עַל-פִּי הַתּוֹרָה ‘תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק’ (בְּסִימָן י”ט) הַנַּ”ל בְּהִלְכוֹת מִילָה (הֲלָכָה א):
הָרַב חַיָּב לָמוּל אֶת עַבְדּוֹ. וְאַחַר כָּךְ חַיָּב בְּמִצְוֹת שֶׁהָאִשָּׁה חַיֶּבֶת בָּהֶם (יו”ד רסז), כִּי הָעֶבֶד הוּא קִנְיַן כַּסְפּוֹ וְהוּא מָמוֹנוֹ שֶׁל הָאָדוֹן וְכָל הַנְּפָשׁוֹת שָׁרְשָׁם בָּעֲשִׁירוּת, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ נֵרוֹ יָאִיר, (בְּסִימָן ס”ט). וְעַל-כֵּן כְּשֶׁקּוֹנֶה עֶבֶד וְנַעֲשֶׂה מָמוֹנוֹ נִמְצָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ נַפְשׁוֹ וְהַנֶּפֶשׁ הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה. וְהָעֶבֶד הוּא הַהֵפֶךְ מִמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה בִּבְחִינַת (משלי ל): “תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלֹךְ”. כִּי הָעֶבֶד הוּא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ בִּבְחִינַת (בראשית ט): “אָרוּר כְּנַעַן” וְכוּ’, בְּחִינַת “אָרוּר אַתָּה” וְכוּ’ כַּמּוּבָא. וְהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת הָרְשָׁעָה שֶׁהוּא בְּחִינַת הַנָּחָשׁ שֶׁהוּא הַהֵפֶךְ מִמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה. וְעַל-כֵּן כְּשֶׁהָעֶבֶד בָּא לִרְשׁוּת יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת מָמוֹנוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְמוּלוֹ לְהַכְנִיעַ הָעָרְלָה, שֶׁהִיא רַע הַכּוֹלֵל שֶׁהוּא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁהוּא מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִכְנָע תַּחַת יַד יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת מָמוֹנוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת נַפְשׁוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ”ל:
וְאַחַר כָּךְ חַיָּב בְּמִצְוֹת שֶׁהָאִשָּׁה חַיֶּבֶת בָּהֶן, כִּי מֵאַחַר שֶׁנַּעֲשֶׂה בְּחִינַת נַפְשׁוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת אִשָּׁה, שֶׁמִּשָּׁם הַמָּמוֹן, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ (בְּסִימָן ס”ט) שֶׁכָּל הַמָּמוֹן הוּא מִבְּחִינַת נוּקְבָא בְּחִינַת נֶפֶשׁ, עַיֵּן שָׁם. וְעַל-כֵּן חַיָּב בְּמִצְוֹת שֶׁהָאִשָּׁה חַיֶּבֶת בָּהֶם, כִּי הַמָּמוֹן הוּא בְּחִינַת אִשָּׁה כַּנַּ”ל. וְהָעֶבֶד הוּא מָמוֹנוֹ כַּנַּ”ל:
