מָצָאתִי כְּתַב־יַד הַחֲבֵרִים, אָמַר שֶׁטּוֹב יוֹתֵר לְסַפֵּר עִם חֲבֵרוֹ מֵעִנְיְנֵי עֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא, כִּי כְּמוֹ שֶׁיַּיִן מַגְבִּיהַּ אֶת הַלֵּב כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי ל"א): "תְּנוּ שֵׁכָר לְאוֹבֵד וְיַיִן לְמָרֵי נָפֶשׁ", כָּךְ הַדְּבָרִים שֶׁמְּסַפֵּר עִם חֲבֵרוֹ מַגְבִּיהַּ לִבּוֹ שֶׁל אָדָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שָׁם י"ב): "דְּאָגָה בְלֶב אִישׁ יַשְׁחֶנָּה", וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יוּמָא עה.) יְשִׂיחֶנָּה לַאֲחֵרִים. וּכְמוֹ כְּשֶׁשּׁוֹתֶה מְעַט יַיִן מַגְבִּיהַּ לִבּוֹ וּכְשֶׁשּׁוֹתֶה יַיִן הַרְבֵּה נַעֲשֶׂה שִׁכּוֹר וּמֻנָּח עַל מִשְׁכָּבוֹ. כָּךְ הַדְּבָרִים שֶׁמְּסַפְּרִים אִם יֵשׁ בָּהֶם עַל־כָּל־פָּנִים קְצָת אֱמֶת, אַף־עַל־פִּי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ צְבִיעוּת וְגַדְלוּת אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא מַגְבִּיהַּ אֶת לִבּוֹ, אֲבָל כְּשֶׁאֵין בְּהַדְּבָרִים שׁוּם אֱמֶת אֶלָּא מָלֵא צְבִיעוּת וְגַדְלוּת, וּכְשֶׁהוֹלֵךְ מֵאִתּוֹ עוֹשֶׂה כָּל הָעֲבֵרוֹת וְהַתַּאֲווֹת, הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֵינָם מַגְבִּיהִין אֶת הַלֵּב. כְּמוֹ הַיַּיִן כְּשֶׁשּׁוֹתֵהוּ הַרְבֵּה כַּנַּ"ל: