שָׁרְשָׁהּ, כִּי ‘סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל:
נִמְצָא, שֶׁמַּה שֶּׁכָּתוּב שָׁם בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ נֵרוֹ יָאִיר, בְּמַאֲמָר “רַבִּי יוֹחָנָן” הַנַּ”ל, שֶׁכְּשֶׁהַצַּדִּיק מְבַטֵּל מִדְּבֵקוּתוֹ הוּא בִּבְחִינַת ‘סִהֲרָא’, זֶהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת הַיְרִידָה צֹרֶךְ הָעֲלִיָּה הַנַּ”ל, כִּי ‘סִהֲרָא’ הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, וְכָל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת הֵם בִּבְחִינַת מַלְכוּת, כִּי בְּחִינַת מַלְכוּת עוֹלֶה וְיוֹרֵד לַמַּדְרֵגוֹת הַנַּ”ל לְהַכְנִיעָם וְאַחַר־כָּךְ עוֹלֶה מִשָּׁם כַּיָּדוּעַ, וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת ‘אַיֵּה’ שֶׁמְּחַיֶּה מְקוֹמוֹת הָאֵלּוּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ נְקֻדּוֹת הַמַּלְכוּת כַּיָּדוּעַ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הַיְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה כַּנַּ”ל.
וְעַל־כֵּן תַּשְׁמִישֵׁי מִצְוָה כְּשֶׁנִּסְתַּלְּקִין מִמִצְוָתָן נִזְרָקִין, כִּי שָׁם יֵשׁ בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הַקְּדֻשָּׁה לִפְעָמִים בְּעֵת הַיְרִידָה כַּנַּ”ל, אֲבָל תַּשְׁמִישֵׁי קְדֻשָּׁה נִגְנָזִין, כִּי הֵם בִּבְחִינַת עָלְמָא דְּאָתֵי כֻּלּוֹ קֹדֶשׁ, וְאָז לֹא יִהְיֶה יְרִידָה כְּלָל, וְעַל־כֵּן אָסוּר לְזָרְקָן כִּי אֵין בָּהֶם יְרִידָה, רַק נִגְנָזִין, וְהַגְּנִיזָה הִיא בְּחִינַת קְבוּרָה וְהַעֲלָמָה. וְכֵן הַדִּין בֶּאֱמֶת לְקָבְרָם וְזֶהוּ גְּנִיזָתָן, הַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ לְגָנְזָן בָּאוֹר הַגָּנוּז שֶׁהוּא אוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, שֶׁשָּׁם הוּא סוֹד קְבוּרַת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, וְשָׁם הוּא גְּנִיזָתָן, כִּי הַקְּדֻשָּׁה נִכְלֶלֶת בַּקְּדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה עַד לְמַעְלָה מַעְלָה וְכוּ’, וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת ‘מַעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ וְלֹא מוֹרִידִין’, כִּי הָעֲלִיּוֹת אֵלּוּ הֵם בְּלִי יְרִידָה, כִּי לֶעָתִיד לֹא יִהְיֶה שׁוּם יְרִידָה לְצֹרֶךְ הָעֲלִיָּה רַק יִהְיֶה כֻּלּוֹ קֹדֶשׁ כַּנַּ”ל:
[1] עיין זוֹהַר פִּנְחָס דַּף רנב. וּבְתִקּוּנֵי הַזוֹהַר תִּקּוּן כ כא דַּף נ.
[2] עיין תִּקּוּנֵי הַזוֹהַר תִּקּוּן כ כא דַּף סא: וּבְתִּקּוּן ע דַּף קלה:
[3] זוהר בְּרֵאשִׁית דַּף כד: וּבְתִקּוּנֵי הַזוֹהַר תִּקּוּן י דַּף כד:
[4] מִתּוֹךְ פִּיּוּט ‘לְכָה דּוֹדִי’ וְעַיֵּן בְּתִקּוּנֵי הַזוֹהַר הַקְדָּמָה דַּף ו. וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה פָּרָשָׁה א, ד.
