פַּעַם אַחַת אָמַר לִי בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: אַתָּה הֲלֹא מְדַבֵּר עִם אֲנָשִׁים, יֵשׁ לְךָ לִשְׁאוֹל אוֹתָם – מָה? (דִּי שְׁמוּסְט זִיךְ יָא מִיט מֶענְטְשִׁין. קֶענְסְטִי זֵייא צוּ פְרֶעגְן וָואס). וְאָמַר תֵּבָה זֹאת "מה" -"וָואס" בְּהַמְשָׁכָה וּבְקוֹל גָּדוֹל מֵעֹמֶק הַלֵּב.
כְּלוֹמַר שֶׁרָאוּי לִשְׁאֹל לִבְנֵי אָדָם שֶׁאֵין חוֹשְׁבִין עַל אַחֲרִיתָם – "מָה?". כְּלוֹמַר, לְאַחַר כָּל הַסִּכְסוּכִים וְהַבִּלְבּוּלִים וְהַמְּנִיעוֹת וְהַטְּעָנוֹת וַאֲמַתְלָאוֹת שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל שֶׁיֵּשׁ לְרֹב בְּנֵי אָדָם תֵּרוּצִים שֶׁל שֶׁקֶר עַל שֶׁרְחוֹקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף עַל פִּי כֵן סוֹף כָּל סוֹף מַה יִּהְיֶה מִמְּךָ. מַה תַּעֲשֶׂה בְּאַחֲרִיתְךָ וּמַה תָּשִׁיב שׁוֹלְחֲךָ דָּבָר? וּמָה אַתָּה חוֹשֵׁב?. וְכִי אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה גֵּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת וְכָל יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ הֶבֶל וָרִיק כְּצֵל עוֹבֵר וּכְעָנָן כָּלֶה וְכוּ'?! וְכָל זֶה אָדָם יוֹדֵעַ הֵיטֵב, וְאִם כֵּן מָה אַתָּה חוֹשֵׁב?! שִׂים לִבְּךָ לַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הֵיטֵב, וְהַכְנִיסֵם הֵיטֵב בְּעֹמֶק לִבְּךָ וְאַל תַּשְׁלִיכֵם אַחֲרֵי גֵּוְךָ. (אָבוֹת ה): 'הֲפֹךְ בָּהֶם וַהֲפֹךְ בָּהֶם לְמַעַן תִּהְיֶה לְךָ נַפְשְׁךָ לְשָׁלָל'.
