יָחִיד הַמַּשְׁגִּיחַ 'וּמַנְהִיג 'הָעוֹלָם בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים גְּדוֹלִים, וְכֹל אֲשֶׁר אַתָּה עוֹשֶׂה עִמָּנוּ בִּכְלָל וּבִפְרָט, הַכֹּל לְטוֹבָה, וַאֲפִלּוּ כָּל הַגָּלֻיּוֹת וְהַצָּרוֹת וְכָל הַהַרְפַּתְקָאוֹת הָעוֹבְרִים עָלֵינוּ בִּכְלָלִיּוּת יִשְׂרָאֵל וּבִפְרָטִיּוּת עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, הַכֹּל לְטוֹבָה גְדוֹלָה, כִּי כַוָּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה לְטוֹבָה תָמִיד. אֲבָל בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, מֵעֹצֶם חֶשְׁכַּת הַגָּלוּת, אֲשֶׁר אָנוּ שְׁרוּיִם בֵּין הָעֲכּוּ"ם, נִתְעַרְבֵּב וְנִתְבַּלְבֵּל דַּעְתֵּנוּ, עַד אֲשֶׁר אֵין בָּנוּ דַעַת לְהָבִין וְלֵידַע שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֵינוּ, הַכֹּל בָּא בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִיִּית מֵאִתְּךָ לְטוֹבָתֵנוּ, וְעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ מַרְגִּישִׁין מְאֹד כְּאֵב וּמַכְאוֹב עֹצֶם רִבּוּי צָרוֹתֵינוּ וְגָלוּתֵנוּ, וּמַה נַּעֲשֶׂה, מָרָא דְּעַלְמָא כֹּלָּא, כִּי אֶחָד תָּלוּי בַּחֲבֵרוֹ, כִּי הַגָּלוּת גּוֹרֵם הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת, וְהִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת גּוֹרֵם הַגָּלוּת, כִּי עִקָּר הַגָּלוּת וְעִקָּר הַצָּרוֹת וְהַצַּעַר שֶׁמַּרְגִּישִׁין מְרִירוּת הַגָּלוּת, הַכֹּל הוּא מֵחֲמַת הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת, מַה שֶּׁאֵין אָנוּ מְבִינִין וְיוֹדְעִין שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָתְךָ לְבַד לְטוֹבוֹתֵינוּ הַנִּצְחִיוֹת, וּלְכַלֵּא הָרֶשַׁע וּלְהָתֵם חַטָּאוֹת וּלְהָבִיא צֶדֶק עוֹלָמִים, כִּי אִם הָיִינוּ שְׁלֵמִים בְּדַעְתֵּנוּ לָדַעַת תָּמִיד בְּדַעַת שָׁלֵם שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָתְךָ מֵאִתְּךָ, לֹא הָיִינוּ מַרְגִּישִׁים כְּלָל צַעַר הַגָּלוּת, וְאָז הָיִינוּ שָׁבִים אֵלֶיךָ וְהָיִינוּ מְמַהֲרִים לָצֵאת לְחֵרוּת מֵהַגָּלוּת, אֲבָל מֵחֲמַת חֶשְׁכַּת הַגָּלוּת נִלְכְּדוּ כַּמָּה מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, שֶׁנִּדְמֶה לָהֶם כְּאִלּוּ יֵשׁ טֶבַע חַס וְשָׁלוֹם, וְתוֹלִין בַּטֶּבַע, וּמֵחֲמַת זֶה מַרְגִּישִׁין מְרִירוּת הַגָּלוּת, וְעַל־יְדֵי־זֶה מִתְאָרֵךְ הַגָּלוּת כָּל כָּךְ. וְאַתָּה מַה נַּעֲשֶׂה, אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, כִּי אָרַךְ עָלֵינוּ הַגָּלוּת וּמָשַׁךְ עָלֵינוּ הַשִּׁעְבּוּד מְאֹד מְאֹד. יוֹם יוֹם נֹאמַר מַה יִּהְיֶה בְּסוֹפֵנוּ, וְעַד מָתַי וְעַד מָתַי קֵץ הַפְּלָאוֹת. מָתַי תִּמְלֹךְ בְּצִיּוֹן. מָתַי תָּשׁוּב הַמְּלוּכָה לְבֵית דָּוִד. מָתַי תָּשִׁיב יִשְׂרָאֵל אֵלֶיךָ. מָתַי תָּשׁוּב לְאַרְצֵנוּ וּלְבֵית מִקְדָּשֵׁנוּ. עַד אָנָה בְּכִיָּה בְּצִיּוֹן וּמִסְפֵּד בִּירוּשָׁלָיִם. מָתַי תְּרַחֵם עַל כָּל צָרוֹת נַפְשֵׁנוּ וּמְרִירוּתֵנוּ, ]ובפרט עתה בעת צרה הקשה והמרה הזאת אשר נגזרה עלינו, להיות יהודי יעלה למלחמה אוי מי יקום בזה. מי יכול לספר צרה המרה הזאת, כי רע ומר, כי נגע עד הנפש[: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עֶזְרַת אֲבוֹתֵינוּ אַתָּה הוּא מֵעוֹלָם מָגֵן וּמוֹשִׁיעַ לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. תְּשׁוּעָתָם הָיִיתָ לָנֶצַח וְתִקְוָתָם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. חוּס וַחֲמֹל וְרַחֵם עָלֵינוּ גַּם עַתָּה בְּעֵת צָרָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת, וּתְשַׁבֵּר וּתְבַטֵּל אֶת כָּל הַגְּזֵרָה הַקָּשָׁה הַזֹּאת שֶׁנִּגְזְרָה עָלֵינוּ, וְכָל הַגְּזֵרוֹת קָשׁוֹת שֶׁרוֹצִים לִגְזֹר חַס וְשָׁלוֹם, כִּי מִי יוּכַל לִסְבֹּל צָרוֹת כָּאֵלֶּה רַחֲמָנָא לִיצְלָן, כִּי כֻלָּם נוֹגְעִים בְּדַת תּוֹרַת יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה. אוֹי, מַה נַּעֲשֶׂה, לְהֵיכָן נִבְרַח, לְהֵיכָן נָנוּס לְעֶזְרָה, אוֹי, אוֹי, אוֹי וַאֲבוֹי, מִי יִתֵּן רֹאשֵׁנוּ מַיִם וְעֵינֵינוּ מְקוֹר דִּמְעָה וְנִבְכֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה עַל מְרִירוּת צָרוֹתֵינוּ, אֲשֶׁר הִגִּיעָנוּ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר טוֹב מָוֶת מֵחַיִּים. בַּבֹּקֶר נֹאמַר מִי יִתֵּן עֶרֶב, וּבְעֶרֶב נֹאמַר מִי יִתֵּן בֹּקֶר מִפַּחַד לְבָבֵנוּ. אוֹי, אוֹי וַאֲבוֹי, אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ. מַה נֹּאמַר מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק הָאֱלֹהִים מָצָא אֶת עֲוֹנֵינוּ. "צַדִּיק אַתָּה יְהֹוָה וְיָשָׁר מִשְׁפָּטֶיךָ" אֲבָל אַיֵּה רַחֲמָנוּתְךָ וַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים, וְאַיֵּה זְכוּת וְכֹחַ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ קְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה. לַמְּדֵנוּ וְהוֹרֵנוּ, אֵיךְ לְהַמְּשִׁיךְ הַדַּעַת עָלֵינוּ גַּם עַתָּה לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָתְךָ לְטוֹבָה, ]מאחר שלפי קט שכלינו נראה שרוצים להעביר כל כך נפשות על דת ישראל אשר הוא חיינו וכל תקותנו ומבטחנו בכל הצרות והיסורים שעוברים עלינו רחמנא ליצלן מעתה[: מָלֵא רַחֲמִים, הַבִּיטָה בְעָנְיֵנוּ, כִּי רַבּוּ מַכְאוֹבֵינוּ וְצָרוֹת לְבָבֵינוּ. הַבִּיטָה וּרְאֵה לְמִי עוֹלַלְתָּ כֹּה. הַבִּיטָה וּרְאֵה כִּי אֵין בָּנוּ כֹחַ וָדַעַת אֲפִלּוּ לְסַדֵּר תְּפִלּוֹתֵינוּ לְפָנֶיךָ כָּרָאוּי, כִּי דַלִּים וְרֵקִים אֲנַחְנוּ, דַּלִּים מִדַּעַת וּמִמַּעֲשִׂים טוֹבִים וּמְלֵאִים חֵטְא וְעָוֹן. ]אבל אף על פי כן אנו מרוצים למות וליהרג על קידוש שמך בכל יום ולא לבטל אחד מישראל מדת תורתנו הקדושה, אוי לעינינו שיראו שמגלחין לאחד מישראל בעל כרחו פאות ראשו וזקנו ומוכרח אחר זה בעצמו לגלח אותם בכל עת, אוי לפה שיצטרך לאכול מאכלות אסורות, אוי לרגלי ישראל הקדושים שיצטרכו לילך בשבת ויום טוב קודש חוץ לתחום, אוי לידי ישראל הקדושים שיצטרכו לעשות מלאכה בשבת לצחצח כלי זיינם חס ושלום, ושארי מלאכות ושארי עבירות שיהיו מוכרחים לעשות חס ושלום, ומי יודע אם יוכלו לעמוד בנסיון לישאר בהאמונה הקדושה שהיא אמונת ישראל ולקיים על כל פנים מה שיוכלו לקיים, אוי מי יוכל לעמוד בזה, אוי על נפשותינו, אוי על ימינו ושנותינו אלה, אוי לנו כי שודדנו, אוי, אוי, אוי, נבטוש רישא בכותלי דביתא, ושק ואפר יוצע לרבים, נתן בעפר פינו אולי יש תקוה אולי יש תקוה[: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָלֵא רַחֲמִים "זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְהֹוָה וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה". זְכֹר אֶת כָּל הַהַבְטָחוֹת שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ מִימוֹת אַבְרָהָם אָבִינוּ עַד הֵנָּה. זְכֹר אֶת כָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁהָיוּ בְּכָל הַדּוֹרוֹת מֵאָז וְעַד עָתָּה. זְכֹר אֶת כָּל הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנֶּהֶרְגוּ עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ בְּיִסוּרִים קָשִׁים וּמָרִים. זְכֹר וּרְאֵה אֶת כָּל הַדְּמָעוֹת שֶׁנִּשְׁפְּכוּ עַל צָרוֹת יִשְׂרָאֵל מֵאָז וְעַד עָתָּה. זְכֹר אֶת בָּנֶיךָ הַשְּׁרוּיִם בְּגָלוּת בֵּין הָעֲכּוּ"ם, וְהַמְשֵׁךְ עָלֵינוּ הַשְׁגָּחָתְךָ הַשְּׁלֵמָה וְהוֹצֵא אוֹתָנוּ מִדֶּרֶךְ הַטֶּבַע לְגַמְרֵי. וְנִזְכֶּה כֻלָּנוּ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לֵידַע וּלְהָבִין וּלְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָתְךָ לְבַד. וְתִמָּלֵא עָלֵינוּ רַחֲמִים, וְתוֹצִיאֵנוּ וְתִפְדֵּנוּ וְתִגְאָלֵנוּ מִכָּל הַצָּרוֹת וּמִכָּל הַגָּלֻיּוֹת, וְתַמְשִׁיךְ הַהַשְׁגָּחָה מִסּוֹף הָעוֹלָם וּמִקֵּץ הָאַחֲרוֹן. וְעַל־יְדֵי־זֶה תַּעֲשֶׂה סוֹף וָקֵץ וּגְמַר וְכִלָּיוֹן מִכָּל הָעֲכּוּ"ם הָרְשָׁעִים הַמְּצִירִים לָנוּ, וּתְשַׁבֵּר וּתְבַטֵּל כָּל הַגְּזֵרוֹת קָשׁוֹת מֵעָלֵינוּ, הֵן אוֹתָן שֶׁכְּבָר נִגְזְרוּ, הֵן אוֹתָן שֶׁרוֹצִים לִגְזֹר, ]בפרט עוצם הצרה הזאת שכבר נגזרה ליקח בני ישראל לאנשי חיל למלחמתם חס ושלום[: רַחֵם רַחֵם עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וּבַטֵּל אוֹתָם מֵעָלֵינוּ מְהֵרָה, כִּי אַתָּה רַב לְהוֹשִׁיעַ וְאֵין מַעְצוֹר לַיהֹוָה לְהוֹשִׁיעַ אֲפִלּוּ אַחַר גְּזַר דִּין לְמַעְלָה וּלְמַטָּה. וּכְשֵׁם שֶׁחָמַלְתָּ עָלֵינוּ וְהוֹשַׁעְתָּ אוֹתָנוּ בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר וְהָפַכְתָּ מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב, כֵּן תַּחְמֹל עָלֵינוּ גַּם בָּעֵת הַמָּרָה הַזֹּאת, וּתְבַטֵּל הַצָּרָה וְהַגְּזֵרָה הַזֹּאת מֵעָלֵינוּ. וְכָל הַצָּרוֹת וְהַגְּזֵרוֹת שֶׁרוֹצִים לִגְזֹר חַס וְשָׁלוֹם, כֻּלָּם תַּעַקְרֵם וּתְשַׁבְּרֵם וּתְבַטְּלֵם בְּבִטּוּל גָּמוּר, וְתַהֲפֹךְ הַכֹּל לְטוֹבָה וְתַטֵּה )לב המלכות שריו ויועציו( לֵב הַקֵּיסָר יָרוּם הוֹדוֹ וְהַשָּׂרִים וְהַיּוֹעֲצִים עָלֵינוּ לְטוֹבָה, וְתִגְזֹר עָלֵינוּ גְּזֵרוֹת טוֹבוֹת בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מֶלֶךְ מַנְהִיג מוֹשֵׁל וּמַשְׁגִּיחַ, רְאֵה אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מְרוּדִים מְאֹד. אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ מַעֲמָד וּמַצָּב שֶׁל יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַזֹּאת הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה כִּי הָיִינוּ לַעַג וָקֶלֶס בַּגּוֹיִם, "כִּי נוֹעֲצוּ לֵב יַחְדָּו עָלֶיךָ בְּרִית יִכְרוֹתוּ". כִּי כָל פְּנִימִיּוּת כַּוָּנָתָם בְּכָל גְּזֵרוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת רַחֲמָנָא לִיצְלָן, הַכֹּל כְּדֵי לְהַרְחִיק יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם מִדַּת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, כַּאֲשֶׁר אַתָּה יוֹדֵעַ צְפוּן לִבָּם. אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ עַד הֵיכָן מַגִּיעַ מַחְשְׁבוֹתָם וַעֲצוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת. "אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט אֵל. כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן וּמְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ רֹאשׁ. עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד וְיִתְיָעֲצוּ עַל צְפוּנֶיךָ. אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד". מָלֵא רַחֲמִים, גְּדוֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה, סַכֶּל נָא עֲצַת שׂוֹנְאֵינוּ וְלֹא תַעֲשֶׂינָה יְדֵיהֶם תֻּשִׁיָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, מֵפֵר מַחְשְׁבוֹת עֲרוּמִים וְלֹא תַעֲשֶׂינָה יְדֵיהֶם תֻּשִׁיָּה. וּכְתִיב, יְהֹוָה הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים. מַלֵּא פְּנֵיהֶם קָלוֹן וִיבַקְשׁוּ שִׁמְךָ יְהֹוָה. וְכָל הַקָּמִים עָלֵינוּ לְרָעָה מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחֲשַׁבְתָּם. וְתֵן בְּלִבֵּנוּ חָכְמָה בִּינָה וָדַעַת, שֶׁנִּזְכֶּה לְהַאֲמִין תָּמִיד בְּהַשְׁגָּחָה הַפְּרָטִית, שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג בְּהַשְׁגָּחָתְךָ הַפְּרָטִית לְבַד. וְנִזְכֶּה לְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ תָמִיד, וְנִשְׁתַּתֵּף עַצְמֵנוּ בְּצָרוֹת יִשְׂרָאֵל וְנִתְפַּלֵּל וְנַעְתִּיר הַרְבֵּה תָמִיד בְּכָל יוֹם עַל צָרוֹת יִשְׂרָאֵל בְּלֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה. וְנִשְׁפֹּךְ לִבֵּנוּ כַמַּיִם נוֹכַח פָּנֶיךָ יְהֹוָה, עַד אֲשֶׁר נוֹרִיד דְּמָעוֹת הַרְבֵּה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת. בִּבְכִי וּבְתַחֲנוּנִים אָבוֹא לְפָנֶיךָ. וְנִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי הַדְּמָעוֹת הַשְׁגָּחָתְךָ עָלֵינוּ, וְעַל־יְדֵי־זֶה תְּרַחֵם עָלֵינוּ מִן הַשָּׁמַיִם וְתַשְׁגִּיחַ עָלֵינוּ בְּרַחֲמִים וּתְבַטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל הַצָּרוֹת וְכָל הַגְּזֵרוֹת, הֵן אוֹתָם שֶׁכְּבָר נִגְזְרוּ עָלֵינוּ, וְהֵן אוֹתָם שֶׁחֲפֵצִים לִגְזֹר חַס וְשָׁלוֹם, לֹא תְהֵא כָזֹאת בְּיִשְׂרָאֵל. רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עָלֶיךָ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. אַתָּה הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה עִמָּנוּ "וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ". וְתֵן בְּלִבֵּנוּ שֶׁנָּשׁוּב כֻּלָּנוּ אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת חִישׁ קַל מְהֵרָה. "לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי". וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵינוּ גְאֻלָּה שְׁלֵמָה וְתָבִיא לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן סֶלָה: