ימי מוהרנ״ת חלק שני קעו

וְהִנֵּה אַחַר ראשׁ הַשָּׁנָה נִכְנַס הַצַּעַר בְּלִבֵּנוּ הַרְבֵּה, כִּי הַקַּפִּיטַאן אָמַר שֶׁיָּכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיִּתְעַכֵּב שָׁם כַּמָּה וְכַמָּה יָמִים, אֶפְשָׁר אַרְבָּעִים יוֹם כִּי סָמוּךְ לְכָאן מַתְחִיל הַחֲפִירָה (שֶׁקּוֹרִין קַאנַאל) שֶׁמְּחַבֶּרֶת הַשְּׁנֵי יַמִּים לְאֶחָד וְשָׁם אִי אֶפְשָׁר לֵילֵךְ כִּי-אִם עַל יְדֵי רוּחַ יְשָׁרָה שֶׁאֵינוֹ מָצוּי בְּאֵלּוּ הָעִתִּים כְּלָל כִּי כָּל הַדֶּרֶךְ הָלַכְנוּ עַל יְדֵי רוּחוֹת שֶׁמֵּהַצְּדָדִים וּבְכָאן אִי אֶפְשָׁר לֵילֵךְ בְּרוּחוֹת כָּאֵלּוּ, כִּי-אִם כְּשֶׁיִּהְיֶה רוּחַ יְשָׁרָה וּמִי יוֹדֵעַ כַּמָּה יִתְעַכֵּב, כִּי לְפִי דַּעְתָּם וַחֲקִירָתָם נִדְמָה לָהֶם שֶׁבָּעִתִּים הַלָּלוּ לא יִהְיֶה הָרוּחַ הָרָאוּי לְדַרְכֵּנוּ גַּם עוֹד כַּמָּה וְכַמָּה סְפִינוֹת עָמְדוּ שָׁם עִמָּנוּ יַחַד בִּמְקוֹם הַהוּא, וּבְכָל פַּעַם בָּאוּ סְפִינוֹת חֲדָשׁוֹת, וּכְשֶׁהִגִּיעוּ לַמָּקוֹם הַהוּא עָמְדוּ שָׁם, וְאָמְרוּ שֶׁקְּצָתָם עוֹמְדִים שָׁם כְּבָר זֶה כַּמָּה שָׁבוּעוֹת גַּם קְצָת אָמְרוּ שֶׁסָּמוּךְ לַמָּקוֹם הַהוּא עוֹמְדִים עוֹד מָאתַיִם סְפִינוֹת שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לֵילֵךְ שָׁם מֵחֲמַת שֶׁשָּׁם צְרִיכִין רוּחַ נָכוֹן דַּיְקָא

וּמֵחֲמַת כָּל זֶה הָיָה לָנוּ צַעַר גָּדוֹל, וְעָמַדְנוּ שָׁם כָּל הַשָּׁבוּעַ עַד אֲשֶׁר הִגִּיעַ יוֹם שַׁבַּת קדֶשׁ וּבְעֶרֶב שַׁבָּת הֵבִיאוּ לָנוּ הַמַּטְרָאסִין עֲנָבִים גַּם הַקַּפִּיטַאן הֵיטִיב עִמָּנוּ וּמָכַר לָנוּ (סוּחֲרֶיס) לֶחֶם יָבֵשׁ בְּהַקָּפָה, וְכָל זֶה הָיָה חֶסֶד גָּדוֹל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבַצָּר הִרְחִיב לָנוּ ה', בַּצַּר עַצְמוֹ וְכוּ' (כַּמְבאָר בְּלִקּוּטֵי הָרִאשׁוֹן בְּסִימָן קצה) וַאֲנִי עֵינַי לִשְׁמַיָּא נָטְלִית רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם חֲמל עָלֵינוּ וְאַל תְּעַכֵּב אוֹתָנוּ הַרְבֵּה, כִּי אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים כְּלָל, וְהַכּל מִתְנַהֵג רַק בְּהַשְׁגָּחָתְךָ לְבַד וְאַתָּה יָכוֹל לְשַׁנּוֹת הָרוּחַ כִּרְצוֹנְךָ בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע (כאן חסר ונאבד קצת מכתיבת ידו הקדושה) עֲדַיִן: