שָׁמַעְתִּי מֵאַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ גַּם־כֵּן כְּעֵין זֶה וּבְסִגְנוֹן אַחֵר קְצָת. פַּעַם אַחַת הָיוּ אַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ קוֹבְלִים לְפָנָיו שֶׁקָּשָׁה לָהֶם לִסְבֹּל עִנְיַן הַמַּחֲלֹקֶת וְהָרְדִיפוֹת וְכוּ', עָנָה וְאָמַר לָהֶם תַּאֲמִינוּ לִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדִי כֹּחַ לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם עִם כָּל הָעוֹלָם שֶׁלֹּא יִהְיֶה שׁוּם חוֹלֵק עָלַי, אֲבָל מַה אֶעֱשֶׂה שֶׁיֵּשׁ מַדְרֵגוֹת וְהֵיכָלוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָבֹא אֲלֵיהֶם רַק עַל־יְדֵי מַחֲלֹקֶת. וְהָרְאָיָה, כִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּוַדַּאי הָיָה לוֹ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ לְהַמְשִׁיךְ אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל אֵלָיו, כְּדִכְתִיב (שְׁמוֹת ל"ה): "וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", כִּי הוּא הָיָה הַדַּעַת שֶׁל כְּלַל יִשְׂרָאֵל, וְהָיָה בְּכֹחוֹ לְהַקְהִיל וּלְהַמְשִׁיךְ אֶת כֻּלָּם אֵלָיו, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן מַה כְּתִיב (שָׁם ל"ג): "וְהִבִּיטוּ אַחֲרֵי מֹשֶׁה" וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מַה שֶּׁדָּרְשׁוּ וְכוּ' (קִדּוּשִׁין לג:) וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה עוֹד. וְכָל זֶה כִּי יֵשׁ דְּבָרִים כָּאֵלּוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָבוֹא אֲלֵיהֶם רַק עַל־יְדֵי מַחֲלוֹקֶת שֶׁחוֹלְקִין עָלָיו וְכוּ'. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סַנְהֶדְרִין ז.): 'הַאי תִּגְרָא דַּמְיָא לְבִדְקָא דְמַיָּא' שֶׁנֶּאֱמַר (מִשְׁלֵי יז): "פּוֹטֵר מַיִם רֵאשִׁית מָדוֹן" וְכוּ' וּכְתִיב (דְבָרִים כ): "כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה". וְעֵץ הַשָּׂדֶה (שֶׁקּוֹרִין בֵּיימְל) כָּל מַה שֶּׁשּׁוֹפְכִין מַיִם סְבִיבוֹ בְּיוֹתֵר, הוּא גָּדֵל בְּיוֹתֵר: