עִנְיַן גֵּט, עַל-פִּי הַתּוֹרָה "וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים" – לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ (סימן נו), עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב:
וְיוֹצֵא מִשָּׁם שֶׁצָּרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ חַיִּים לְתוֹךְ בְּחִינַת הַמַּלְכוּת, וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁהִיא שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה קוֹרִין אֶת חֵי הַחַיִּים וּמַמְשִׁיךְ חִיּוּת לְתוֹךְ הַמַּלְכוּת, כִּי הַתּוֹרָה הִיא בְּחִינַת יָמִים וּמִדּוֹת, בְּחִינַת כֵּלִים שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשֵּׁם שֶׁעַל יָדָהּ מַמְשִׁיכִין הַחִיּוּת בְּמִדָּה וּבְשִׁעוּר, עַיֵּן שָׁם, וַאֲזַי מַמְשִׁיכִין חִיּוּת לְהַמַּלְכוּת, וְהַחִיּוּת הוּא בְּחִינַת דַּעַת, כִּי "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה" (קהלת ז, יב), וְעַל-יְדֵי הַדַּעַת יוֹדְעִין שֶׁגַּם בְּתוֹךְ הַהַסְתָּרוֹת מְלֻבָּשׁ גַּם כֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, דְּהַיְנוּ תּוֹרָה וְעַל-יְדֵי-זֶה בְּעַצְמָהּ נֶחֱזֶרֶת הַהַסְתָּרָה וְנַעֲשֶׂה מִמֶּנָּה דַּעַת, הַיְנוּ תּוֹרָה, וְעַל-יְדֵי כֵן כָּל הָרְשָׁעִים חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב:
וְזֶה בְּחִינַת גֵּט, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁמְּגַלִּין הַתּוֹרָה הַמְלֻבֶּשֶׁת בְּתוֹךְ בְּחִינַת הַסְתָּרַת פָּנִים, כִּי הָאִשָּׁה הִיא בְּחִינַת מַלְכוּת וְכָל חִיּוּתָהּ עַל-יְדֵי בַּעְלָהּ שֶׁמַּמְשִׁיךְ לָהּ חִיּוּת הַיְנוּ דַּעַת, וְעַל-כֵּן הַבָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ בְּמִיתָה (דברים כב, כב), כִּי כְּשֶׁנִּפְרֶדֶת מִבַּעְלָהּ "וְתַחַת אִישָׁהּ תִּקַּח זָרִים" (יחזקאל טז, לב) אֲזַי נִפְרֶדֶת מִמְּקוֹר חִיּוּתָהּ, וַאֲזַי סִטְרָא דְּמוֹתָא שַׁלִּיט, כִּי הִיא מְקֻשֶּׁרֶת בְּבַעְלָהּ וְכָל חִיּוּתָהּ מִמֶּנּוּ, שֶׁהוּא מַמְשִׁיךְ לָהּ חִיּוּת כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן כְּשֶׁנַּעֲשֶׂה שִׂנְאָה בֵּין אִישׁ וְאִשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַסְתָּרַת פָּנִים, אִי אֶפְשָׁר לָהּ לִפָּרֵד מִמֶּנּוּ בִּוְלֹא כְלוּם, כִּי יִתְגַּבֵּר סִטְרָא דְּמוֹתָא, חַס וְשָׁלוֹם, עַל-יְדֵי בְּחִינַת הַהַסְתָּרָה, כִּי הַהַסְתָּרָה הוּא הִפּוּךְ הַחִיּוּת כַּנַּ"ל, בְּחִינַת (תהלים קד, כט): "תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ יִבָּהֵלוּן תּוֹסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן" וְכוּ', וְעַל-כֵּן צִוְּתָה הַתּוֹרָה שֶׁיִּכְתֹּב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתוּת, 'סֵפֶר' דַּיְקָא בְּחִינַת תּוֹרָה, וּכְמוֹ שֶׁלָּמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל מִפָּסוּק זֶה (דברים כד, א): "וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת", שֶׁדִּינוֹ כְּסֵפֶר לְעִנְיַן כַּמָּה דְּבָרִים, הַיְנוּ שֶׁהַגֵּט, שֶׁהוּא סֵפֶר כְּרִיתוּת, הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה הַמְלֻבֶּשֶׁת וְנֶעְלֶמֶת בְּתוֹךְ בְּחִינַת הַהַסְתָּרָה, וְעַל-יְדֵי שֶׁכּוֹתְבִין וְנוֹתְנִין לָהּ הַגֵּט מְגַלִּין הַחִיּוּת וְהַתּוֹרָה הַמְלֻבֶּשֶׁת בְּתוֹךְ הַהַסְתָּרָה, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁךְ לָהּ חִיּוּת לְתוֹךְ בְּחִינַת הַהַסְתָּרָה, וַאֲזַי יְכוֹלָה לִפָּרֵד מִבַּעְלָהּ בְּהֶתֵּר וְלֹא תֵּרֵד נַפְשָׁהּ לִשְׁאוֹל, לִבְחִינַת סִטְרָא דְּמוֹתָא, חַס וְשָׁלוֹם, עַל-יְדֵי הַהַסְתָּרָה וְהַפֵּרוּד, כִּי כְּבָר הֵאִיר לָהּ חִיּוּת וָדַעַת לְתוֹךְ הַהַסְתָּרָה בְּעַצְמָהּ, וְעָשָׂה מִן הַהַסְתָּרָה וְהַפֵּרוּד בְּעַצְמוֹ תּוֹרָה, דְּהַיְנוּ גֵּט שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה הַמְלֻבֶּשֶׁת בְּתוֹךְ הַהַסְתָּרָה כַּנַּ"ל, וְעַל-כֵּן כּוֹתְבִין בַּגֵּט 'כְּדַת מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל', הַיְנוּ בְּחִינַת תּוֹרָה כַּנַּ"ל:
וְעַל-כֵּן מְרַמֵּז לָהּ בַּגֵּט שֶׁהִיא נִפְרֶדֶת מִמֶּנּוּ וְאַף-עַל-פִּי-כֵן עֲדַיִן הִיא רְאוּיָה לְאִישׁ יִשְׂרָאֵל, וְכוֹתֵב לָהּ: 'וַהֲרֵי אַתְּ מֻתֶּרֶת לְכָל אָדָם' וּשְׁאָר לְשׁוֹנוֹת כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. וְזֶה עִקָּרוֹ שֶׁל גֵּט (אבן העזר קכה), הַיְנוּ שֶׁזֶּה עִקַּר הַגֵּט שֶׁכּוֹתֵב לָהּ אַף שֶׁהִיא בִּבְחִינַת הַסְתָּרָה וְנִפְרֶדֶת מִבַּעְלָהּ מִמְּקוֹר הַחַיִּים עִם כָּל זֶה בֶּאֱמֶת גַּם שָׁם בְּתוֹךְ הַהַסְתָּרָה בְּעַצְמָהּ מְלֻבֶּשֶׁת הַתּוֹרָה, כִּבְיָכוֹל, כַּנַּ"ל. נִמְצָא, שֶׁעֲדַיִן הִיא קְשׁוּרָה בְּחֵי הַחַיִּים, וְעַל-כֵּן הִיא רַשָּׁאָה וְשַׁלְטָאָה לִנָּשֵׂא לְמִי שֶׁתִּרְצֶה מִיִּשְׂרָאֵל, כִּי הִיא קְשׁוּרָה עֲדַיִן בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל וִיכוֹלָה לְהִנָּשֵׂא לְיִשְׂרָאֵל לְקַבֵּל עַל יָדוֹ חִיּוּת מֵחֵי הַחַיִּים, כִּי לֹא נִפְרְדָה וְנִכְרְתָה מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, עַל-יְדֵי הַהַסְתָּרָה, כִּי גַּם בְּתוֹךְ הַהַסְתָּרָה בְּעַצְמָהּ מְלֻבֶּשֶׁת הַתּוֹרָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַגֵּט סֵפֶר כְּרִיתוּת כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת "וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ וְיָצְאָה וְהָיְתָה". וְלָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (קידושין ה.): 'מֵקִישׁ הֲוָיָה לִיצִיאָה', הַיְנוּ שֶׁהֲוָיָה מַתְחִיל מִן הַיְצִיאָה בְּעַצְמָהּ, שֶׁתֵּכֶף וּמִיָּד כְּשֶׁמַּגִּיעָה לְתַכְלִית הַהַסְתָּרָה וְהַפֵּרוּד, דְּהַיְנוּ בִּשְׁעַת קַבָּלַת הַגֵּט, אֲזַי תֵּכֶף מַתְחִיל בְּחִינַת הַהֲוָיָה שֶׁיְּכוֹלָה לְהִתְהַוּוֹת וּלְהִתְקַשֵּׁר בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם דְּבֵקִים בֵּאלֹקִים חַיִּים. כִּי הַגֵּט בְּעַצְמוֹ מְגַלֶּה שֶׁגַּם בְּתוֹךְ הַהַסְתָּרָה מְלֻבָּשׁ תּוֹרָה כַּנַּ"ל, שֶׁעַל-יְדֵי כֵן הִיא רַשָּׁאָה וְשַׁלְטָאָה בְּנַפְשָׁהּ לִמְהָךְ לְמִינְסְבָא[1] לְכָל גְּבַר מִיִּשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁבְּהַגֵּט בְּעַצְמוֹ מְקַשֵּׁר אוֹתָהּ בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל בְּחִינַת וְיָצְאָה וְהָיְתָה כַּנַּ"ל, כִּי גַּם בְּתוֹךְ הַהַסְתָּרָה מְלֻבָּשׁ תּוֹרָה רַק שֶׁהִיא בְּהֶעְלֵם, וְתֵכֶף כְּשֶׁנִּתְגַּלֶּה זֹאת עַל-יְדֵי הַגֵּט כַּנַּ"ל אֲזַי חוֹזֶרֶת הַהַסְתָּרָה לַדַּעַת. נִמְצָא, שֶׁגַּם בְּתוֹךְ תַּכְלִית הַהַסְתָּרָה עֲדַיִן הִיא מְקֻשֶּׁרֶת בַּחַיִּים עַל-יְדֵי שֶׁמְּגַלִּין הַהַסְתָּרָה וְעוֹשִׂין מִמֶּנָּה דַּעַת וְתוֹרָה שֶׁזֶּה בְּחִינַת גֵּט כַּנַּ"ל:
וְעַל-כֵּן עִקַּר הַגֵּט הוּא שְׁמוֹ וּשְׁמָהּ (אבן העזר קכט), כִּי כְּמוֹ שֶׁבִּבְחִינַת כְּלָלִיּוּת מַלְכוּת יִשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ הַחִיּוּת עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁהִיא שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, שֶׁעַל יָדָהּ נִמְשָׁךְ הַחִיּוּת מִשְּׁמוֹ לִשְׁמָהּ, כִּבְיָכוֹל, כִּי הַתּוֹרָה הִיא בְּחִינַת שְׁמוֹ וּשְׁמָהּ, הַיְנוּ שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ וְשֵׁם מַלְכוּת יִשְׂרָאֵל, כִּי שְׁמוֹ מְשֻׁתָּף בִּשְׁמֵנוּ, הַיְנוּ הַתּוֹרָה שֶׁהוּא שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הוּא עַצְמוֹ בְּחִינַת שֵׁם הַמַּלְכוּת, כִּי עִקַּר הַשֵּׁם הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, כַּמּוּבָא (סימן ד) כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמואל-ב ח, יג): "וַיַּעַשׂ דָּוִד שֵׁם", וְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ אוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁמוֹ, כִּי שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם כְּלָלִיּוּת הַמַּלְכוּת, נִרְשָׁמִים בַּתּוֹרָה בִּבְחִינַת (שמות א, א): "וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" הַנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה, כְּמוֹ כֵן בִּפְרָטִיּוּת כְּשֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ חִיּוּת לְתוֹךְ בְּחִינַת מַלְכוּת בִּפְרָטִיּוּת כְּדֵי לְגַלּוֹת הַהַסְתָּרָה כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת גֵּט כַּנַּ"ל, צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ הַחִיּוּת מִשְּׁמוֹ לִשְׁמָהּ כַּנַּ"ל:
וְזֶה בְּחִינַת הַזְּמַן שֶׁכּוֹתְבִין בְּגֵט (אבן העזר קכז), וְכוֹתְבִין הַיּוֹם וְהַשָּׁבוּעַ וְהַחֹדֶשׁ וְהַשָּׁנָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כָּל גְּבוּלֵי הַיָּמִים וְהַזְּמַנִּים כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ הַחִיּוּת בִּבְחִינַת יָמִים וּמִדּוֹת, בִּבְחִינַת (תהלים לט, ה): "וּמִדַּת יָמַי" וְכוּ', כַּמְבֹאָר שָׁם, וְכָל זֶה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ חִיּוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת דַּעַת, כְּדֵי לְגַלּוֹת הַהַסְתָּרָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַגֵּט סֵפֶר כְּרִיתוּת כַּנַּ"ל:
וְזֶה בְּחִינַת (דברים לא, יח- כא): "וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת בָּכֶם לְעֵד", – שֶׁגַּם בְּתוֹךְ הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה מְלֻבָּשׁ תּוֹרָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּעַצְמוֹ מֵעִיד שֶׁ"לֹּא תִּשָּׁכַח" וְכוּ', כִּי עֲדַיִן קְשׁוּרִים בְּחֵי הַחַיִּים, כִּי גַּם שָׁם מְלֻבָּשׁ חִיּוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל, וְזֶה בְּחִינַת הַגֵּט שֶׁהוּא לְעֵד וְלִרְאָיָה שֶׁהִיא יְכוֹלָה לִדָּבֵק בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל:
וְעַל-כֵּן הַקְּטַנָּה יוֹצֵאת בְּמֵאוּן (אבן העזר קנה), כִּי הַקְּטַנָּה שֶׁאֵין בָּהּ דַּעַת אֵין מְקֻשֶּׁרֶת בְּבַעְלָהּ כְּלָל. כִּי עִקַּר הַהִתְקַשְּׁרוּת עַל-יְדֵי הַדַּעַת בִּבְחִינַת (בראשית ד, א): "וְהָאָדָם יָדַע" וְכוּ', וְעַל-כֵּן אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִתְקַשֵּׁר בְּבַעְלָהּ כִּי אִם עַל-יְדֵי אָבִיהָ בִּבְחִינַת (בראשית רבה צ, ג): אָב בְּחָכְמָה שֶׁעַל יָדוֹ נִקְשֶׁרֶת בְּבַעְלָהּ כַּנַּ"ל, אֲבָל כְּשֶׁאֵין לָהּ אָב וְדַעַת עַצְמָהּ אֵין לָהּ, אֵין לָהּ הִתְקַשְּׁרוּת כְּלָל כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן יוֹצֵאת בְּמֵאוּן בְּלֹא גֵּט, כִּי אֵין מְלֻבָּשׁ בְּתוֹךְ הַהַסְתָּרָה דַּעַת כְּלָל, כִּי אֲפִלּוּ בְּהַהִתְקַשְּׁרוּת אֵין דַּעַת כַּנַּ"ל:
וְעַל-כֵּן הִיא נִפְרֶדֶת בְּמֵאוּן מִבַּעְלָהּ לְגַמְרֵי, וְהִיא מֻתֶּרֶת בִּקְרוֹבָיו וְהוּא מֻתָּר בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ, כִּי נַעֲשָׂה בֵּינֵיהֶם פֵּרוּד לְגַמְרֵי, מֵאַחַר שֶׁהָיָה הַהִתְקַשְּׁרוּת בְּלֹא דַּעַת כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, מַלְכוּת עֵשָׂו, שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו (עובדיה א): "קָטֹן נְתַתִּיךְ בַּגּוֹיִם" וְכוּ'. שֶׁהִיא לְעוֹלָם בִּבְחִינַת קָטָן וּמַלְכוּתוֹ בְּלֹא דַּעַת וְחִיּוּת כַּמּוּבָא לְעֵיל (הלכות גזילה א), וְעַל-כֵּן הוּא בִּבְחִינַת (זוהר משפטים צה.) 'שָׁארֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא'[2], כִּי אַחַר כָּךְ נִפְרְדוּ לְגַמְרֵי וְאֵין לוֹ שׁוּם הִתְחַבְּרוּת מֵאַחַר שֶׁהוּא בְּלֹא דַּעַת כַּנַּ"ל, כִּי הַקְּטַנָּה עֲדַיִן יֵשׁ בָּהּ אֲחִיזָה שֶׁל הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁהִיא מַלְכוּת הָרְשָׁעָה כַּיָּדוּעַ:
אֲבָל כְּשֶׁיּוֹצֵאת בְּגֵט נִשְׁאֶרֶת מְקֻשֶּׁרֶת בְּבַעְלָהּ לְעוֹלָם, וְעַל-כֵּן הִיא אֲסוּרָה בִּקְרוֹבָיו וְכוּ', כִּי הַגֵּט הוּא בְּחִינַת דַּעַת הַמְלֻבָּשׁ בְּתוֹךְ הַהַסְתָּרָה, וְעַל-כֵּן אַף-עַל-פִּי שֶׁנִּפְרֶדֶת וְנִסְתֶּרֶת מִמֶּנּוּ, אַף-עַל-פִּי-כֵן עֲדַיִן הִיא קְשׁוּרָה בּוֹ קְצָת עַל-יְדֵי הַדַּעַת הַמְלֻבָּשׁ בְּתוֹךְ הַהַסְתָּרָה בְּעַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַגֵּט, וְהַדַּעַת הוּא הִתְקַשְּׁרוּת, וְעַל-כֵּן הִיא אֲסוּרָה בִּקְרוֹבָיו וְכוּ', כִּי עֲדַיִן יֵשׁ לָהֶם בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל לְעוֹלָם:
גַּם בְּהִלְכוֹת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה הֲלָכָה א אוֹת ב מְבֹאָר הִלְכוֹת גִּטִּין:
[1] רשאית ושולטת בעצמה ללכת להינשא.
[2] מתחיל בחיבור ומסיים בפירוד.