שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר אֲנִי אֵין לִי מַה לַּעֲשׂוֹת בְּזֶה הָעוֹלָם כְּלָל, כִּי בִּשְׁבִילִי אֵינִי צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת כְּלָל רַק בָּאתִי לְהָעוֹלָם לְקָרֵב נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. אֲבָל אֵינִי יָכוֹל לְקָרֵב כִּי־אִם מִי שֶׁבָּא אֶצְלִי וּמְסַפֵּר לִי חֶסְרוֹנוֹ אֲנִי יָכוֹל לְתַקְּנוֹ בְּתִקּוּן כָּזֶה שֶׁאַף אֶחָד אֵינוֹ יָכוֹל לְתַקְּנוֹ וְכוּ':