עָנָה וְאָמַר אֲנַחְנוּ אֵינֶנּוּ כְּלָל מִזֶּה הָעוֹלָם שֶׁל עַכְשָׁו, וּמֵחֲמַת זֶה אֵין הָעוֹלָם יְכוֹלִים לִסְבֹּל אוֹתָנוּ וְרָאשׁוּת (הַיְנוּ רֹאשׁ וּמַנְהִיג) אֵין שַׁיָּךְ לִי כְּלָל, כִּי אֵין מַגִּיעַ לִי שׁוּם רָאשׁוּת בְּהָעוֹלָם שֶׁל עַכְשָׁו. וְגַם מְעַט הָרָאשׁוּת שֶׁיֵּשׁ לִי בֶּאֱמֶת אֵין זֶה רָאשׁוּת כְּלָל, אַדְּרַבָּא זֶהוּ חוּכָא וְאִטְלוּלָא [שְׂחוֹק וְלֵיצָנוּת] מַמָּשׁ. וְגַם אוֹתוֹ הַמְּעַט שֶׁיֵּשׁ לִי הוּא רַק נֶגֶד הַטֶּבַע שֶׁכָּפִיתִי אֶת טִבְעִי לָזֶה, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה יָכוֹל לָבוֹא אֵיזֶה דִּבּוּר מִמֶּנִּי בְּתוֹךְ הָעוֹלָם. וְכָל הַשִּׂיחוֹת וְהַסִּפּוּרִים (הַיְנוּ הַתּוֹרוֹת וְהַמַּאֲמָרִים שֶׁהוּא אוֹמֵר) שֶׁלָּנוּ אִם לֹא הָיָה לִי גַּם זֶה הַמְּעַט הָרָאשׁוּת, גַּם אֵלּוּ הַדִּבּוּרִים לֹא הָיוּ בָּאִים בְּתוֹךְ הָעוֹלָם. וּבֶאֱמֶת אִם לֹא הָיָה דּוֹר כָּזֶה אִם הָיוּ דְּבָרִים אֵלּוּ (הַיְנוּ הַתּוֹרוֹת שֶׁהוּא אוֹמֵר) נֶאֱמָרִים בְּדוֹרוֹ שֶׁל הָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אוֹ אֲפִלּוּ בְּדוֹרוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיָה רַעַשׁ גָּדוֹל מְאֹד: