לְהִתְרַחֵק מֵחֲקִירוֹת וּלְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה – תכ (יד)

שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר שֶׁטּוֹב מְאֹד מִי שֶׁזּוֹכֶה לִכְנֹס וּלְטַיֵּל עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה, וְשָׁם יֵשׁ הֵיכָלוֹת וַחֲדָרִים וְהוּא נִכְנַס וּמְטַיֵּל עַצְמוֹ מֵחֶדֶר לְחֶדֶר וּמִפָּלָטִין לְפָלָטִין. וְיֵשׁ שָׁם דְּרָכִים כְּבוּשִׁים נִפְלָאִים מְאֹד וּמִשָּׁם נִכְנָסִין וּמְטַיְּלִין בְּבִטָּחוֹן וְכוּ' וְאַחַר־כָּךְ נִכְנָסִין יוֹתֵר וְיוֹתֵר, אַשְׁרֵי הַנִּכְנָס וּמְטַיֵּל שָׁם: