יום טוב ה

רָאשֵׁי פְּרָקִים לְהִלְכוֹת יוֹם טוֹב

עַל-פִּי הַתּוֹרָה “וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה” וְכוּ’. עַיֵּן שָׁם מֵעִנְיַן כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ וְכֹחַ הַמּוֹשֵׁךְ, כִּי הַצַּדִּיק בְּחִינַת עָפָר, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ וְכוּ’, בְּחִינַת הַמִּשְׁכָּן. אַךְ יֵשׁ כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם בְּסִימָן ע:

א וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לִזְכֹּר תָּמִיד בָּזֶה שֶׁכָּל הַמְּנִיעוֹת שֶׁעוֹבְרִים עָלָיו, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ שֶׁרוֹצֶה לְהַרְחִיק, אֲבָל כְּשֶׁמִּתְגַּבְּרִין לִמְשֹׁךְ עַצְמוֹ תָּמִיד אֶל שָׁרְשׁוֹ אֶל נְקֻדַּת הָאֱמֶת לַמָּקוֹם שֶׁנֶּחֱצַב נִשְׁמָתוֹ מִשָּׁם, וְעִקַּר הַכֹּל הוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת כַּנַּ”ל, אֲזַי בְּקַל יִתְגַּבֵּר עַל כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, כִּי כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת מוֹשֵׁךְ בְּעַצְמוֹ אֶל הָאֱמֶת. וּכְשֶׁהוּא יִהְיֶה נִמְשָׁךְ רְצוֹנוֹ תָּמִיד אֵלָיו בְּוַדַּאי יִתְגַּבֵּר עַל כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, כִּי בְּוַדַּאי כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ חָזָק הַרְבֵּה מִכֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, כִּי כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ נִשְׁאָר קַיָּם לְעוֹלָם. וְכֹחַ הַמַּכְרִיחַ הוּא רַק לְפִי שָׁעָה לְפִי הַזְּמַן שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ לְהַמַּכְרִיחַ לְרַחֵק, אֲבָל בְּסוּר הַמַּכְרִיחַ יָשׁוּב מֵאֵלָיו לִמְקוֹמוֹ וְשָׁרְשׁוֹ עַל-יְדֵי כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ. וְעַל-כֵּן כְּשֶׁיִּתְגַּבֵּר לְהַמְשִׁיךְ אֵלָיו בִּרְצוֹנוֹ תָּמִיד לִנְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁשָּׁם כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ הָאֲמִתִּי, בְּוַדַּאי יִתְבַּטֵּל הַמַּכְרִיחַ וְיָשׁוּב אֶל מְקוֹמוֹ הָאֲמִתִּי, וְאָז יִהְיֶה לוֹ טוֹבָה גְּדוֹלָה מַה שֶּׁהָיָה לוֹ כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ שֶׁהָיָה מַרְחִיקוֹ, כִּי רַק בִּשְׁבִיל זֶה בָּא לָעוֹלָם שֶׁיַּעֲסֹק בְּמִלְחָמָה זוֹ וּבְאֻמָּנוּת זֹאת לְהַגְבִּיר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ עַל כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, וְאָז נַעֲשִׂין מִזֶּה כֵּלִים נִפְלָאִים וְתִקּוּנִים גְּדוֹלִים, כִּי רֹב הָאֻמָּנוּת שֶׁל הַכֵּלִים הַנִּפְלָאִים שֶׁנַּעֲשִׂין בְּחָכְמָה גְּדוֹלָה שֶׁקּוֹרִין [מַאשִׁין (מְכוֹנוֹת)], הַכֹּל הוּא עַל-יְדֵי חָכְמַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ וְהַכֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, כְּמוֹ לְמָשָׁל מְלֶאכֶת הַזֵּייגִיר (שָׁעוֹן) שֶׁעִקַּר אֱמוּנַת הִלּוּכוֹ הוּא עַל-יְדֵי כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ וְהַמְעַכֵּב (שֶׁהוּא הַשְּׁפְּרִינְזִינֶע) שֶׁכּוֹפְפִין הַבַּרְזֶל וּמַכְרִיחִין אוֹתוֹ עַל-יְדֵי הַשַּׁלְשֶׁלֶת שֶׁלֹּא כְּטִבְעָהּ, וְהִיא כְּטִבְעָהּ רוֹצָה לְהִתְפַּשֵּׁט, אֲבָל מְעַכְּבִין אוֹתָהּ וּמַכְרִיחִין אוֹתָהּ וְכוֹפִין אוֹתָהּ בְּעַל כָּרְחָהּ, וְעַל-יְדֵי-זֶה הוּא כָּל אֻמָּנוּת הַזֵּייגִיר שֶׁעַל-יְדֵי שֶׁהִיא מוֹשֶׁכֶת עַצְמָהּ תָּמִיד לְטִבְעָהּ לְהִתְפַּשֵּׁט כְּדַרְכָּהּ, עַל-יְדֵי-זֶה הִיא מוֹשֶׁכֶת הַגַּלְגַּל הַקָּשׁוּר בָּהּ וְכָל גַּלְגַּל מוֹשֵׁךְ חֲבֵרוֹ, וְהַכֹּל בְּאֻמָּנוּת נִפְלָא עַד שֶׁעוֹשֶׂה פְּעֻלָּתוֹ לִהְיוֹת מוֹרֵה שָׁעוֹת. וְכֵן יֵשׁ שְׁאָרֵי כֵּלִים גְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר שֶׁעוֹשִׂים פְּעֻלּוֹת גְּדוֹלוֹת בְּיוֹתֵר וְעִקַּר אֻמָּנוּתֵיהֶם הוּא עַל-יְדֵי רִבּוּי הַשְּׁפְּרִינְזוֹנִיס שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם שֶׁהַכֹּל הוּא עַל-יְדֵי כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ וְכֹחַ הַמּוֹשֵׁךְ, כִּי כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ אִי אֶפְשָׁר לְבַטֵּל.

וְהָבֵן הֵיטֵב הַנִּמְשָׁל, כִּי טֶבַע הַנְּשָׁמָה לִהְיוֹת נִמְשֶׁכֶת תָּמִיד לְשָׁרְשָׁהּ הָאֲמִתִּי, כִּי שָׁם כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ הָאֲמִתִּי, אַךְ הִכְרִיחוּ אוֹתָהּ לֵירֵד לְזֶה הָעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ בִּכְלָל הוּא בִּבְחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ נֶגֶד הַנְּשָׁמָה שֶׁכִּסּוּפָהּ וּתְשׁוּקָתָהּ תָּמִיד נִמְשֶׁכֶת לְמַעְלָה לְשָׁרְשָׁהּ, אַךְ כָּל כַּוָּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּדֵי שֶׁתִּתְגַּבֵּר בַּכֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ עַל כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, וְאָז תִּהְיֶה מוֹשֶׁכֶת אֲחֵרִים עִמָּהּ וַאֲחֵרִים לַאֲחֵרִים כְּמוֹ הַגַּלְגַּלִּים וְהָאוֹפַנִּים שֶׁל הַזֵּייגִיר הַנַּ”ל שֶׁהֵם מִתְנַשְּׂאִים וְהוֹלְכִים וּפוֹעֲלִים פְּעֻלָּתָם דַּיְקָא עַל-יְדֵי שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ וְכֹחַ הַמּוֹשֵׁךְ וְכַנַּ”ל. וְכָל מַה שֶּׁמִּתְגַּבֵּר כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ וּמַרְחִיק בְּיוֹתֵר נַעֲשִׂים כֵּלִים נִפְלָאִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר לְמִי שֶׁבָּקִי בָּאֻמָּנוּת לְכַוֵּן הַמִּדָּה אֵיךְ לְהַגְבִּיר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ בְּחָכְמָה נִפְלָאָה שֶׁיִּפְעַל פְּעֻלַּת אֻמָּנוּתוֹ. וְהָאָדָם הוּא בַּעַל בְּחִירָה וְיֵשׁ לוֹ כֹּחַ תָּמִיד לְהַגְבִּיר בִּתְשׁוּקָתוֹ וּרְצוֹנוֹ הֶחָזָק אֶת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ. וְאָז יִהְיוּ נַעֲשִׂים כֵּלִים נִפְלָאִים וְתִקּוּנִים נוֹרָאִים דַּיְקָא עַל-יְדֵי שֶׁהָיָה כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ וְכַנַּ”ל, כִּי עַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא מוֹשֵׁךְ אַחֵר עִמּוֹ וְכוּ’ שֶׁמַּעֲלִין כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת הַנְּפוּלוֹת בִּבְחִינַת (זכריה ט, ז): “וְנִשְׁאָר גַּם הוּא לֵאלֹהֵינוּ”, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (מְגִלָּה ו.): ‘עֲתִידִין בָּתֵּי תַּרְטִיאוֹת’ וְכוּ’ בִּבְחִינַת “לֹא גָּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּתְוַסְּפוּ עֲלֵיהֶם גֵּרִים” (פסחים פז:). וְהָבֵן הֵיטֵב לְדַמּוֹת הַמָּשָׁל לְהַנִּמְשָׁל, כִּי פֶּלֶא הוּא. וְעִקַּר הַדָּבָר שֶׁבְּתוֹךְ תֹּקֶף הִתְגַּבְּרוּת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, אַל יִשְׁכַּח בַּכֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ שֶׁגָּדוֹל מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה וְקַיָּם לָעַד וּלְנֶצַח. וְיַמְשִׁיךְ עַצְמוֹ מֵרָחוֹק מְאֹד אֶל כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ הָאֲמִתִּי שֶׁהוּא הַצַּדִּיק שֶׁהוּא נְקֻדַּת הָאֱמֶת:

ב וְזֶה בְּחִינַת הַמִּשְׁכָּן שֶׁהֵקִים מֹשֶׁה בַּמִּדְבָּר, כִּי עִקַּר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ הוּא בְּחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עֲפַר אַדְמַת קֹדֶשׁ, שֶׁהִיא בְּחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ דִּקְדֻשָּׁה. וְהָעִקָּר יְרוּשָׁלַיִם וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וּנְקֻדַּת קֹדֶשׁ קֳדָשִׁים שֶׁשָּׁם עִקַּר עֲפַר הַקֹּדֶשׁ בְּחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ דִּקְדֻשָּׁה, כִּי יֵשׁ עָפָר טָמֵא בְּחִינַת עֲפַר חוּץ לָאָרֶץ שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ דְּסִטְרָא אָחֳרָא שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ וּמְדַמֶּה עַצְמוֹ לַכֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, כִּי בְּזֶה הָעוֹלָם הַכֹּל נִתְעָרֵב. וְיֵשׁ מוֹנְעִים שֶׁמַּרְחִיקִין וּמַפְסִיקִין מִן הָאֱמֶת בְּדִבּוּרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם שֶׁהֵם עִקַּר בְּחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ וּמְהַפְּכִין הַדָּבָר כְּאִלּוּ הֵם כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, כִּי רוֹצִים לְהַמְשִׁיךְ לַעֲצָתָם הָרָעָה. וְזֶה בְּחִינַת עָפָר דְּסִטְרָא אָחֳרָא, אֲבָל עִקַּר הוּא עֲפַר אַדְמַת קֹדֶשׁ שֶׁהוּא עֲפַר אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּנְקֻדַּת קֹדֶשׁ קֳדָשִׁים. וְעַל-כֵּן נִבְרָא הָאָדָם ‘עָפָר מִן הָאֲדָמָה’ מִמָּקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ “מִזְבַּח אֲדָמָה” וְכוּ’ (שמות כ, כא), כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (ירושלמי נזיר ז, ב), הַיְנוּ כַּנַּ”ל, כְּדֵי שֶׁיִּתְגַּבֵּר בּוֹ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ לְשָׁרְשׁוֹ הָאֲמִתִּי, וְזֶה בְּחִינַת (דברים לב, מג): “וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ”.

וְעַל-כֵּן עִקַּר הַגְּאֻלָּה שֶׁל מִצְרַיִם שֶׁשָּׁם הָיוּ בַּגָּלוּת בִּבְחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, וּכְשֶׁיָּצְאוּ מִשָּׁם הָיָה עִקַּר הַתִּקְוָה לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּלְהַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁשָּׁם עִקַּר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ו, כג): “וְאוֹתָנוּ הוֹצִיא מִשָּׁם לְמַעַן הָבִיא אוֹתָנוּ אֶל הָאָרֶץ” וְכוּ’. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּשִׁירַת הַיָּם (שמות טו, יז): “תְּבִיאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ” וְכוּ’. וְהָיוּ מוּכָנִים לָבוֹא לְשָׁם מִיָּד, אַךְ כְּשֶׁקִּלְקְּלוּ בָּעֵגֶל וְרָאָה מֹשֶׁה שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ לְכֹחַ הַמַּכְרִיחַ לְהַרְחִיק כָּל כָּךְ וְכוּ’, עַל-כֵּן חָמַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְצִוָּהוּ לַעֲשׂוֹת מִשְׁכָּן שֶׁהוּא בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, דְּהַיְנוּ שֶׁעָשָׂה תִּקּוּן נִפְלָא כָּזֶה שֶׁיִּהְיֶה כֹּחַ לְהַגְבִּיר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ גַּם בַּמִּדְבָּר עַל-יְדֵי שֶׁהָיוּ מְקִימִין הַמִּשְׁכָּן בְּכָל פַּעַם אַף-עַל-פִּי שֶׁעָמַד עַל עֲפַר הַמִּדְבָּר שֶׁהוּא מְקוֹם נָחָשׁ שָׂרָף וְכוּ’, אַף-עַל-פִּי-כֵן נַעֲשָׂה בִּקְדֻשָּׁה כָּזֶה עַד שֶׁגַּם שָׁם נִמְשַׁךְ כָּל קְדֻשַּׁת הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל שֵׁם זֶה נִקְרָא ‘מִשְׁכָּן’ בְּחִינַת “מָשְׁכֵנִי” וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. וּמִזֶה הִמְשִׁיךְ תִּקּוּן נִפְלָא לְהוֹרוֹת שֶׁגַּם עַתָּה בִּמְרִירוּת הַגָּלוּת שֶׁאָנוּ רְחוֹקִים מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כָּל כָּךְ, וַאֲפִילּוּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵין לָנוּ מִקְדָּשׁ וְכוּ’, אַף-עַל-פִּי-כֵן יִהְיֶה לָנוּ כֹּחַ גַּם עַתָּה לְהַגְבִּיר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ עַל כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ אֲפִילּוּ בְּהַהַרְחָקָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת בִּבְחִינַת (ירמיה לא, ב) “מֵרָחוֹק ה’ נִרְאָה לִי”.

וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת בֵּית הַכְּנֶסֶת וּבֵית הַמִּדְרָשׁ שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁעוֹשִׂין בַּגָּלוּת שֶׁהֵם בְּחִינַת מִקְדָּשׁ מְעַט, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל יא, טז): “כִּי הֲפִיצוֹתִים בַּגּוֹיִם” וְכוּ’. וּבְיוֹתֵר הַבֵּית הַמִּדְרָשׁ שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת בִּבְחִינַת עָפָר, שֶׁהוּא עִקַּר הַכֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קִבְרֵי צַדִּיקִים, כִּי הֵם ‘שׁוֹכְנֵי עָפָר’ שֶׁגַּם בְּחַיֵּיהֶם נַעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (סוטה ה.): ‘מִי שֶׁנַּעֲשָׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו’, מִכָּל שֶׁכֵּן עַתָּה אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ שֶׁאָז עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ שֶׁהוּא עָפָר דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהִיא מְקוֹם קְבוּרַת הַצַּדִּיק שֶׁשָּׁם בְּחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים לז, כט): “צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ”:

ג וְזֶה שֶׁכָּתוּב אַחַר פָּסוּק (ויקרא ט, א-ב): “וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי, קַח לְךָ עֵגֶל בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת”. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ”י: ‘לְכַפֵּר עַל עֲוֹן הָעֵגֶל’. כִּי עַתָּה נִתְהַפֵּךְ הַכֹּחַ הַמַּכְרִיחַ וְעוֹלֶה לְקָרְבָּן שֶׁהוּא בְּחִינַת מַה שֶּׁמַּעֲלִין עֵגֶל בֶּן בָּקָר דַּיְקָא לְחַטָּאת, כִּי מִשָּׁם, מִבְּחִינַת שׁוֹר וְעֵגֶל, מִשָּׁם בְּעַצְמוֹ הִשְׁתַּלְשְׁלוּת יְנִיקַת הָעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל עֵגֶל שֶׁהִתְגַּבֵּר מִסִּטְרָא דִּשְׂמֹאל כַּיָּדוּעַ שֶׁשֹּׁרֶשׁ הַיֵּצֶר הָרַע מִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא שֶׁהוּא בְּחִינַת שׁוֹר וְעֵגֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל א, י): “וּפְנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאל”. וְצִוָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהַעֲלוֹת דַּיְקָא הָעֵגֶל לְחַטָּאת לַהֲפֹךְ כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ אֶל הַקְּדֻשָּׁה, כִּי אַחַר כָּךְ כְּשֶׁשָּׁבִין נַעֲשֶׂה תִּקּוּן נִפְלָא עַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא כַּנַּ”ל, [מַהֲדוּרָא קַמָּא, וְעַיֵּן לְקַמָּן בְּהַמַּהֲדוּרָא בַּתְרָא שָׁם נִתְבָּאֵר הֵיטֵב]:

ד וְזֶה בְּחִינַת הַחִלּוּק שֶׁבֵּין שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, כִּי כָּל הַמְּלָאכוֹת שֶׁכְּלוּלִים בְּל”ט מְלָאכוֹת צְרִיכִים לְקַדְּשָׁם בִּבְחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (שבת מט:): ‘הָנֵי ל”ט מְלָאכוֹת מִמִּשְׁכָּן גַּמְרִינָן’. כִּי כֻּלָּם נִמְשָׁכִין עַל-יְדֵי חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁאָז נִגְזַר (בראשית ג, יט) “בְּזֵעַת אַפֶּךָ תֹּאכַל לֶחֶם עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה כִּי עָפָר אַתָּה” וְכוּ’. כִּי כָּל הַיְגִיעוֹת שֶׁל הַמְּלָאכוֹת בִּשְׁבִיל בֵּרוּר הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה בִּבְחִינַת (קהלת ו, ז): “כָּל עֲמַל אָדָם לְפִיהוּ”, כִּי הָאֲכִילָה מְחַבֵּר הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף שֶׁהֵם בִּכְלָל בִּבְחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ וְכֹחַ הַמּוֹשֵׁךְ, כִּי הַנֶּפֶשׁ נִמְשֶׁכֶת תָּמִיד לְשָׁרְשָׁהּ, כִּי יָרְדָה בְּזֶה הָעוֹלָם בְּהֶכְרֵחַ שֶׁנָּתַן אוֹתָהּ בְּתוֹךְ הַגּוּף שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ שֶׁהִכְרִיחָה לְהִתְעַכֵּב בּוֹ וְכַוָּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ לְטוֹבָה כְּדֵי לִגְמֹר אֻמָּנוּתוֹ הַנִּפְלָא עַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא כַּנַּ”ל. וְעִקַּר הַחִבּוּר וְהָאֻמָּנוּת עַל-יְדֵי הָאֲכִילָה בִּבְחִינַת ‘וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת’ כְּעֵין שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י שָׁם ‘שֶׁקּוֹשֵׁר’ וְכוּ’. עַל-כֵּן צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה הָאֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל בְּמִשְׁקָל נִפְלָא שֶׁיִּתְנַהֲגוּ שְׁנֵי הַכֹּחוֹת הַנַּ”ל כָּרָאוּי. וְזֶה בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע שֶׁאָכַל אֲכִילָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה אֵין יְכוֹלִין לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִתְנַהֵג כָּרָאוּי שְׁנֵי הַכֹּחוֹת הַנַּ”ל. וְעַל-יְדֵי-זֶה הֻכְרַח לָמוּת, וְאָז נִגְזַר כָּל הַל”ט מְלָאכוֹת שֶׁכֻּלָּם הֵם בֵּרוּרִים לְבָרֵר וּלְתַקֵּן הַמַּאֲכָל בְּאֻמָּנוּת נִפְלָא בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל לְקַשֵּׁר וּלְהַנְהִיג שְׁנֵי הַכֹּחוֹת הַנַּ”ל בְּמִדָּה וּבְמִשְׁקָל כָּרָאוּי שֶׁיִּהְיֶה נִגְמָר מַה שֶּׁצָּרִיךְ הָאָדָם לִפְעֹל וּלְתַקֵּן בְּזֶה הָעוֹלָם.

וְעַל-כֵּן ל”ט מְלָאכוֹת מִמִּשְׁכָּן גַּמְרִינָן כִּי שָׁם הָיָה כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ כְּתִקּוּנוֹ כַּנַּ”ל. וְעִקַּר הַתִּקּוּן הוּא שַׁבָּת שֶׁאָז שָׁבִין הַכֹּל לִמְקוֹמָם וּמְנוּחָתָם בִּבְחִינַת ‘מְנוּחַת שַׁלְוָה וְהַשְׁקֵט וָבֶטַח’. וְעַל-כֵּן אָז בְּטֵלִים כָּל הַמְּלָאכוֹת, אֲבָל בְּיוֹם טוֹב יֵשׁ בּוֹ מְלֶאכֶת אֹכֶל נֶפֶשׁ, כִּי אָז הוּא רַק בְּחִינַת ‘מִקְרָא קֹדֶשׁ’, וְלֹא ‘קֹדֶשׁ’ בְּעַצְמוֹ, כַּמּוּבָא בַּכַּוָּנוֹת. וְעַל-כֵּן עֲדַיִן צְרִיכִין אֵיזֶה בֵּרוּר סָמוּךְ לִגְמָר הַמַּאֲכָל אֲבָל שְׁאָר מְלָאכוֹת הָרְחוֹקִים אֲסוּרִים, כִּי שָׁם כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ מִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר מֵחֲמַת שֶׁרָחוֹק עֲדַיִן מֵהַתַּכְלִית, כִּי הַמַּשָּׂא וּמַתָּן וְהַמְּלָאכוֹת לְהַרְוִיחַ מָמוֹן לְפַרְנָסָה. וְהַמָּמוֹן מִסִּטְרָא דְּצָפוֹן שְׂמֹאל שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר בְּחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ. וְעַל-כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן צְדָקָה לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים בְּחִינַת עָפָר שֶׁאָז נִמְשָׁךְ מִיָּד לַכֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ [וְכָל זֶה צָרִיךְ בֵּאוּר עֲדַיִן]:

ה וְזֶה (ויקרא טז, א): בְּחִינַת “בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה’ וַיָּמֻתוּ”, כִּי כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ בְּעַצְמוֹ בְּלִי כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ כְּלָל הוּא פְּגָם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לִגְמֹר הָאֻמָּנוּת וְלָמָּה לוֹ חַיִּים, כִּי עִקַּר הַחַיִּים עַל-יְדֵי שְׁנֵי הַכֹּחוֹת יַחַד כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן נִסְמָךְ לָזֶה עֲבוֹדַת יוֹם כִּפּוּר שֶׁאָז עֲווֹנוֹת נִתְהַפְּכִין לִזְכֻיּוֹת שֶׁזֶּה עִקַּר נִפְלְאוֹת הָאֻמָּנוּת הַנַּ”ל, וְנַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי שֶׁנִּכְנָס הַכֹּהֵן גָּדוֹל לִפְנַי וְלִפְנִים לִמְקוֹם אַדְמַת קֹדֶשׁ תַּכְלִית הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל הֶעָפָר שֶׁשָּׁם עִקַּר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן צְרִיכִים לְהִתְעַנּוֹת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, כִּי אָז הִתְגַּבְּרוּת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, וְאָז עִקַּר תִּקּוּן הַחֵטְא הָעֵגֶל וְאָז נִצְטַוּוּ עַל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן. וְעַל-כֵּן צְרִיכִים לֶאֱכֹל קֹדֶם בְּעֶרֶב יוֹם כִּפּוּר כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כְּלִי וְכוּ’. כִּי צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ דִּקְדֻשָּׁה כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִפְעֹל פְּעֻלַּת אֻמָּנוּתוֹ בִּשְׁלֵמוּת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל-יְדֵי שְׁנֵי הַכֹּחוֹת יַחַד דַּיְקָא, כִּי אֲפִילּוּ בִּשְׁלֵמוּת הַקְּדֻשָּׁה צְרִיכִין רָצוֹא וָשׁוֹב שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁנֵי הַכֹּחוֹת הַנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת אַזְהָרַת “פֶּן יֶהֶרְסוּ” וְכוּ’ (שמות יט, כא). וְעַל-כֵּן הָיָה הַכֹּהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים מַחֲלִיף כַּמָּה פְּעָמִים מִבִּגְדֵי זָהָב לְבִגְדֵי לָבָן וְכוּ’, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַגְבִּיר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ בְּיוֹתֵר מִדַּאי, וְאָז כְּשֶׁמִּתְנַהֲגִים כְּתִקּוּנוֹ נִתְהַפְּכִים הָעֲווֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת, כִּי דַּיְקָא עַל-יְדֵי-זֶה נִגְמַר הָאֻמָּנוּת הַנִּפְלָא שֶׁל כָּל הַתִּקּוּנִים [כַּמּוּבָן הֵיטֵב בְּעִנְיַן הַמָּשָׁל הַנַּ”ל]:

ו וְזֶה שֶׁאָמְרוּ (ברכות יז.): ‘רְצוֹנִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ אַךְ שְׂאוֹר שֶׁבָּעִסָּה מְעַכֵּב’ וְכוּ’. הַיְנוּ שֶׁהִזְכִּיר שֶׁכֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ חָזָק מְאֹד וּרְצוֹנוֹ נִמְשָׁךְ אֶל הָאֱמֶת לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, ‘אַךְ שְׂאוֹר שֶׁבָּעִסָּה מְעַכֵּב’, שֶׁהוּא כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ. וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ שֶׁהִזְכִּיר זֹאת בִּתְפִלָּתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּזֶה הִגְבִּיר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ מֵאַחַר שֶׁמֵּעִיד בְּפִיו שֶׁכָּל הַמּוֹנְעִים וְהַמְּסִיתִים הֵם בְּחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ וְאֵין זֶה שֶׁלִּי כְּלָל, וְכִי רָצוֹן שֶׁלִּי הוּא רַק לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, בָּזֶה מַגְבִּירִים כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ שֶׁיִּפְעַל פְּעֻלָּתוֹ אַף-עַל-פִּי שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, אַדְּרַבָּה, עַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא יִהְיֶה נִגְמָר הָאֻמָּנוּת בְּנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וְנוֹרָאוֹת בִּבְחִינַת (שמות לד, י): “נֶגֶד כָּל עַמְּךָ אֶעֱשֶׂה נִפְלָאֹת” וְכוּ’, ‘נֶגֶד’ דַּיְקָא, הַיְנוּ עַל-יְדֵי בְּחִינַת ‘נֶגֶד כָּל עַמְּךָ’ שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמִּתְנַגְּדִים אֶל הָאֱמֶת, שֶׁהֵם בְּחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, שֶׁהֵם מוֹנְעִים בְּדִבּוּרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם מִנְּקֻדַּת הָאֱמֶת, עַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא ‘אֶעֱשֶׂה נִפְלָאֹת אֲשֶׁר לֹא נִבְרְאוּ וְכוּ’ כִּי נוֹרָא הוּא אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה עִמָּךְ’, כִּי בְּוַדַּאי יִרְאוּ אַחַר כָּךְ נוֹרָאוֹת נִפְלָאוֹת כְּשֶׁיִּגְמֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת פְּעֻלּוֹתָיו עַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת “מָה רַב טוּבְךָ וְכוּ’ פָּעַלְתָּ לַחוֹסִים בָּךְ נֶגֶד בְּנֵי אָדָם” (תהלים לא, כ), ‘נֶגֶד’ דַּיְקָא כַּנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא פָּעַלְתָּ רַב טוּב הַצָּפוּן וְכוּ’ שֶׁהוּא נִפְלְאוֹת הָאֻמָּנוּת הַנַּ”ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת נִפְלְאוֹת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהֵם קִבּוּל הַשָּׂכָר שֶׁל כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים שֶׁכֻּלָּם נִגְמְרוּ וְנַעֲשׂוּ דַּיְקָא עַל-יְדֵי שֶׁהָיָה הִתְנַגְּדוּת כָּזֶה, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ נֶגֶד כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ וְכַנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת גֹּדֶל מַעֲלַת הָרָצוֹן וְהַכִּסּוּפִין בְּעַצְמָן אֶל הַקְּדֻשָּׁה [כַּמְבֹאָר בִּדְבָרָיו זַ”ל הַרְבֵּה מִזֶּה (ליקוטי מוהר”ן לא)]. כִּי עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ הוּא עַל-יְדֵי הָרָצוֹן וְהַכִּסּוּפִין כַּנַּ”ל, בְּחִינַת (שיר השירים א, ד) “מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה”. לְשׁוֹן רָצוֹן, שֶׁכְּשֶׁהוּא נִמְשָׁךְ בִּרְצוֹנוֹ אֶל הָאֱמֶת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְצַדִּיקֵי אֱמֶת אֲזַי מִתְגַּבֵּר שֹׁרֶשׁ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ דִּלְעֵלָּא שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘מָשְׁכֵנִי’ וְכַנַּ”ל:

ז כִּי הַכֹּל נִבְרָא בִּשְׁבִיל הָאָדָם כְּדֵי שֶׁהָאָדָם יַגְבִּיהַ הַכֹּל וְיַמְשִׁיךְ הַכֹּל לְשָׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא הַיָּחִיד הַקַּדְמוֹן יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה, דְּהַיְנוּ עַל-יְדֵי שֶׁהָאָדָם מְשַׁמֵּשׁ עִם הַדָּבָר לְצָרְכּוֹ, עַל-יְדֵי-זֶה מַגְבִּיהַּ הַדָּבָר לְשָׁרְשׁוֹ אִם הוּא צַדִּיק שֶׁכַּוָּנָתוֹ בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁעוֹשֶׂה לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד. אֲבָל אֵין שׁוּם דָּבָר נִגְמָר בִּשְׁלֵמוּת כִּי אִם עַל-יְדֵי מַעֲשֵׂי הָאָדָם, כִּי כָּךְ בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּל הַדְּבָרִים שֶׁהָאָדָם יִגְמֹר הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ב, ג): “אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת”. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (בראשית רבה יא, ו): ‘הַחִטִּים צְרִיכִין לִטְחֹן’ וְכוּ’ [וְכַמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר]. וְהֵם כְּלַל כָּל הַמְּלָאכוֹת שֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה וְכֻלָּם הֵם בִּבְחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ שֶׁמַּכְרִיחַ אֶת הַדָּבָר וּמְשַׁנֶּה אוֹתוֹ מִטִּבְעוֹ וּמְקוֹמוֹ הָרִאשׁוֹן, כְּגוֹן הַחוֹרֵשׁ שֶׁמְּשַׁנֶּה הָאֲדָמָה וּמֵזִיז הָרְגָבִים וְהַצְּרוֹרוֹת מִמְּקוֹמָם עַל-יְדֵי הַחֲפִירָה וְהַחֲרִישָׁה, וְכֵן הַזּוֹרֵעַ שֶׁלּוֹקֵחַ הַזְּרָעִים מִמָּקוֹם שֶׁמֻּנָּחִים וּמַכְרִיחָם לְהַפִּילָם עַל הָאָרֶץ וְכֵן הַקּוֹצֵר וְכוּ’, אֲבָל זֶה הַכֹּחַ הַמַּכְרִיחַ הוּא לְטוֹבָה, כִּי כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ שֶׁהוּא הָאָדָם שֶׁאֶצְלוֹ עִקַּר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ”ל, כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיְּשַׁמֵּשׁ הַדָּבָר לְצֹרֶךְ הָאָדָם, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הַדָּבָר וַעֲלִיָּתוֹ לַחֲזֹר וּלְהַמְשִׁיךְ לְשָׁרְשׁוֹ, כִּי אִם עַל-יְדֵי שֶׁמַּכְרִיחִין אוֹתוֹ לְתַקְּנוֹ עַל-יְדֵי כָּל הַמְּלָאכוֹת שֶׁבְּנֵי הָאָדָם עוֹשִׂין, כִּי הַחִטִּים אִי אֶפְשָׁר לֶאֱכֹל עַד שֶׁקּוֹצְרִין וְטוֹחֲנִין וְכוּ’. נִמְצָא, שֶׁכָּל כֹּחוֹת הַמַּכְרִיחִין שֶׁבְּנֵי אָדָם עוֹסְקִין בָּהֶם הַכֹּל לְטוֹבָה בִּשְׁבִיל כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, כִּי בְּוַדַּאי אֵין אָדָם מַכְרִיחַ הָאֶבֶן לְהַגְבִּיהַ מִמְּקוֹמוֹ לְהַשְׁלִיכוֹ לְמַעְלָה כִּי אִם בִּשְׁבִיל אֵיזֶה כַּוָּנָה לְצֹרֶךְ בִּנְיָן אוֹ אֵיזֶה מְלָאכָה. וְהַכֹּל לְצֹרֶךְ הָאָדָם שֶׁשָּׁם עִקַּר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ הָעֶלְיוֹן, כִּי עִקַּר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ הָאֲמִתִּי הוּא לְהַמְשִׁיךְ הַכֹּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל. אֲבָל כָּל זֶה אִם הָיָה עוֹלָם מִתְנַהֵג כָּרָאוּי תָּמִיד, אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה. וְעִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה עַל-יְדֵי שְׁנֵי הַכֹּחוֹת הַנַּ”ל, שֶׁנָּתַן כֹּחַ לִטְעוֹת עַד שֶׁיֵּשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁהֵם בְּחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ שֶׁרוֹצִים לְהַכְרִיחַ לְהַרְחִיק חַס וְשָׁלוֹם מִכֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ הָאֲמִתִּי לְגַמְרֵי עַל-יְדֵי תַּאֲווֹתֵיהֶם וּמִדּוֹתֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם וְדִבּוּרֵיהֶם הָרָעִים וְהַפְּגוּמִים, עַל-כֵּן הוּא מִלְחָמָה גְּדוֹלָה לְהָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם, כִּי הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל נִבְרָא רַק בִּשְׁבִיל מִלְחָמָה זֹאת שֶׁל הַבַּעַל בְּחִירָה.

וְזֶה בְּחִינַת חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִפְגְּמוּ כָּל הַדְּבָרִים וְאָז נִגְזַר: ‘בְּזֵעַת אַפֶּךָ תֹּאכַל לֶחֶם עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה’, שֶׁהֵם כָּל הַל”ט מְלָאכוֹת שֶׁבָּהֶם אֲחִיזַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ כַּמּוּבָא. כִּי מִקֹּדֶם לֹא הָיוּ צְרִיכִין כָּל כָּךְ מְלָאכוֹת וּמְעַט דִּמְעַט שֶׁהָיוּ צְרִיכִים הָיוּ בְּזִכּוּךְ גָּדוֹל, אֲבָל עַתָּה וְכוּ’ וְכָל הַדּוֹרוֹת עוֹסְקִין בְּתִקּוּן זֶה, אֲבָל כֻּלָּם יֵשׁ לָהֶם בְּחִירָה וְהַרְבֵּה הַרְבֵּה לֹא דַּי שֶׁאֵין מְתַקְּנִין אַף גַּם מְקַלְקְלִין יוֹתֵר, עַל-כֵּן הָעִקָּר הֵם צַדִּיקֵי הַדּוֹר הַמֻּבְחָרִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ נִפְלָא מְאֹד מְאֹד שֶׁיָּכוֹל לְהִתְגַּבֵּר עַל כָּל מִינֵי כֹּחוֹת הַמַּכְרִיחִים שֶׁבָּעוֹלָם עַד שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף יִתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה, כִּי דַּיְקָא עַל-יְדֵי עֹצֶם רִבּוּי הַכֹּחוֹת הַמַּכְרִיחִים הַמִּתְנַהֲגִים וְכוּ’, עַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא יֻגְמַר הָאֻמָּנוּת הַנִּפְלָא שֶׁל יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית בִּבְחִינַת (שיר השירים ז, ב) “כְּמוֹ חֲלָאִים מַעֲשֵׂי יְדֵי אָמָּן” – ‘שֶׁמְּחוֹלָּלִין עַד הַתְּהוֹם’ (סוכה מט.). וּמִשָּׁם דַּיְקָא יַעֲלֶה הַכֹּל וְיִגְמֹר הַקְּדֻשּׁוֹת בְּאֻמָּנוּת וּבִמְלָאכוֹת נִפְלָאוֹת בְּחִינַת ‘מַעֲשֵׂי יְדֵי אָמָּן’, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל. אֲבָל לְעֵת עַתָּה הַמִּלְחָמָה חֲזָקָה וְנוֹרָאָה מְאֹד:

ח וְזֶה בְּחִינַת הַחִלּוּק שֶׁבֵּין שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, כִּי ‘כָּל עֲמַל אָדָם לְפִיהוּ’, שֶׁעִקַּר כָּל הַמְּלָאכוֹת בִּשְׁבִיל אֲכִילַת הָאָדָם שֶׁהוּא חִיּוּת הָאָדָם, שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת נִפְלְאוֹת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שֶׁחִיּוּת הָאָדָם שֶׁנִּמְשָׁךְ מִמָּקוֹם גָּבֹהַּ כָּזֶה, כִּי הַחִיּוּת הוּא הַשֵּׂכֶל שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מַשִּׂיג וְיוֹדֵעַ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ז, יב): “הַחָכְמָה תְּחַיֶּה” [כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמָקוֹם אַחֵר (ליקוטי מוהר”ן א)]. וְכָל זֶה הַחִיּוּת אֵין נִמְשָׁךְ וּמִתְקַיֵּם בָּאָדָם כִּי אִם עַל-יְדֵי הָאֲכִילָה דַּיְקָא. וְעַל-כֵּן רֹב הַבֵּרוּרִים הֵם בַּאֲכִילָה, כִּי עִקַּר עֲלִיַּת הַדְּבָרִים לְשָׁרְשָׁם הוּא עַל-יְדֵי אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל, בִּפְרָט הַצַּדִּיקִים, כִּי עַל-יְדֵי הָאֲכִילָה מְקַבְּלִים חִיּוּת וְעוֹבְדִים הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמַמְשִׁיכִים עַצְמָן אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מַגְבִּיהִין הַכֹּל וּמַמְשִׁיכִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲבָל הָאֲכִילָה צָרִיךְ בֵּרוּרִים גְּדוֹלִים גַּם בְּגַשְׁמִיּוּת כַּנִּרְאֶה בַּחוּשׁ מִכָּל שֶׁכֵּן בְּרוּחָנִיּוּת. וְכָל הַבֵּרוּרִים שֶׁהֵם הַמְּלָאכוֹת, כֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ כַּנַּ”ל, אֲבָל הַכֹּל לְטוֹבָה בִּשְׁבִיל כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ וְכַנַּ”ל.

וְעַל-כֵּן בְּשַׁבָּת בְּטֵלִים כָּל הַמְּלָאכוֹת, כִּי אָז אֵין בֵּרוּר, כִּי אָז אֵין שְׁלִיטָה לְשׁוּם כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, כִּי אָז שָׁב וְחוֹזֵר הַכֹּל לִמְקוֹמוֹ וְשָׁרְשׁוֹ בִּמְנוּחָה וְשַׁלְוָה, כִּי אָז עֲלִיַּת כָּל הָעוֹלָמוֹת לְשָׁרְשָׁן בִּבְחִינַת ‘שַׁבָּת שָׁלוֹם’ שֶׁאֵין בּוֹ מַחֲלֹקֶת וּמִלְחָמָה בֵּין כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ לַכֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, כִּי הַכֹּל שָׁב לִמְקוֹמוֹ וּמְנוּחָתוֹ. וְעַל-כֵּן אָסוּר אָז לְעוֹרֵר עוֹבְדִין דְּחֹל, כִּי בַּחֹל אֲפִילּוּ כְּשֶׁעוֹשִׂין הַמְּלָאכוֹת בִּקְדֻשָּׁה, אַף-עַל-פִּי-כֵן מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם אֲחִיזַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, עַל-כֵּן יֵשׁ שָׁם מִלְחָמָה גְּדוֹלָה, וּבְשַׁבָּת אָסוּר לְעוֹרֵר כְּלָל מִלְחָמָה זֹאת שֶׁלֹּא יִתְאַחֲזוּ בְּיוֹתֵר חַס וְשָׁלוֹם, וְזֶהוּ גַּם כֵּן בְּחִינַת יוֹם טוֹב שֶׁשָּׁוֶה לְשַׁבָּת וַאֲסוּרִים בּוֹ כָּל הַמְּלָאכוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּמִּשְׁנָה (ביצה ה, ב): ‘כָּל שֶׁחַיָּבִין עָלָיו בְּשַׁבָּת חַיָּבִין עָלָיו בְּיוֹם טוֹב, אֵין בֵּין שַׁבָּת לְיוֹם טוֹב אֶלָּא אֹכֶל נֶפֶשׁ בִּלְבַד’. כִּי בְּיוֹם טוֹב הָיָה שִׁדּוּד הַמַּעֲרָכוֹת כִּי כָּל הַיָּמִים טוֹבִים הֵם ‘זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם’ וְאָז נִתְבַּטֵּל כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ שֶׁהוּא בְּחִינַת פַּרְעֹה וּמִצְרַיִם שֶׁרָצָה לְעַכֵּב יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כְּלַל הַמּוֹנְעִים וְהַמִּתְנַגְּדִים שֶׁבְּכָל דּוֹר נֶגֶד הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁכֻּלָּם מֻכְרָחִין לְהִתְבַּטֵּל וְלַעֲזֹר לְהַקְּדֻשָּׁה עַל-יְדֵי רִבּוּי הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים וְכוּ’, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה גַּם הוּא נָתַן בְּיָדָם זְבָחִים וְעוֹלוֹת וְכָל הַמִּצְרִים הִשְׁאִילוּם רְכוּשׁ גָּדוֹל וְכוּ’, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת שֶׁכָּל כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ מִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה כַּנַּ”ל וְכוּ’. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁבְּיוֹם טוֹב הָיָה הַגְּאֻלָּה עַל-יְדֵי הֶכְרֵחַ וְשִׁדּוּד הַמַּעֲרָכוֹת, עַל-כֵּן עֲדַיִן יֵשׁ בּוֹ קְצָת מְלָאכוֹת, אֲבָל בְּשַׁבָּת הוּא הִתְגַּלּוּת אֱלֹהוּת מִתְּחִלַּת הַבְּרִיאָה שֶׁבָּרָא הָעוֹלָם בְּשֵׁשֶׁת הַיָּמִים וְשָׁבַת בְּשַׁבָּת, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁךְ יְדִיעַת אֱלֹהוּתוֹ בְּכָל הָעוֹלָם שֶׁזֶּה עִקַּר מְנוּחָתָם וּשְׁבִיתָתָם. עַל-כֵּן אָז אֲסוּרִים כָּל הַמְּלָאכוֹת, כִּי אָז עוֹלִין לִבְחִינַת קֹדֶשׁ בְּעַצְמוֹ [כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּכְּתָבִים], הַיְנוּ שֶׁאָז נִמְשָׁכִין וְעוֹלִין הַכֹּל עַד לְמַעְלָה לְמַעְלָה. וְעַל-כֵּן אָז ‘מְנוּחַת שַׁלְוָה’ וְכוּ’, אֲבָל יוֹם טוֹב הוּא בְּחִינַת מִקְרָא קֹדֶשׁ שֶׁמַּמְשִׁיכִין הַקְּדֻשָּׁה מִמְּקוֹמוֹ, כִּי יֵשׁ כֹּחַ לַצַּדִּיקִים לְהַמְשִׁיךְ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְהַכְרִיחוֹ, כִּבְיָכוֹל לִשְׁכֹּן עִמָּנוּ בִּבְחִינַת (שיר השירים ז, ו) “מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים”. וְעַל-כֵּן אָז יֵשׁ עֲדַיִן מְלָאכוֹת אֹכֶל נֶפֶשׁ שֶׁהוּא לְגַלּוֹת הַטַּעַם שֶׁבְּהַמַּאֲכָל, כִּי הַטַּעַם הוּא עִקַּר הַחִיּוּת הַנִּמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת (תהלים לד, ט): “טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב ה'”, שֶׁכָּל הַטְּעָמִים הֵם טוֹב ה’. וְלָזֶה הַטַּעַם צְרִיכִין בְּיוֹם טוֹב עוֹד אֵיזֶה מְלָאכָה לְהַמְשִׁיכוֹ לְמַטָּה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְלֶאכֶת אֹכֶל נֶפֶשׁ. אֲבָל בְּשַׁבָּת גַּם זֶה אָסוּר, כִּי אָז שְׁבִיתָה לְגַמְרֵי, כִּי כָּל הָעוֹלָמוֹת מִזְדַּכְּכִין וְעוֹלִין אָז עַד שֶׁכָּל הַטּוֹב מִתְגַּלֶּה מִמֵּילָא בְּלִי שׁוּם עֻבְדָא וּמְלָאכָה כְּלָל אֲפִילּוּ מְלֶאכֶת אֹכֶל נֶפֶשׁ לְהַמְשִׁיךְ הַטַּעַם שֶׁהוּא טוֹב שֶׁבַּמַּאֲכָל:

ט וְזֶהוּ בְּחִינַת הַחִלּוּק שֶׁבֵּין גְּאֻלָּה רִאשׁוֹנָה לִגְאֻלָּה אַחֲרוֹנָה, כִּי גְּאֻלָּה הָרִאשׁוֹנָה הָיְתָה בִּבְחִינַת הֶכְרֵחַ עַל-יְדֵי רִבּוּי הָאוֹתוֹת וְכוּ’ שֶׁאָז נִתְקַדְּשׁוּ כָּל הַיָּמִים טוֹבִים שֶׁהֵם ‘זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם’, אֲבָל גְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה הוּא בִּבְחִינַת ‘שַׁבַּת שָׁלוֹם’. שֶׁמָּשִׁיחַ יִכְבֹּשׁ הָעוֹלָם בְּלִי מִלְחָמָה כְּלָל, רַק עַל-יְדֵי גֹּדֶל הַדַּעַת שֶׁיְּגַלֶּה בָּעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם עב, ט): “לְפָנָיו יִכְרְעוּ צִיִּים וְאֹיְבָיו עָפָר יְלַחֵכוּ” וְכוּ’. וּכְתִיב (ישעיה נב, יב): “כִּי לֹא בְּחִפָּזוֹן תֵּצֵאוּ”. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (תיקו”ז כא, מג.): ‘בְּגָלוּתָא קַדְמָאָה וְכוּ’ וּבְגָלוּתָא בַּתְרָאָה בְּקָנֶה דִּילָךְ דְּאִיהוּ קֻלְמוֹס בָּקַע יַמָּא דְּאוֹרַיְיתָא’. וְעַל-כֵּן כָּל הַמּוֹעֲדִים בְּטֵלִים לֶעָתִיד, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיה טז, יד): “וְלֹא יֵאָמֵר עוֹד חַי ה'” וְכוּ’:

י אֲבָל שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב צְרִיכִין זֶה לָזֶה. כִּי אִם לֹא הָיוּ הָאוֹתוֹת וְכוּ’ שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה קְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב לֹא הָיוּ יוֹדְעִים מִשַּׁבָּת כְּלָל. וְאִם לֹא הָיָה קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, כִּי עִקַּר הַמּוֹפְתִים שֶׁל יְצִיאַת מִצְרַיִם הָיָה בְּכֹחַ שַׁבָּת שֶׁקְּבִיעָא וּקְיָמָא, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שַׁבַּת הַגָּדוֹל שֶׁקֹּדֶם פֶּסַח. וְכֵן גְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל-יְדֵי שֶׁהָיָה מִקֹּדֶם גְּאֻלָּה הָרִאשׁוֹנָה וְאִלְמָלֵא הַכֹּחַ שֶׁל גְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה לֹא הָיְתָה גְּאֻלָּה הָרִאשׁוֹנָה, בִּבְחִינַת (יחזקאל ז, ב): “קֵץ בָּא הַקֵּץ” [כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (ליקוטי מוהר”ן רנ)]. וְעַל-כֵּן בְּיוֹם טוֹב צְרִיכִין לַעֲלוֹת לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ לְקַבֵּל הַקְּדֻשָּׁה שָׁם, אֲבָל בְּשַׁבָּת אֵין צָרִיךְ, כִּי שַׁבָּת הוּא בִּבְחִינַת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר שֶׁנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶם (משלי ג, טו): “יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים” – ‘מִלִּפְנַי וְלִפְנִים’ (הוריות יג.). כִּי כָּל קְדֻשַּׁת הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִפְנַי וְלִפְנִים הַכֹּל מֵהֶם, כִּי הֵם בִּבְחִינַת הִסְתַּלְּקוּת מֹשֶׁה שֶׁנִּסְתַּלֵּק בְּרַעֲוָא דְּרַעֲוִין, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת הַכֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ דְּכָל רְעוּתִין תְּקוּעִין תַּמָּן, שֶׁזֶּה עִקַּר קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת מָשִׁיחַ שֶׁהוּא מֹשֶׁה בְּעַצְמוֹ שֶׁיִּגְמֹר אָז בַּגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה מַה שֶּׁהִתְחִיל אָז בַּגְּאֻלָּה הָרִאשׁוֹנָה. כִּי שְׁנֵיהֶם צְרִיכִים זֶה לָזֶה בִּבְחִינַת (שמות טו, טז): “עַד יַעֲבֹר עַד יַעֲבֹר” וְכוּ’. וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (סוטה לו.) עַל גְּאֻלָּה הָרִאשׁוֹנָה וְעַל גְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה. שֶׁאָז בְּשִׁירַת הַיָּם בִּשְׁעַת קְרִיעַת יַם סוּף, שֶׁהוּא גְּמַר יְצִיאַת מִצְרַיִם, הִתְנַבֵּא עַל סוֹף הַגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁאֵין אַחֲרֶיהָ גָּלוּת, כִּי שְׁנֵיהֶם תְּלוּיִים זֶה בָּזֶה כַּנַּ”ל:

יא וְזֶה בְּחִינַת שָׁלֹשׁ שָׁבוּעוֹת שֶׁל בֵּין הַמְּצָרִים שֶׁמִּתְאַבְּלִין בָּהֶם עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁאָז הָיָה בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת כֹּחַ הַמַּכְרִיחִים שֶׁהֵם הָעֲכּוּ”ם שֶׁעָמְדוּ עָלֵינוּ וְהֶחֱרִיבוּ הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם עִקַּר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ וְהִכְרִיחוּ אֶת יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת. וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֵטְא הָעֵגֶל וּמֵחֲטָאֵינוּ שֶׁבְּכָל הַדּוֹרוֹת, וְעַל-כֵּן יוֹשְׁבִין אָז עַל הֶעָפָר בִּפְרָט בְּתִשְׁעָה בְּאָב שֶׁאָז עִקַּר הַחֻרְבָּן שֶׁיּוֹשְׁבִין עַל הֶעָפָר. כִּי אָנוּ מַכִּירִין שִׁפְלוּתֵנוּ שֶׁיָּרַדְנוּ עַד עָפָר בִּבְחִינַת (תהלים מד, כו): “כִּי שָׂחָה לֶעָפָר נַפְשֵׁינוּ” וְכוּ’. וְזֶה בְּעַצְמוֹ הוּא תִּקְוָתֵנוּ, כִּי עָפָר הוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ כַּנַּ”ל, וְזֶה בְּחִינַת (ישעיה נב, ב): “הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי” וְכוּ’, ‘מֵעָפָר’ דַּיְקָא, שֶׁעַל-יְדֵי בְּחִינַת עָפָר, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, עַל-יְדֵי-זֶה תָּקוּם וְיִתְבַּטֵּל כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ שֶׁהֵם קוֹשְׁרִים אוֹתָנוּ בַּגָּלוּת. וְזֶהוּ בְּחִינַת “הִתְפַּתְּחִי מוֹסְרֵי צַוָּארֵךְ” וְכוּ’, ‘מוֹסְרֵי’ דַּיְקָא, בְּחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ שֶׁרוֹצֶה לִקְשֹׁר בְּמוֹסֵרוֹת וּקְשָׁרִים וְכוּ’, רַחֲמָנָא לִצְלַן, כִּי בֶּאֱמֶת בְּעֵת הַתִּקּוּן אֵין צְרִיכִין לֵישֵׁב עַל הֶעָפָר מַמָּשׁ כְּדֵי לְהַגְבִּיר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, כִּי הַצַּדִּיקִים הֵם עֲנָוִים בֶּאֱמֶת וּמְשִׂימִים עַצְמָם כֶּעָפָר, אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵינָם יוֹשְׁבִים עַל הֶעָפָר מַמָּשׁ, כִּי הַצַּדִּיקִים הֵם לְמַעְלָה מֵהֶעָפָר, לְמַעְלָה מִכֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ שֶׁבֶּעָפָר, כִּי כָּל כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ שֶׁבֶּעָפָר הַכֹּל נִמְשָׁךְ מִלְּמַעְלָה מִנִּשְׁמַת יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם עִקַּר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ שֶׁהַכֹּל נִבְרָא בִּשְׁבִילָם. וְזֶה הַכֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ שֶׁבֶּעָפָר מֵאַחַר שֶׁנִּמְשָׁךְ לְמַטָּה לְזֶה הָעוֹלָם נִתְעָרֵב בּוֹ טוֹב וָרָע, כִּי כָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת נִמְשָׁךְ מֵהֶעָפָר שֶׁהוּא כְּלַל הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת שֶׁמֵּהֶם כָּל הַתַּאֲווֹת, כִּי ‘עָפָר מָאנָא דְּכֻלָּא’ (תיקו”ז ע, קלב.), כִּי בְּזֶה הָעוֹלָם הַכֹּל נִתְעָרֵב וְנִתְבַּלְבֵּל, כִּי אֲפִילּוּ בְּגַשְׁמִיּוּת בְּאֻמָּנוּת הַכֵּלִים מִי שֶׁאֵינוֹ בָּקִי הֵיטֵב בְּהָאֻמָּנוּת אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיזֶהוּ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ וְאֵיזֶהוּ כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, כִּי גַּם כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ נַעֲשֶׂה כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, כִּי עוֹשִׂין אוֹתוֹ בְּאֻמָּנוּת שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לִמְשֹׁךְ לְהֶפֶךְ עַד שֶׁזֶּה מוֹשֵׁךְ לְכָאן וְזֶה מוֹשֵׁךְ לְכָאן וְזֶה לְכָאן, עַד שֶׁאֵין יוֹדְעִין אֵיזֶהוּ כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ וְאֵיזֶהוּ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ. וְעַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא נִגְמָר אֻמָּנוּת הַכֵּלִים הַגְּדוֹלִים הַנִּפְלָאִים כַּיָּדוּעַ לַבְּקִיאִים בָּהֶם, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן בְּעִנְיַן כְּלַל הָאָדָם שֶׁהוּא אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי שֶׁבִּשְׁבִילוֹ נִבְרָא הַכֹּל כְּדֵי שֶׁיַּגְבִּיהַ וְיַמְשִׁיךְ הַכֹּל לְשָׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְכוּ’ שֶׁכָּל הָעוֹלָמוֹת תְּלוּיִים בָּזֶה. וְכֻלָּם תְּלוּיִים וּקְשׁוּרִים זֶה בָּזֶה וְזֶה בָּזֶה בְּאֻמָּנוּת נִפְלָא שֶׁל יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית, וּבָרָא הַכֹּל בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה שֶׁעִקַּר הַבְּחִירָה עַל-יְדֵי שֶׁיֵּשׁ בְּהָאָדָם בְּחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ וְכֹחַ הַמַּכְרִיחַ וְזֶה מוֹשֵׁךְ לְכָאן וְזֶה מוֹשֵׁךְ לְכָאן וְכוּ’ וְכוּ’, וּמִגֹּדֶל כֹּחַ הַבְּחִירָה שֶׁהִיא דַּיְקָא עַל-יְדֵי שֶׁמַּעֲלִימִין הָאֱמֶת, עַל-כֵּן קָשֶׁה לַעֲמֹד עַל הַדָּבָר לֵידַע מִי הוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ דִּקְדֻשָּׁה וּמִי לְהֵפֶךְ וְכוּ’ וּמִשָּׁם כָּל הַבְּחִירָה.

עַל-כֵּן הָעִקָּר שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ בְּכָל פַּעַם וְלִזְכֹּר שֶׁהוּא עָפָר, כִּי ‘יְסוֹדוֹ מֵעָפָר וְסוֹפוֹ לֶעָפָר’. וִיבַטֵּל עַצְמוֹ בְּתַכְלִית לִבְחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ הָאֲמִתִּי דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא לְהַמְשִׁיךְ עַצְמוֹ לִמְקוֹר הַחַיִּים לְהַבּוֹרֵא הַיָּחִיד יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה. וְיֵדַע שֶׁכָּל הַתַּאֲווֹת וְהַבִּלְבּוּלִים כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחִים, אַף-עַל-פִּי שֶׁמְּדַמִּין עַצְמָן לְכֹחַ הַמּוֹשֵׁךְ, כִּי הָאָדָם בְּטִבְעוֹ נִמְשָׁךְ תָּמִיד אַחַר כָּל הַתַּאֲווֹת, אֲבָל הָאֱמֶת יוֹדֵעַ כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין זֶה כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ הָאֲמִתִּי, וְלֹא בִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הָאָדָם, רַק מֵעֹצֶם גַּשְׁמִיּוּת הָאָדָם וּמֵרִבּוּי הָעֲווֹנוֹת נִתְהַפֵּךְ אֶצְלוֹ עַד שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁזֶּהוּ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ. וְצָרִיךְ לְהַכְרִיחַ עַצְמוֹ לְשַׁבֵּר זֶה הַכֹּחַ וְלִמְשֹׁךְ עַצְמוֹ אֶל הָאֱמֶת, אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת שָׁם עִקַּר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ. וּכְשֶׁיַּרְגִּיל עַצְמוֹ בָּזֶה שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת רָצוֹן שֶׁהִזְהִיר רַבֵּינוּ זַ”ל מְאֹד, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵיךְ שֶׁהוּא יִתְגַּבֵּר תָּמִיד בִּרְצוֹנוֹת וְכִסּוּפִין חֲזָקִים לִמְשֹׁךְ עַצְמוֹ לְשָׁרְשׁוֹ, בְּוַדַּאי יִתְגַּלֶּה לוֹ הָאֱמֶת וְיֵדַע הֵיכָן כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ הָאֲמִתִּי שֶׁיּוּכַל לְמָשְׁכוֹ לְשָׁרְשׁוֹ וּמְקוֹמוֹ שֶׁנֶּחֶצְבָה נִשְׁמָתוֹ מִשָּׁם.

וְהָעִקָּר הוּא שִׁפְלוּת, וְשֶׁלֹּא יִהְיֶה רוֹדֵף אַחַר הַכָּבוֹד, כִּי מֵאַחַר שֶׁרוֹאֶה שֶׁהַתַּאֲווֹת מִתְגַּבְּרִים עָלָיו כָּל כָּךְ רָאוּי לוֹ שֶׁעַל כָּל פָּנִים לֹא יִרְצֶה בְּכָבוֹד וְיֵדַע שִׁפְלוּתוֹ בֶּאֱמֶת, כִּי שֹׁרֶשׁ הַכֹּל הוּא כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַבְּרִיאָה. וְשָׁם עִקַּר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ [כַּמּוּבָן בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל]. וְעַל-כֵּן הָעִקָּר שֶׁיְּבַטֵּל כְּבוֹדוֹ נֶגֶד כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיֵדַע שִׁפְלוּתוֹ בֶּאֱמֶת וְיָשִׂים עַצְמוֹ כֶּעָפָר, וְאָז יִתְגַּבֵּר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ הָאֲמִתִּי, שֶׁהוּא בְּחִינַת עָפָר דִּקְדֻשָּׁה, לִמָּשֵׁךְ תָּמִיד אֶל הָאֱמֶת. אֲבָל תָּמִיד אֵין צְרִיכִין לֵישֵׁב עַל הֶעָפָר מַמָּשׁ בִּשְׁבִיל זֶה, כִּי אַדְּרַבָּא, צְרִיכִין דַּיְקָא לְהָרִים עַצְמוֹ לְשָׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן. וְאַף-עַל-פִּי-כֵן יֵדַע שִׁפְלוּתוֹ עַד עָפָר בִּבְחִינַת (מגילה לא.): ‘בִּמְקוֹם גְּדֻלָּתוֹ שָׁם’ וְכוּ’. וְזֶה בְּחִינַת (ישעיה כו, יט): “הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר”, ‘מִי שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו’ דַּיְקָא, שֶׁאֲפִילּוּ בְּגֹדֶל הַחִיּוּת הוּא חַי חַיִּים אֲמִתִּיּיִם בְּהַשָּׂגוֹת נִפְלָאוֹת שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים, הָיָה שָׁכֵן לֶעָפָר, כִּי בִּמְקוֹם גְּדֻלָּתוֹ הָיָה עָנָו בְּיוֹתֵר. וְזֶה עִקַּר הָעֲנָוָה הָאֲמִתִּית, אֲבָל עַתָּה בְּעֵת הַחֻרְבָּן צְרִיכִין לְהַשְׁלִיךְ עַצְמוֹ עַל הֶעָפָר מַמָּשׁ לְהַכִּיר שִׁפְלוּתֵנוּ עַל-יְדֵי-זֶה לֵידַע שֶׁאָנוּ מֻנָּחִים עַד עָפָר מַמָּשׁ, כִּי כָּל הַתַּאֲווֹת שֶׁבָּאִין מִגַּשְׁמִיּוּת הֶעָפָר מוֹשְׁלִים עֲדַיִן. עַל כָּל פָּנִים אָנוּ מְחֻיָּבִים לֵידַע שֶׁאֵין מַגִּיעַ לָנוּ כָּבוֹד וְאָנוּ מְחֻיָּבִים לְהַשְׁפִּיל עַצְמֵנוּ כֶּעָפָר מַמָּשׁ בִּבְחִינַת (איכה ג, כט): “יִתֵּן בֶּעָפָר פִּיהוּ אוּלַי יֵשׁ תִּקְוָה”. וְאָז אָנוּ מַגְבִּירִים עַל-יְדֵי-זֶה כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ שֶׁהוּא בְּחִינַת עָפָר, וְעַל-יְדֵי-זֶה יְקֻיַּם: ‘הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי’ וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

וְזֶה שֶׁמַּפְטִירִין בְּשַׁבָּת נַחֲמוּ (ישעיה מ, ג-ד): “קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר וְכוּ’ כָּל גֵּיא יִנָּשֵׂא וְכָל הַר וְגִבְעָה יִשְׁפָּלוּ וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר” וְכוּ’. כִּי אָנוּ מוֹדִיעִים שֶׁעִקַּר הַכֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ שֶׁבֶּעָפָר הַכֹּל מֵהַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם עִקַּר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ. וְעַל-כֵּן הֵם יְכוֹלִין לְשַׁנּוֹת הֶעָפָר בְּעַצְמָהּ מִטִּבְעָהּ כְּמוֹ שֶׁרָאִינוּ בְּרִבּוּי הַמּוֹפְתִים שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה שֶׁהָפַךְ יַבָּשָׁה לְמַיִם וּמַיִם לְיַבָּשָׁה בִּקְרִיעַת יַם סוּף וּבְהַכָּאַת הַצּוּר, וְכֵן לֶעָתִיד יִרְאוּ נִפְלְאוֹת ה’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (זכריה יד, ד): “וְנִבְקַע חֲצִי הָעִיר מֵחֶצְיוֹ” וְכוּ’. שֶׁיִּרְאוּ שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ לְהַצַּדִּיקִים לְשַׁנּוֹת הֶעָפָר בְּעַצְמָהּ מִטִּבְעָהּ וּלְהַגְבִּיהַּ הַגַּיא וּלְהַשְׁפִּיל הָהָר וְלַעֲשׂוֹת הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר. שֶׁכָּל זֶה מוֹרֶה שֶׁכָּל הֶעָפָר וְכָל כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ שֶׁבְּתוֹכָהּ הַכֹּל מֵהַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם עִקַּר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ הָאֲמִתִּי לְהַמְשִׁיךְ הַכֹּל לְשָׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן וְגַם ‘כָּל גֵּיא יִנָּשֵׂא’, מְרַמֵּז עַל מַעֲלַת הָעֲנָוָה וְהַשִּׁפְלוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת ‘מָאן דְּהוּא זְעֵיר הוּא רַב’ וְכוּ’ (זוהר שלח קסח.), בְּחִינַת ‘מַשְׁפִּיל גֵּאִים וּמַגְבִּיהַּ שְׁפָלִים’, שֶׁהַנְּמוּכִים וְהַשְּׁפָלִים בֶּאֱמֶת כְּמוֹ הַגַּיְא – ‘יִנָּשְׂאוּ’, וְהַגְּבוֹהִים בְּעֵינֵיהֶם כְּמוֹ הַר וְגִבְעָה – ‘יִשְׁפָּלוּ’, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ עַל-יְדֵי בִּטּוּל הַגֵּאוּת וְהַכָּבוֹד רַק לֵידַע שִׁפְלוּתוֹ בֶּאֱמֶת וְכַנַּ”ל. וְזֶה שֶׁנִּסְמָךְ אַחַר כָּךְ: “וְנִגְלָה כְּבוֹד ה'” וְכוּ’, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ הָאֲמִתִּי שֶׁהוּא כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַכֹּל שֶׁבִּשְׁבִילוֹ נִבְרָא הַכֹּל כַּנַּ”ל. וְכֵן דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (עירובין נד.) עַל פָּסוּק: ‘כָּל גֵּיא יִנָּשֵׂא’ לְעִנְיַן עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת. וְעַל-כֵּן הֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם שָׁלֹשׁ שַׁבָּתִים שֶׁהֵם כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה רְגָלִים שֶׁפָּגְמוּ בָּהֶם, שֶׁעִקַּר הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי בְּחִינַת שַׁבָּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת גְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה וְכַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן קוֹרִין אָז פָּרָשַׁת פִּנְחָס שֶׁכָּתוּב בּוֹ שַׁבָּת וְכָל הַיָּמִים טוֹבִים, כִּי עַכְשָׁיו אָנוּ מַמְשִׁיכִין עַל-יְדֵי הַשָּׁלֹשׁ שַׁבָּתִים הִתְגַּלּוּת קְדֻשַּׁת הַשָּׁלֹשׁ רְגָלִים שֶׁבָּהֶם הִתְגַּבְּרוּת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ עַל כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, כִּי הַגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁאָנוּ מְצַפִּים הוּא בִּבְחִינַת שַׁבָּת וְכוּ’. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיה טז, יד): “וְלֹא יֵאָמֵר עוֹד” וְכוּ’:

יב וְכֵן כָּל הַהַפְטָרָה שֶׁל שַׁבָּת נַחֲמוּ מְדַבֶּרֶת מִגְּנוּת הָעֲבוֹדָה זָרָה וּמִגְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּרָא הַכֹּל. וְהַכֹּל בִּרְשׁוּתוֹ וּרְצוֹנוֹ לַעֲשׂוֹת כְּחֶפְצוֹ וְכֻלָּם יִתְבַּטְּלוּ נֶגְדּוֹ, כִּי כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ מְהֵרָה יִכְרַע וְיִפֹּל. וְזֶהוּ (ישעיה מ, כב-כד): “הַיּוֹשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ וְכוּ’ הַנּוֹתֵן רוֹזְנִים לְאָיִן וְכוּ’ אַף בַּל נִטָּעוּ אַף בַּל זֹרָעוּ אַף בַּל שֹׁרֶשׁ בָּאָרֶץ גִּזְעָם” וְכוּ’. כִּי עִקַּר כֹּחַ הַגֹּדֶל וְהַצּוֹמֵחַ הוּא עַל-יְדֵי כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהֶעָפָר לְכָל הַזְּרָעִים שֶׁיִּמְשְׁכוּ חִיּוּתָם וְיִגְדְּלוּ. אֲבָל הַפָּסוּק מוֹדִיעַ שֶׁכָּל כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ לְהַמְשִׁיךְ חִיּוּת הוּא רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי שֶׁמְּגַדְּלִין כְּבוֹד ה’ שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַכֹּל, אֲבָל מִי שֶׁחָפֵץ בִּכְבוֹד עַצְמוֹ וּבִשְׂרָרָה וְהִתְנַשְּׂאוּת, הַכֹּל בָּטֵל וּמְבֻטָּל בִּבְחִינַת ‘הַנּוֹתֵן רוֹזְנִים לְאָיִן וְכוּ’, אַף בַּל נִטָּעוּ וְכוּ’, אַף בַּל שֹׁרֶשׁ בָּאָרֶץ גִּזְעָם’ דַּיְקָא, כִּי אֵין לָהֶם שֹׁרֶשׁ בִּבְחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ שֶׁהוּא הָאָרֶץ, מֵאַחַר שֶׁכְּבוֹדָם וּשְׂרָרוּתָם הוּא נֶגֶד כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁשָּׁם עִקַּר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ כַּנַּ”ל:

יג כִּי עִקָּר הוּא כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ וְהוּא שֹׁרֶשׁ הַכֹּל שֶׁהוּא כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ”ל. וְזֶה עִקַּר בְּחִינַת עָפָר וְאֶרֶץ דִּקְדֻשָּׁה, עָפָר שֶׁל נְקֻדַּת הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁשָּׁם עִקַּר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ. וְזֶה בְּחִינַת (ישעיה ו, ג): “מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ”, (יחזקאל מג, ב): “וְהָאָרֶץ הֵאִירָה מִכְּבוֹדוֹ”, ‘וְהָאָרֶץ’ דַּיְקָא וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְעִקַּר כְּבוֹד ה’ הוּא בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברי הימים-ב ז, א): “וּכְבוֹד ה’ מָלֵא אֶת הַבַּיִת”. עַל-כֵּן שָׁם עִקַּר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ. וְזֶה עִקַּר הַגָּלוּת שֶׁהִתְגַּבֵּר כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ בַּחֲטָאֵינוּ וְגָלוּ אוֹתָנוּ מֵאַרְצֵנוּ וְנִתְרַחַקְנוּ מֵעַל אַדְמָתֵנוּ אַדְמַת הַקֹּדֶשׁ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וִירוּשָׁלַיִם וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וּבִפְרָט נְקֻדַּת הָאֶבֶן שְׁתִיָּה שֶׁשָּׁם עִקַּר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ כַּנַּ”ל. וְהֵם הִתְגַּבְּרוּ לְהַרְחִיק אוֹתָנוּ מִשָּׁם. וְזֶה עִקַּר כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ שֶׁמִּמֶּנּוּ כָּל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהָעִקָּר לְהַרְחִיק אוֹתָנוּ מֵעֲפַר הַקֹּדֶשׁ הַנַּ”ל שֶׁהוּא עִקַּר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ. עַל-כֵּן אָנוּ צְרִיכִין לְבַטֵּל עַצְמֵנוּ לֵידַע שִׁפְלוּתֵנוּ עַל כָּל פָּנִים, וְזֶהוּ עַל-יְדֵי שֶׁיּוֹשְׁבִים עַל הֶעָפָר כַּנַּ”ל וּמִתְאַבְּלִין, וּבוֹכִין עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ עַל הִתְגַּבְּרוּת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ נֶגֶד כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, כִּי הַבְּכִיָּה בִּבְחִינַת עָפָר, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא (תיקו”ז ע, קלד.): ‘עָפָר קַר וְיָבֵשׁ אוֹף טְחוֹל’ וְכוּ’. וּמִשָּׁם הַבְּכִיָּה וְהַדְּמָעוֹת [כַּמּוּבָן בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ זַ”ל בַּמַּאֲמָר “בִּקְרוֹב” וְכוּ’ בְּסִימָן לו], וְזֶה הַבְּכִיָּה יֵשׁ לָהּ כֹּחַ גָּדוֹל לִמְשֹׁךְ, כִּי עַל-יְדֵי הַבְּכִיָּה יְכוֹלִין לְעוֹרֵר רְצוֹן הָאָדָם לְמָשְׁכוֹ לִרְצוֹנוֹ. וְכֵן לְמַעְלָה עַל-יְדֵי הַבְּכִיָּה יְכוֹלִין לְעוֹרֵר וּלְהַמְשִׁיךְ רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה כִּרְצוֹנֵנוּ.

וְעַל-כֵּן עֵשָׂו אַף שֶׁלֹּא הָיָה יָכֹל לִפְעֹל אֵצֶל אָבִיו שֶׁיְּבָרֵךְ אוֹתוֹ, וְכָל הַטְּעָנוֹת שֶׁטָּעַן לֹא הוֹעִילוּ מֵאַחַר שֶׁכְּבָר בֵּרֵךְ לְיַעֲקֹב, אֲבָל כְּשֶׁנָּשָׂא קוֹלוֹ ‘וַיֵּבְךְּ’, הִכְרִיחַ אֶת יִצְחָק עַד שֶׁמְּשָׁכוֹ לִרְצוֹנוֹ עַד שֶׁבֵּרְכוֹ, וּמִשָּׁם כָּל צָרוֹת יִשְׂרָאֵל וְכָל הַחֻרְבָּן כַּמּוּבָא (זוהר שמות יב:). אֲבָל בֶּאֱמֶת כָּל זֶה הוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, כִּי כָּל כֹּחוֹת הַמּוֹשְׁכִים שֶׁאֵינָם לְעֶצֶם הַשֹּׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֵינָם כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ כְּלָל כִּי אִם בְּחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ שֶׁמְּהֵרָה יִתְבַּטֵּל כַּנַּ”ל. כִּי עִקַּר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ הוּא דְּמָעוֹת וּ’בְכִיָּה’ שֶׁל שִׂמְחָה, בְּחִינַת (תהלים פט, יז): “בְּ’שִׁמְךָ יְ’גִילוּן כָּ’ל הַ’יּוֹם”, שֶׁמֵּחֲמַת גֹּדֶל הַדְּבֵקוּת וְהַהַמְשָׁכָה לְשָׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן זוֹלְגִין עֵינָיו דְּמָעוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּרַבִּי עֲקִיבָא כְּשֶׁהָיָה עוֹסֵק בְּשִׁיר הַשִּׁירִים. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁכְּבָר הִתְגַּבֵּר כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ עַל-יְדֵי דְּמָעוֹת שֶׁל עֵשָׂו, עַל-כֵּן אָנוּ צְרִיכִין לֵישֵׁב עַל הֶעָפָר וְלִבְכּוֹת עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לְהַמְתִּיק הַדִּין בְּשָׁרְשׁוֹ, כִּי הַדְּמָעוֹת הֵם בְּחִינַת עָפָר שֶׁבְּשָׁרְשׁוֹ הוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ הָעֶלְיוֹן, אַךְ לְמַטָּה נֶאֱחָז בּוֹ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ לְכָל הַתַּאֲווֹת וְכוּ’, שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת בְּחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ. אֲבָל מֵאַחַר שֶׁאָנוּ יוֹשְׁבִין עַל עָפָר מֵחֲמַת שִׁפְלוּת וַאֲבֵלוּת עַל חֻרְבָּן וּבוֹכִין עַל הַחֻרְבָּן, נִמְצָא, שֶׁאָנוּ מוֹשְׁכִין עַצְמֵנוּ לְשָׁרְשֵׁנוּ הָעֶלְיוֹן עַל-יְדֵי הַדְּמָעוֹת וְעַל-יְדֵי הַיְשִׁיבָה עַל הֶעָפָר, דְּהַיְנוּ שֶׁאָנוּ מִתְגַּעְגְּעִין וּבוֹכִין וּמוֹשְׁכִין עַצְמֵנוּ לַעֲפַר בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁעַל כָּל זֶה אָנוּ צוֹעֲקִין וּבוֹכִין וְאָנוּ נוֹתְנִין בֶּעָפָר פִּינוּ מָתַי מָתַי יִבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְנָשׁוּב לְאַדְמַת עֲפַר קֹדֶשׁ שֶׁלָּנוּ. וּבָזֶה אָנוּ מַמְתִּיקִין וּמְבַטְּלִין כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ וּמַגְבִּירִין כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ הָאֲמִתִּי וְכַנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ‘הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי’, ‘מֵעָפָר’ דַּיְקָא:

 

הִלְכוֹת יוֹם טוֹב מַהֲדוּרָא בַּתְרָא

יד וְזֶה בְּחִינַת הַחִלּוּק שֶׁבֵּין שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, שֶׁהוּא רַק בִּמְלֶאכֶת אֹכֶל נֶפֶשׁ. כִּי שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁבָּהֶם בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּל הַבְּרִיאָה הֵם בִּבְחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ נֶגֶד שַׁבַּת קֹדֶשׁ שֶׁבּוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ, שֶׁאָז הוּא רַק אַהֲבָה וְרָצוֹן וְהִשְׁתּוֹקְקוּת אֶל הַשֹּׁרֶשׁ לְהִכָּלֵל בְּאוֹר הָאֵין סוֹף, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ הָאֲמִתִּי הָעֶלְיוֹן, כִּי כָּל הַבְּרִיאָה שֶׁל שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל הוּא בִּבְחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ שֶׁהִכְרִיחַ, כִּבְיָכוֹל, אֶת חִיּוּת אֱלֹהוּתוֹ שֶׁיֵּרֵד לְמַטָּה לְתוֹךְ כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁל הַבְּרִיאָה שֶׁיִּהְיֶה קָשׁוּר לְמַטָּה בְּעַל כָּרְחוֹ כְּדֵי לְהַחֲיוֹת וּלְקַיֵּם אוֹתוֹ הַדָּבָר שֶׁבָּרָא. כִּי זֶה יָדוּעַ שֶׁחִיּוּת אֱלֹהוּת שֶׁבְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם נִכְסָף וּמִשְׁתּוֹקֵק וּמוֹשֵׁךְ עַצְמוֹ תָּמִיד לְשָׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן, רַק שֶׁבְּהֶכְרֵחַ וּבִגְזֵרַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ הוּא מֻכְרָח לִהְיוֹת קָשׁוּר בְּהַבְּרִיאָה בִּשְׁבִיל קִיּוּם הָעוֹלָם. נִמְצָא, שֶׁכָּל הַבְּרִיאָה שֶׁל כָּל שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, הַכֹּל הוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, אֲבָל עִקַּר כַּוָּנַת הַבְּרִיאָה הָיָה בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, שֶׁאָז חוֹזֵר וְעוֹלֶה וְנִמְשָׁךְ וְשָׁב הַכֹּל לְשָׁרְשׁוֹ כַּיָּדוּעַ, הַיְנוּ בְּחִינָה הַנַּ”ל שֶׁכָּל הָאֻמָּנוּת הַנִּפְלָא שֶׁל יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית שֶׁבָּרָא כָּל הַבְּרִיאָה בְּחָכְמָה וּבִמְלָאכָה וּבְאֻמָּנוּת נִפְלָא כָּזֶה, הַכֹּל הָיָה בִּבְחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ וְכֹחַ הַמּוֹשֵׁךְ הַנַּ”ל שֶׁצִּמְצֵם עַצְמוֹ, כִּבְיָכוֹל, וְהִכְרִיחַ חִיּוּת הָעֶלְיוֹן לֵירֵד לְמַטָּה לְהַחֲיוֹת וּלְקַיֵּם כָּל הַדְּבָרִים שֶׁל הַבְּרִיאָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ כַּנַּ”ל. אֲבָל הֵם בְּטִבְעָם מוֹשְׁכִים עַצְמָם לְשָׁרְשָׁם, כִּי כָּל דָּבָר מוֹשֵׁךְ עַצְמוֹ לְשָׁרְשׁוֹ כַּיָּדוּעַ. וְאָז עַל-יְדֵי שְׁנֵי הַכֹּחוֹת הָאֵלּוּ יִהְיֶה נִגְמַר הָאֻמָּנוּת הַנִּפְלָא שֶׁל יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית בְּעֵת הַתַּכְלִית שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת שֶׁאָז יִהְיֶה נִגְמָר עַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא, עַל-יְדֵי שֶׁהָיוּ שְׁנֵי הַכֹּחוֹת הָאֵלּוּ, עַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא יִהְיֶה נִגְמָר תִּקּוּנִים נִפְלָאִים וְשַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים וְכָל הָעוֹלָמוֹת הַזַּכִּים וְהָרוּחָנִיִּים שֶׁל הַצַּדִּיקִים שֶׁהוּא קִבּוּל שְׂכָרָן לֶעָתִיד. כִּי זֶה יָדוּעַ שֶׁעִקַּר הַכֹּל נִבְרָא בִּשְׁבִיל הָאָדָם שֶׁהוּא הַבַּעַל בְּחִירָה. וְעִקַּר הַבְּחִירָה הוּא בִּבְחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ וְכֹחַ הַמּוֹשֵׁךְ, שֶׁכָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף הֵם בְּחִינַת כֹּחוֹת הַמַּכְרִיחִים, כִּי הַחִיּוּת שֶׁהוּא הַנְּשָׁמָה אֵינָהּ חֲפֵצָה בָּזֶה, כִּי רְצוֹן הַנְּשָׁמָה הוּא רַק לְהַמְשִׁיךְ לְשָׁרְשָׁהּ שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ כַּנַּ”ל. אֲבָל מַכְרִיחִים אוֹתָהּ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְכוּ’ בִּשְׁבִיל קִיּוּם הַגּוּף:

טו וְעִקַּר הַבְּחִירָה הוּא בְּזֶה שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם תָּמִיד לְהַגְבִּיר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ עַל כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ וְיִזְכֹּר תָּמִיד תַּכְלִיתוֹ וְיַמְשִׁיךְ עַצְמוֹ לְשָׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ. וַאֲפִילּוּ מַה שֶּׁמֻּכְרָח לַעֲסֹק בְּעִסְקֵי זֶה הָעוֹלָם, כְּגוֹן לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְכוּ’, יִהְיֶה רַק מֵחֲמַת הֶכְרֵחַ שֶׁמַּכְרִיחִין אוֹתוֹ לָזֶה נֶגֶד רְצוֹנוֹ, כִּי בְּוַדַּאי מֻכְרָח הָאָדָם לֶאֱכֹל וְכוּ’, כִּי רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ בְּקִיּוּם הָעוֹלָם. וְאָז כְּשֶׁיִּתְנַהֵג כָּךְ וַאֲזַי יַעֲשֶׂה בְּוַדַּאי הַכֹּל עַל-פִּי הַתּוֹרָה, וַאֲזַי יִהְיֶה עַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא תִּקּוּנִים נִפְלָאִים, עַל-יְדֵי שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ וְכֹחַ הַמּוֹשֵׁךְ כַּנַּ”ל. וְכֵן כָּל הַמְּלָאכוֹת שֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה בְּכָל יְמֵי הַחֹל, כֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל שֶׁיִּהְיֶה נִגְמַר עַל-יְדֵי הָאָדָם דַּיְקָא [וְכַמְבֹאָר מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר], כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ‘אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת’. כִּי הַחִטִּים צְרִיכִין לִטְחֹן וְהַתֻּרְמְסִין צְרִיכִין תִּקּוּן וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ. כִּי הַכֹּל נִבְרָא בִּשְׁבִיל הָאָדָם וְלֹא נִבְרָא שׁוּם דָּבָר בִּשְׁלֵמוּתוֹ הַגָּמוּר שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי אֶל הָאָדָם. רַק הַכֹּל צָרִיךְ תִּקּוּן וּגְמָר עַל-יְדֵי הָאָדָם וְכַנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת כְּלַל כָּל הַמְּלָאכוֹת שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת. וְהַכֹּל כְּדֵי לִגְמֹר הַדָּבָר שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי אֶל הָאָדָם שֶׁבִּשְׁבִילוֹ נִבְרָא הַכֹּל. וּכְשֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה הַפְּעֻלָּה וְהַמְּלָאכָה לִגְמֹר וּלְתַקֵּן אֵיזֶה דָּבָר שֶׁל הַבְּרִיאָה, בָּזֶה הוּא מַמְשִׁיךְ חִיּוּת חָדָשׁ לְאוֹתוֹ הַדָּבָר, כְּגוֹן הַתֻּרְמְסִין קֹדֶם תִּקּוּנָם הָיָה טַעֲמָם מַר וְלֹא הָיוּ רְאוּיִים לָאָדָם, וְהָאָדָם, עַל-יְדֵי שֶׁמְּתַקְּנָם וּמְבַשְּׁלָם מַמְשִׁיךְ בָּהֶם טַעֲמָם הָרָאוּי. וְזֶה הַטַּעַם נִמְשָׁךְ מִלְּמַעְלָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַכֹּל, רַק שֶׁבָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַתֻּרְמְסִין בְּאֹפֶן זֶה שֶׁלֹּא יַמְשִׁיךְ בָּהֶם טַעֲמָם הַטּוֹב עַד שֶׁיַּעֲסֹק בָּהֶם הָאָדָם בְּתִקּוּנָם וּבִשּׁוּלָם, שֶׁהוּא דַּיְקָא יַמְשִׁיךְ בָּהֶם עִקַּר חִיּוּתָם שֶׁהוּא טַעֲמָם הַטּוֹב. וְכֵן בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁכְּשֶׁנִּגְמָר עַל-יְדֵי הָאָדָם נִמְשָׁךְ בּוֹ חִיּוּת נוֹסָף שֶׁגּוֹמֵר וּמְתַקֵּן הַדָּבָר בִּשְׁלֵמוּתוֹ. וְזֶה הַחִיּוּת שֶׁמּוֹשֵׁךְ הָאָדָם מִלְּמַעְלָה לְתוֹךְ הַדָּבָר שֶׁגּוֹרְמוֹ וּמְתַקְּנוֹ עַל-יְדֵי אֻמָּנוּתוֹ וּמְלַאכְתּוֹ, זֶה הַחִיּוּת כְּשֶׁנִּמְשָׁךְ לְמַטָּה נִמְשָׁךְ עַל-יְדֵי בְּחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ. כְּמוֹ שֶׁעִקַּר הַחִיּוּת שֶׁל הַדָּבָר כְּשֶׁנִּבְרָא הוּא בִּבְחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, כִּי טִבְעוֹ וּרְצוֹנוֹ לְהַמְשִׁיךְ לְמַעְלָה לְשָׁרְשׁוֹ כַּנַּ”ל, כֵּן זֶה הַחִיּוּת הַנּוֹסָף שֶׁמַּמְשִׁיךְ הָאָדָם שֶׁהוּא עִקַּר גְּמַר שְׁלֵמוּתוֹ נִמְשָׁךְ רַק בִּבְחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ שֶׁמַּכְרִיחִין אֶת הַחִיּוּת שֶׁיֻּמְשַׁךְ לְמַטָּה נֶגֶד רְצוֹנוֹ וְטִבְעוֹ שֶׁהוּא רַק לְהַמְשִׁיךְ לְמַעְלָה כַּנַּ”ל. אֲבָל כַּוָּנָת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְטוֹבָה כְּדֵי שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא יִהְיֶה נִגְמַר הָאֻמָּנוּת הַנִּפְלָא כַּנַּ”ל.

וְכֵן צָרִיךְ הָאָדָם לְכַוֵּן בְּכָל מַעֲשָׂיו וּמְלַאכְתּוֹ וַעֲסָקָיו שֶׁיִּהְיֶה כָּל כַּוָּנָתוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ג, ו): “בְּכָל דְּרָכֶךָ דָּעֵהוּ”. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (אבות ב, יב): ‘וְכָל מַעֲשֶׂיךָ יִהְיוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם’. שֶׁיְּכַוֵּן בְּכָל עֲסָקָיו וּמְלַאכְתּוֹ שֶׁמְּכַוֵּן לִגְמֹר הַדָּבָר שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יַחֲזֹר וְיֻמְשַׁךְ לְשָׁרְשׁוֹ בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְכַנַּ”ל. וְעִקַּר כָּל הַמְּלָאכוֹת הֵם בִּשְׁבִיל אֲכִילַת הָאָדָם שֶׁהוּא עִקַּר קִיּוּם הָאָדָם וְחִיּוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ‘כָּל עֲמַל אָדָם לְפִיהוּ’. כִּי עִקַּר הַחִבּוּר הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ שֶׁהֵם בִּבְחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ וְכֹחַ הַמּוֹשֵׁךְ, עִקַּר חִבּוּרָם עַל-יְדֵי הָאֲכִילָה. שֶׁעַל-יְדֵי אֲכִילַת הָאָדָם מַכְרִיחַ הַגּוּף אֶת הַחִיּוּת שֶׁהוּא הַנֶּפֶשׁ שֶׁתִּתְקַיֵּם בָּאָדָם, אֲבָל צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה כַּוָּנָתוֹ לַשָּׁמַיִם שֶׁמַּכְרִיחַ הַנֶּפֶשׁ לֶאֱכֹל וּלְהִתְקַיֵּם בְּגוּפוֹ עַל-יְדֵי-זֶה. וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל שֶׁיִּזְכֶּה עַל-יְדֵי כֹּחַ הָאֲכִילָה לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבֹד אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יַחֲזֹר וְיֻמְשַׁךְ לְשָׁרְשׁוֹ בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְיִהְיֶה נִגְמָר כַּוָּנוֹת הַבְּרִיאָה עַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא, כִּי יִהְיוּ נִגְמָרִים עוֹלָמוֹת וְתִקּוּנִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים עַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא כַּנַּ”ל. נִמְצָא, שֶׁכָּל עוֹבָדִין דְּחֹל הֵם בִּבְחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ. וְשַׁבָּת הוּא בִּבְחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁכָּל הַמְּלָאכוֹת וְכָל עוֹבָדִין דְּחֹל צְרִיכִים לְקַדְּשָׁם שֶׁיִּהְיֶה כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִמְשֹׁךְ לְשָׁרְשׁוֹ בְּיֶתֶר שְׂאֵת כַּנַּ”ל, אַף-עַל-פִּי-כֵן מֵאַחַר שֶׁהֵם בִּבְחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, נֶאֱחָז בָּהֶם הַסִּטְרָא אָחֳרָא בְּיוֹתֵר עַל-יְדֵי חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן. וְעַל-כֵּן צְרִיכִים בֵּרוּרִים גְּדוֹלִים:

טז עַל-כֵּן בְּשַׁבָּת אֲסוּרִים כָּל הַמְּלָאכוֹת, כִּי בְּשַׁבָּת אָסוּר לְעוֹרֵר בְּחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, כִּי אָז עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, כִּי אָז נִמְשָׁכִים וְשָׁבִים הַכֹּל לְשָׁרְשָׁם וּמְנוּחָתָם וְכַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן אָז כָּל הַמְּלָאכוֹת בְּטֵלִים, כִּי אָז עוֹלִין עַד הַשֹּׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁל כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת קֹדֶשׁ, בְּחִינַת (שמות לא, יד): “וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִיא”, אֲבָל בְּיוֹם טוֹב אַף-עַל-פִּי שֶׁגַּם אָז הוּא בְּחִינַת הִתְגַּבְּרוּת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ עַל כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, כִּי כָּל הַיָּמִים טוֹבִים הֵם זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם שֶׁאָז הִכְנִיעַ אֶת פַּרְעֹה וּמִצְרַיִם שֶׁתָּפְסוּ יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוֹצִיאָנוּ מִשָּׁם לְהָבִיא אוֹתָנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, כְּדֵי שֶׁנָּבוֹא אֶל תַּכְלִיתֵנוּ וְשָׁרְשֵׁנוּ שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ. וְעַל-כֵּן גַּם אָז בְּטֵלִים כָּל הַמְּלָאכוֹת שֶׁהֵם בִּבְחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ וְכַנַּ”ל, אֲבָל בְּיוֹם טוֹב עֲדַיִן יֵשׁ אֵיזֶה בְּחִינַת מִלְחָמָה בֵּין כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ לְכֹחַ הַמּוֹשֵׁךְ, כִּי שַׁבָּת קְבִיעָא וּקְיָמָא מִתְּחִלַּת הַבְּרִיאָה שֶׁאָז יַחֲזֹר כָּל דָּבָר לְשָׁרְשׁוֹ כַּנַּ”ל, אֲבָל יוֹם טוֹב מְקֻדָּשׁ רַק עַל-יְדֵי יִשְׂרָאֵל עַל-יְדֵי מַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים שֶׁגּוֹרְמִים לְהַגְבִּיר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ עַל כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִים לָצֵאת מִגָּלוּת הָעֲכּוּ”ם שֶׁהֵם בְּחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְקַדְּשׁוּ הַיָּמִים טוֹבִים, כִּי בְּכָל מַעֲשִׂים הַטּוֹבִים שֶׁל אֲבוֹת הָעוֹלָם שֶׁהִגְבִּירוּ בְּמַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ עַל כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, עַל-יְדֵי-זֶה זָכִינוּ לָצֵאת מִגָּלוּת מִצְרַיִם וּלְבַטֵּל כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ שֶׁלָּהֶם וְלַחֲזֹר לְהַמְשִׁיךְ עַצְמֵנוּ לְשָׁרְשֵׁנוּ לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה וְלָשׁוּב לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת הִתְגַּבְּרוּת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ.

וְכֵן בְּכָל דּוֹר צְרִיכִין יִשְׂרָאֵל לְקַדֵּשׁ אֶת הַיָּמִים טוֹבִים שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה מְבָרְכִין בְּיוֹם טוֹב ‘מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים’, כִּי יוֹם טוֹב “יִשְׂרָאֵל הוּא דִּמְקַדְּשָׁא לְהוֹ”, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל (פסחים קיז:). כִּי אָז בְּיוֹם טוֹב צְרִיכִין עֲדַיִן אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא לְהַגְבִּיר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ עַל כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ. וּמֵחֲמַת שֶׁאָז יֵשׁ עֲדַיִן אֵיזֶה בְּחִינַת מִלְחָמָה בֵּין כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ וְכֹחַ הַמַּכְרִיחַ, רַק שֶׁבְּכֹחַ קְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב מַגְבִּירִים כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ בְּיוֹתֵר עַל כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ כַּנַּ”ל. עַל-כֵּן יֵשׁ בְּיוֹם טוֹב אֵיזֶה מְלָאכוֹת עֲדַיִן שֶׁהֵם מְלֶאכֶת אֹכֶל נֶפֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות יב, טז): “אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם”. כִּי אָז בְּיוֹם טוֹב צְרִיכִין עֲדַיִן לַעֲסֹק בִּמְלָאכוֹת אֹכֶל נֶפֶשׁ שֶׁהֵם הַמְּלָאכוֹת שֶׁסְּמוּכִים לִגְמָר הַמַּאֲכָל לְתַקְּנוֹ וּלְהַמְשִׁיךְ הַטַּעַם לְתוֹכוֹ, כְּגוֹן לֶאֱפוֹת וּלְבַשֵּׁל, שֶׁזֶּה עִקַּר מְלֶאכֶת אֹכֶל נֶפֶשׁ שֶׁמֻּתָּר בְּיוֹם טוֹב. כִּי כָּל מְלָאכוֹת הָרְחוֹקִים מִן הָאֲכִילָה אֲסוּרִים בְּיוֹם טוֹב כְּגוֹן חֲרִישָׁה וּזְרִיעָה וַאֲפִיָּה קְצִירָה וּטְחִינָה לְצֹרֶךְ אוֹתוֹ הַיּוֹם אָסוּר בְּיוֹם טוֹב, רַק אֲפִיָּה וּבִשּׁוּל וְכַיּוֹצֵא שֶׁהֵם סְמוּכִין בְּיוֹתֵר אֶל גְּמַר תִּקּוּן הַמַּאֲכָל הֵם מֻתָּרִים בְּיוֹם טוֹב, כִּי כָּל מַה שֶּׁהַמְּלָאכָה סְמוּכָה לִגְמַר הַמַּאֲכָל הִיא סְמוּכָה בְּיוֹתֵר לְכֹחַ הַמּוֹשֵׁךְ. כִּי עִקַּר הָאֲכִילָה אַף-עַל-פִּי שֶׁהִיא בִּבְחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ כַּנַּ”ל, אֲבָל עִקַּר הַתַּכְלִית הוּא בִּשְׁבִיל כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ כְּדֵי שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יוֹדֶה וִיהַלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיַחֲזֹר וְיֻמְשַׁךְ לְשָׁרְשׁוֹ כַּנַּ”ל. וְכָל הַמְּלָאכוֹת שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁעוֹשִׂין בִּשְׁבִיל הָאֲכִילָה שֶׁהִיא קִיּוּם הַדָּם, אַף-עַל-פִּי שֶׁכֻּלָּם בִּבְחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ כַּנַּ”ל, אֲבָל עִקַּר תַּכְלִיתָם בִּשְׁבִיל כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ כַּנַּ”ל, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִגְמָר הַדָּבָר כְּדֵי שֶׁיֹּאכַל הָאָדָם וְיִתְקַיֵּם בָּעוֹלָם וְיַעֲבֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיַמְשִׁיךְ עַצְמוֹ וְכָל הַתָּלוּי בּוֹ לְשָׁרְשׁוֹ שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ:

יז וְזֶה צָרִיךְ שֶׁיְּכַוֵּן הָאָדָם בְּכָל מַעֲשָׂיו וּמְלַאכְתּוֹ שֶׁהַכֹּל בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית שֶׁהוּא לַחֲזֹר וְלִמְשֹׁךְ וּלְהִכָּלֵל בְּשָׁרְשׁוֹ, אֲבָל כְּבָר מְבֹאָר שֶׁבְּכָל הַמְּלָאכוֹת נֶאֱחֶזֶת הַסִּטְרָא אָחֳרָא מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וּצְרִיכִין יְגִיעוֹת וּבֵרוּרִים גְּדוֹלִים. וְכָל מַה שֶּׁהַמְּלָאכָה רְחוֹקָה בְּיוֹתֵר מִן הַתַּכְלִית שָׁם צְרִיכִין בֵּרוּר יוֹתֵר, כִּי שָׁם נֶאֱחֶזֶת הַסִּטְרָא אָחֳרָא בְּיוֹתֵר מֵחֲמַת שֶׁרְחוֹקָה בְּיוֹתֵר מֵהַתַּכְלִית, עַל-כֵּן מִתְגַּבֵּר שָׁם כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ בְּיוֹתֵר מֵחֲמַת שֶׁרָחוֹק הַרְבֵּה עֲדַיִן מִבְּחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, כִּי עִקַּר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ מִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר כְּשֶׁבָּא הַדָּבָר אֶל תַּכְלִיתוֹ, כְּגוֹן כְּשֶׁאוֹכֵל הָאָדָם הַמַּאֲכָל שֶׁאָז מִתְגַּבֵּר בְּחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַטּוֹב שֶׁבַּמַּאֲכָל שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה חוֹשֵׁק וְנִכְסָף הָאָדָם לְשָׁרְשׁוֹ. וְזֶהוּ מַה שֶּׁכָּתַב אַדְמוֹ”ר זַ”ל (ליקוטי תנינא ז) שֶׁבִּשְׁעַת הָאֲכִילָה יְכוֹלִין לִזְכּוֹת לְהֶאָרַת הָרָצוֹן וְכוּ’, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, הַיְנוּ כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן הַמְּלָאכוֹת שֶׁהֵם סְמוּכִים לִגְמָר הַמַּאֲכָל, כְּגוֹן אֲפִיָּה וּבִשּׁוּל, הֵם סְמוּכִין בְּיוֹתֵר לְכֹחַ הַמּוֹשֵׁךְ. וְעַל-כֵּן הֵם מֻתָּרִים בְּיוֹם טוֹב, כִּי תִּקּוּן וּבֵרוּר זֶה צְרִיכִין עֲדַיִן גַּם בְּיוֹם טוֹב, דְּהַיְנוּ לְתַקֵּן הַמַּאֲכָל לְהַמְשִׁיךְ בּוֹ הַטַּעַם עַל-יְדֵי אֲפִיָּה וּבִשּׁוּל, כִּי הַטַּעַם נִמְשָׁךְ מִטּוּב ה’ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים לד, ט): “טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב ה'”, וְכַמּוּבָא. וְזֶה צְרִיכִין עֲדַיִן לְהַמְשִׁיךְ בְּיוֹם טוֹב עַל יָדֵינוּ, כִּי אִיתָא שֶׁבְּיוֹם טוֹב אֵין עוֹלִין עַד תַּכְלִית הַשֹּׁרֶשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת קֹדֶשׁ רַק הוּא בִּבְחִינַת “מִקְרָא קֹדֶשׁ” – ‘שֶׁקּוֹרִין אֶת הַקֹּדֶשׁ’ וְכוּ’ [כַּמְבֹאָר בַּכַּוָּנוֹת]. נִמְצָא, שֶׁאָז יֵשׁ עֲדַיִן אֵיזֶה אֲחִיזָה לַכֹּחַ הַמַּכְרִיחַ מֵאַחַר שֶׁצְּרִיכִין עֲדַיִן אָז לְהַכְרִיחַ אֶת חִיּוּת הָעֶלְיוֹן בְּחִינַת קֹדֶשׁ שֶׁיֵּרֵד לְמַטָּה מִמַּדְרֵגָתוֹ. אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לֵירֵד כְּמוֹ בַּחֹל מֵחֲמַת שֶׁגַּם בְּיוֹם טוֹב עוֹלִין הָעוֹלָמוֹת לְמַעְלָה גָּבֹהַ, אֲבָל מֵאַחַר שֶׁאֵינָם עוֹלִין עַד הַשֹּׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן כְּמוֹ בְּשַׁבָּת שֶׁהוּא בְּחִינַת קֹדֶשׁ רַק שֶׁבְּחִינַת קֹדֶשׁ צָרִיךְ לֵירֵד קְצָת לְמַטָּה, עַל-כֵּן יֵשׁ עֲדַיִן אֲחִיזָה קְצָת לִבְחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ רַק שֶׁמִּגֹּדֶל קְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב מִתְגַּבֵּר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ עַל כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲדַיִן אֲחִיזָה וּצְרִיכִין קְצָת מִלְחָמָה לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו עַל-כֵּן יֵשׁ בּוֹ עֲדַיִן אֵיזֶה מְלָאכוֹת שֶׁהוּא מְלֶאכֶת אֹכֶל נֶפֶשׁ, שֶׁהֵם הַמְּלָאכוֹת הַסְּמוּכִים אֶל הַמַּאֲכָל שֶׁהֵם בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ טַעַם הַמַּאֲכָל עַל-יְדֵי אֲפִיָּה וּבִשּׁוּל וְכַיּוֹצֵא. כִּי הַטַּעַם צְרִיכִים עֲדַיִן לְהַמְשִׁיךְ מִלְּמַעְלָה עַל-יְדֵי הַמְּלָאכוֹת שֶׁל אֹכֶל נֶפֶשׁ, כִּי עֲדַיִן צְרִיכִין בֵּרוּר קְצָת עַל יָדֵינוּ מֵחֲמַת שֶׁגַּם הַחִיּוּת הָעֶלְיוֹן שֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת צְרִיכִין לְהַמְשִׁיכוֹ לְמַטָּה עֲדַיִן וְכַנַּ”ל, אֲבָל אֵלּוּ הַמְּלָאכוֹת שֶׁל אֹכֶל נֶפֶשׁ הֵם סְמוּכִים מְאֹד אֶל כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן שָׁם מִתְגַּבֵּר הַכֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ כְּנֶגֶד כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ בְּיוֹתֵר, כַּמְבֹאָר שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל שֶׁכָּל מַה שֶּׁסָּמוּךְ הַרְבֵּה בְּיוֹתֵר לְהַכֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ הוּא נִמְשָׁךְ בִּמְהִירוּת יוֹתֵר לְשָׁם, עַיֵּן שָׁם.

וְעַל-כֵּן אֵין עוֹשִׂין בְּיוֹם טוֹב כִּי אִם מְלֶאכֶת אֹכֶל נֶפֶשׁ שֶׁהֵם סְמוּכִין בְּיוֹתֵר אֶל כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ שֶׁשָּׁם מִתְגַּבֵּר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ בְּיוֹתֵר, כִּי כֵּן הוּא בְּיוֹם טוֹב שֶׁאָז מִתְגַּבֵּר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ עַל כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ וְכַנַּ”ל. רַק מֵחֲמַת שֶׁעֲדַיִן צְרִיכִין קְצָת הִתְגַּבְּרוּת כַּנַּ”ל, עַל-כֵּן צְרִיכִין עֲדַיִן אֵיזֶה מְלָאכוֹת שֶׁהֵם מְלָאכוֹת אֹכֶל נֶפֶשׁ כַּנַּ”ל, אֲבָל בְּשַׁבָּת הוּא שְׁבִיתָה וְנַיְחָא לְגַמְרֵי, כִּי אָז הוּא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא שֶׁכָּל הַדְּבָרִים שָׁבִים וְחוֹזְרִים לְשָׁרְשָׁם הָעֶלְיוֹן וְכֹחַ הַמַּכְרִיחַ מִתְבַּטֵּל לְגַבֵּי כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ כָּרָאוּי. וְאָז נִגְמָרִים וְנִשְׁלָמִים כָּל הָאֻמָּנוּת וְהַתִּקּוּנִים שֶׁנַּעֲשִׂים דַּיְקָא עַל-יְדֵי שֶׁהָיָה כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִגְמַר עַל-יְדֵי כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ תִּקּוּנִים אֵלּוּ כַּנַּ”ל. עַל-כֵּן אָז בְּשַׁבָּת בְּטֵלִים כָּל הַמְּלָאכוֹת, כִּי אָז עוֹלֶה הַכֹּל לְשָׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן שֶׁלֹּא עַל יָדֵינוּ, וְאֵין לַכֹּחַ הַמַּכְרִיחַ שׁוּם שְׁלִיטָה כְּלָל, עַל-כֵּן אֵין בּוֹ שׁוּם מְלָאכָה שֶׁהוּא בִּבְחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, כִּי אָז שָׁבִין כָּל הַדְּבָרִים לְשָׁרְשָׁן בִּמְנוּחַת שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה בְּלִי מִלְחָמָה כְּלָל וְכַנַּ”ל: